אור סיונוב: המלחמה שלי הייתה מול יורם זק
"לדעת שעורכים אותי כרכלנית רעה וסכסכנית הוציא אותי מדעתי", כתבה המודחת מבית האח הגדול אור סיונוב. על האילוץ להחליף מספר טלפון בגלל הודעות נאצה מ'צבא האמת' של שי חי היא כתבה: "הייתי יושבת עם כל אחד ואחת מחבריי הצבא הזה ומציעה חמלה במקום איחולי מוות ואונס"
כשבוע וחצי לאחר הדחתה מבית "האח הגדול", פרסמה אור סיונוב פוסט ארוך בחשבון הפייסבוק שלה, בו היא מסבירה כיצד הרגישה בתנאי הריאליטי, טוענת שהיא ושאר הדיירים ידעו כל הזמן אחרי מי ההפקה עוקבת ואחרי מי לא, טוענת שהמלחמה האמיתית שלה בבית הייתה נגד עורך ובמאי התוכנית יורם זק ולא מול שי חי ומודה כי נאלצה להחליף את מספר הטלפון שלה בשל זרם הודעות נאצה והסתה אלימות שקיבלה ממעריציו של הדייר הפופולרי שפרש, שבוע לפני הדחתה הבלתי צפויה.עוד כותרות ב-nrg:
• למה עמיר חדד מתחמק מישראלים?
• מתנחלת בגיי בר: תמר שילה מלרלרת ב'אוויטה'
• שבועיים אחרי הפרישה: שוב מהומה בבית האח הגדול
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אחרי שלושה חודשים, סגורה בבית אחד עם אותם אנשים ואותם קירות ואותו חצר ומחסור קשה בגירויים - העולם מרגיש לי מקום מאוד מוזר", הודתה סיונוב בפתח הפוסט הארוך שפירט את כל תחושותיה בשבוע וחצי האחרונים. "אני לא יודעת איך בדיוק לתאר את מה שאני מרגישה. זה שילוב של ג׳ט לג ממש קשוח והנג אובר מהגהנום פלוס קצת התחושה שמלווה הגעה למקום מוזר ושונה בשילוב הדיסאוריינטציה שמרגישים כשמתעוררים משינה טרופה מלאה בחלומות הזויים. מי שלא היה שם לא יכול לדעת או להבין לעולם".
• מכה לאח הגדול: בלי שי חי הרייטינג צונח
"נכנסתי לבית האח הגדול כדי לעבור חוויה מעניינת. כדי להעביר מסרים שהיו חשובים לי, וגם כדי לזכות בפרס", הודתה סיונוב, ומיד הסבירה את תחושותיה האמתיות בבית לעומת ציפיותיה: "בימים הראשונים של כניסתי לבית זיהיתי פחות או יותר מה הסיפורים שרוצים לספר, מה אמורים להיות התפקידים שלי בסיפורים האלו ומה עמדתי בעניין. היו סיפורים שסירבתי שיסופרו אודותיי והיו אנשים בבית שסירבתי שיספרו את הסיפור שיעדו להם. קבלת ההחלטות שלי נבעה בתחילת העונה משיקולים ענייניים מתוך ראיה ביקורתית ופוליטית והייתי מאוד בשליטה".
"למדתי את הבית ואת ההפקה. למדתי מהר מאוד (אני ושאר הדיירים) מתי המצלמות בחדרים מתחילות לפעול ואת מי שמים על שקט", כתבה הדיירת לשעבר, רמיזה ברורה להתמקדות ההפקה בשי חי והזנחה של שאר הדיירים.
"ניסיתי להבין את מה שמתחולל אצלי בתוך הראש בעקבות התנאים הקשים והמשונים שאני חיה בתוכם. ניסיתי לזהות מי האנשים שאני הולכת לאהוב בתוך הבית הזה. שיעזרו לי לשרוד את המציאות המשונה הזאת. ניסיתי לעכל מציאות בה העולם לא פוגש אותי רק כפי שאני מאפשרת לו, רק את הצדדים היפים והרצויים שבי אלא 24 שעות ביממה על הטוב היפה הרע והמכוער. חשיפה מוחלטת של הכל הכל.
"ואיזה פחד! מהר מאוד, כאשר החלה מסכת השקרים, האלימות והביזוי בתוך הבית, מצאתי את עצמי מאבדת את קור הרוח והשליטה שעמם התחלתי. המצב הרגשי שלי הפך המרכז וכפי שאמר דודו עם חצי קריצה - האג'נדה נהייתה מג'דרה... הייתי ערה לילות רבים, עייפה ועצובה רוב הזמן, חסרת ביטחון וחסרת שלווה באופן תמידי. לחיות במקום סגור, מכווצת, דרוכה ומפחדת זאת מציאות שאני לא מורגלת אליה. לחיות בתוך מרחב בו אני באופן קבוע בורחת ממקום אחד לשני היה בלתי נסבל".
בהמשך מפרטת סיונוב כיצד חשה בנוגע לעריכה המגמתית של ההפקה, האשמה שהועלתה בעונה הנוכחית של האח הגדול מספר פעמים, גם מפי דיירים מודחים אחרים: "לדעת שעורכים אותי כרכלנית רעה וסכסכנית בחודש הראשון- הוציאה אותי מדעתי. העובדה שזאת מציאות שההפקה עודדה ואפשרה הייתה כרוכה בשבר גדול באמון שלי אל מול האנשים שניהלו את ההצגה ויצרה תחושת בדידות איומה וניכור קשים מאוד אל מולם. פעמים רבות אמרתי שהמלחמה שלי בבית לא הייתה מול שי חי אלא מול יורם זק", הדגישה סיונוב.
• גילי כהן פותח על האח: שקרים ועריכה מגמתית
סיונוב גם לא שוכחת לפרגן לדיירים שכן אהבה בבית, ובראשם ברק: "כשנשלחתי לבית האח הגדול, אלוהים שם אותי שם עם ברק אדרי. האהבה, הכשרון, האינטגרטי, הכוחות, חוש ההומור, היופי שלו, החיבוק והחברות איתו היו לי אוויר לנשימה כשחשבתי שכבר לא אוכל לנשום. אין אדם שיותר מגיע לו לזכות מאשר הקסם המופלא הזה".
"אני יודעת שעברתי אל העולם כאישה בטוחה וחזקה", כותבת סיונוב על אף כל טענותיה כלפי ההפקה. "יודעת שלא נראיתי שבורה לאף צופה ואני שמחה על כך. היה מאבק שהבנתי שעלי להיאבק ועל אף שזה עלה לי בדמים רציתי להאמין שהוא משמעותי עבור אנשים בחוץ וכל כך שמחתי לגלות שאכן. שהכאב הפחד והאכזבה שמילאו אותי לא היו לשווא".
סיונוב מודה על כל התמיכה שקיבלה מאז הדחתה מבית האח הגדול, אך גם מודה כי קיבלה מספר לא מבוטל של הודעות נאצה מתומכיו של שי חי, עד אשר נאלצה להחליף את מספר הטלפון שלה: "כאשר יצאתי מהבית מצאתי אלפי הודעות מכל כך הרבה א/נשים מכל הגילאים, המוצאים והמגדרים על המשמעות שהייתה לדמות שלי בחייהם. החוויה הייתה מהממת ומציפה ומרגשת. על אף אלפי הודעות הנאצה וההסתה האלימות שקיבלתי מתומכיו של שי חי, לא החלפתי את מספר הטלפון שלי בימים הראשונים (אבל אחרי כמה ימים לא הייתה ברירה) כי לא רציתי לפספס את ההודעות התומכות.
"אני רוצה שתדעו שהמילים שלכם/ן והסיפורים שלכם/ן מילאו כל כך הרבה חללים שהחוויה הזו יצרה בנשמתי. גורמים לי להרגיש שזה היה שווה את זה. בכל פעם שאני רוצה להכות את עצמי על שנכנסתי לשם, על שנשארתי שם, אני פותחת עוד הודעה כדי להתחזק. ואני קוראת הכל. עונה לאט (סליחה!) אבל אגיע אל כולם. אני מבטיחה".
• "באטמן נגד סופרמן": בקרב הזה, הקהל ניצח
• למי הדין? אמנים מגיבים לפרשת החייל בחברון
בהמשך, מפרטת סיונוב את תחושותיה כלפי 'צבא האמת', בנוסח המזכיר את "נאום ביבי" שלה בחדר האח הגדול: "בעניין הצבאות השונים והמשונים שקמו להם והמעשים החמורים שלהם. שימו לב. אני לא כועסת עליהם ולא שונאת אותם. אני מודאגת. מודאגת מחברה בה אנשים מסתובבים עם כל כך הרבה תסכול וכעס המייצרים אלימות שכל פעם מוצאת ערוץ אחר לבוא לידי ביטוי. אם הייתי יכולה הייתי יושבת עם כל אחד ואחת מחבריי הצבא הזה ומציעה חמלה במקום איחולי המוות והאונס. הבחירה בחושך הזה היא רק סימפטום לצרה גדולה יותר.
"הם לא אשמים. אנשים מתיישבים אל מול תוכניות הריאליטי עם צרכים רגשיים. כאשר המענה היחיד שניתן להם בזונדה מגיע עם עריכה מגמתית פלוס צלילי פסנתר מסממים, אני יכולה להבין איך זאת הבחירה. אני מבקשת מאוד מכל ההורים שקוראים כאן לוודא שהילדים שלהם לא שותפים פעילים או פאסיביים לכל מיני טקסים בהשראת ׳כל האמת בפרצוף׳ בבית ספר ובטח שלא קורבנות של ארוע כזה".
לקראת סיום הודתה סיונוב על התמיכה הרבה שקיבלה בזמן שהותה בבית האח הגדול ואחרי הדחתה: "אחרי שיצאתי מהבית ביקשתי מהחברים שלי לצרף אותי אל כל הקבוצות שהם פתחו בזמן שהייתי בבית. היות ושבוע לא נרדמתי ביליתי לילות שלמים בקריאה אחורה בתוך הקבוצות האלו החל מהיום הראשון שלי בבית האח. קראתי פוסטים שכתבו עלי, סרטונים, הפקות, אסטרטגיות הפצה וקמפיין ועוד בלי סוף. המשפחה שלי, מורן יהודה ואמא שלי. החברות והחברים שלי- גל, עידן, ענת, ליהי, איתי, דפנה, הני, כרמן, ערן, קובי, תום, אסף, דנה, לילך, נעמה שרי רחלי ועוד ועוד ועוד שעזבו את החיים שלהם/ן וניהלו איתי ועבורי חמל שאין כדוגמתו. ואיתם החברים/ות בקבוצת התמיכה.
"160 חברים וחברות חדשים וחדשות שאני עוד לא מכירה אבל בעוד שבוע אזכה לחבק במפגש מיוחד. ישבתם מול הערוץ ואתם מכירים אותי כנראה טוב משאני מכירה את עצמי והכנתם סרטונים והעליתם פוסטים ובכיתם איתי וכתבתם לי ושרפתם לי את הנשמה מהתרגשות ואהבה. כשיצאתי אמרו לי שאנשים מבחוץ היו בטוחים שאתם כולכם, החברים שלי והתומכים, אנשים שעובדים בתשלום. ואני הסברתי שאתם קודם כל חברים שלי ושנית חברים למאבק שלנו למען חברה טובה יותר, ואם היה לי כסף הייתי משלמת לכם את כל מה שיש לי. ואני רוצה להגיד שהמסרים שהעברתי שם והדוגמא האישית שניסיתי לשמש לא היו עוברים או משנים או משמעותיים אם לא אתם/ן. שאמנם לכמה דקות קוסמיות אני הייתי הפנים של המסר אבל המסר הוא גדול וחשוב ממני, והוא של כולנו. והעובדה שאלו הנשים והאנשים שנרתמו כדי לקדם את המסרים ולחולל שינוי, נוטע בי הרבה מאוד תקווה בעניין היכולת שלנו לייצר כאן מהפכה יום אחד.
"לצד אלו, לא אתעלם מהדיון סביב החברים שכבר לא. אגיד עם יד על הלב שאין ולא יהיה עבורי שבר גדול יותר סביב ההשתתפות בעונה הזאת. כאשר יצאתי מבית האח הגדול פגשתי בזרועות החברים האהובים שלי וכאשר אמרתי להם ״בואו אל הבית קפה שלנו!!!!״ כל אחד הפנה מבט נבוך אל מקום אחר בחלל. איבדתי חברים ובית בשניה, מבלי יכולת אמיתית להבין מה עשיתי. אני אומרת לעצמי כל הזמן את מה שאמרתי לברק בתוך הבית - יש סביבי כל כך הרבה אהבה בריאה וטובה ומחבקת ומנחמת שחבל לבזבז שניה על אהבה שנגמרה. אבל זה מהראש.
"בלב לעומת זאת יש משהו אחר. יש געגוע אל האפשרות לנסוע בכל שעה ביום אל בית קפה, בית, שתמיד התקבלתי בו באהבה וחיבוק. שתמיד יושבים שם מי מחבריי. שאין שם רגע שבו אני לבד. הקהילה שלי. למזלי הרב ובגלל שאלוהים ברך אותי יש לי כל כך הרבה חברים וחברות ומשפחה מדהימים ומדהימות שעוזרים למלא את החלל שנוצר. ואיך אמא שלי אומרת לי בחיבוק הגדול שלה ובאהבה אין קץ- ׳לא נורא אוריתי. אם תרצי ניקח הלוואה ונפתח לך בית קפה משל עצמך...׳.
"ומה עכשיו? השלבים הראשונים בפירמידה אני מניחה. בית, כי להיות גולשת ספות בגילי זה רע לעצמות. ופרנסה, כי מישהו יצטרך לשלם את שכר הדירה. ואהבה כי זה יותר כיף ככה וכי אני מתגעגעת לאיך שזה מרגיש להיות מאוהבת.
"אני אסיים במילה תודה, כי בגדול החוויה הזו האירה לי ביג טיים מה הדברים שעלי להודות עליהם. ויש הרבה כאלה. תודה תודה תודה. נדבר בקרוב".
אקו"ם