ראשי » תרבות » מוזיקה

ביקורת אלבום: זילבר רץ לשמוליק וחוזר לעצמו

כבר משמיעת הסינגלים שקידמו את צאת האלבום החדש של אריאל זילבר, כולו שירים של שמוליק צ'יזיק ז"ל, ניכר היה שמשהו מרענן ומשמח הולך לכבוש את לבנו מחדש. פרט למעידות קטנות בדמות טקסטים מוזרים עבור דור הפייסבוק, מדובר באלבום הכי שמח לפסח

עם נעלי אולסטאר אדמות, חליפה של חסיד חב"ד וחיוך קורן שמחה, יוצא אריאל זילבר החדש-ישן אל העולם. ובדיוק כמו נעלי האולסטאר העל זמניות שהיו באופנה עוד בתקופת תמוז, כך גם זילבר, חוזר לקדמת הבמה עם שיריו של שמוליק צ'יזיק האגדי - וגורם להם להישמע עכשוויים.

עוד כותרות ב-nrg:
• אוי, ברצלונה: מעריצי ביונסה, היכונו לאכזבה
• "פצצת על": הסלבס מתייצבים לצדה של קרין גורן
• "עושות חשבון": אם הציבור לא יקום, לא יקרה כלום
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

זילבר נמנה עם שורת האמנים הצבעוניים שלא חוששים לשנות את עורם: הוא עשה זאת כשעזב את תמוז, כשהלך להתבודד בכפר, כשחזר בתשובה, כשהגדיר את עצמו ימני קיצוני, כשיצא נגד הומואים, כשביקש סליחה, ועכשיו - עם נעלי האולסטאר האדומות.
 
באלבום הזה אנו מקבלים את זילבר חבר הקבע בחברה להגנת הטבע. אמנם בגיל 72, אבל עם אותו גרוב עוצמתי שמתבטא היטב בנגינת הפסנתר ובשירתו הקופצנית. זהו סימן ההיכר של זילבר, הייחוד שמבדיל אותו מאחרים, ולמרבה השמחה הוא מורגש לאורכו של האלבום החדש "מישהו". כך או כך את הקרדיט חולק זילבר עם שמוליק צ'יזיק ז"ל, שכתב והלחין את כל השירים באלבום, ובין היתר גם חלק מהלהיטים שביססו את זילבר בתודעה.

עד השיר הרביעי באלבום מדובר בתענוג צרוף. "יש זמנים" ו"מישהו" שירים גרוביים וכיפיים, שמחזירים את ילידי שנות ה-80 אחורה בזמן, לסנגון שנעדר מהמיינסטרים זה זמן מה. לאחר הספתח המשמח, האווירה המקפיצה מתחלפת בשיר הרומנטי והיפהפה "והיה אם תלכי", שמזכיר שנסון צרפתי עתיק.

אכזבה מסוימת מתגנבת פה ושם ובנגיעות קטנות בשל חוסר ליטוש, ובשל שירים שנופלים מאחרים. "מונה" ו"רואה אותה כל יום", השירים הרביעי והחמישי באלבום, חוטאים באיכותם ביחס לשאר. גם בגלל הלחנים המעט בנאליים, ובעיקר בגלל חוסר הרלוונטיות של המילים. "מחר אתפוס יוזמה, אגש לשאול את שמה, אקבע איתה פגישה לערב, נלך לרקוד וגם לסרט".
אז נכון, כשצ'יזיק כתב את המילים, לא היה פייסבוק, לא הורידו סרטים באינטרנט ויצאו לבלות בדבר הזה שנקרא "רחוב", אבל המאזין לא ממש חושב על זה באותו הרגע ובעקבות זאת הנוסטלגיה המתוקה הופכת לשחוקה. אחרי הכל, לא מדובר בשירים המלווים אותנו מהילדות, אלא בשירים חדשים שפוגשים אוזניים טריות, חלקם של צעירים שלא מבינים למה צריך לגשת לבחורה ולשאול את שמה, אם שמה כבר מופיע בפרופיל.

החוויה המרעננת בניחוח של פעם חוזרת במלוא אונה מהרצועה השישית ומשיכה עד סופו. "לאן פנתה אהבתנו" שיצא עם קליפ אופטימי על רקע שוק מחנה יהודה הירושלמי, הוא מהשירים האלו שעושים כיף בלב למרות מילותיו המעט קודרות. אגב, שאפו גדול למפיק פילוני שעטף את השיר בעיבוד פשוט ומעניין שנתפס בראש אחרי שתי שמיעות בלבד (נסו וגלו איך בשמיעה השלישית אתם כבר מלווים את זילבר בקול שני). את הקו הזה ממשיכים גם "הלוואי ויכולתי" האנרגטי ו"אסיר נמלט" הדרמטי שמילותיו יכולות לשמש דימוי טוב לזמנים שבאו לאחר התבטאויותיו הקשות של זילבר: "לבד בשטח ההפקר/ דמי מותר/ לילה עוד מעט יבוא/ האם אמצא בי מחבוא".

עוד נפילה קטנה מגיעה לקראת סוף האלבום בדמות שיר בלוזי ודי משעמם "שרית הספרית". למרות מקצבו המרקיד של השיר, שוב קשה להתחבר למילים עליהן כבר אבד מזמן הקלח: "אז תנגן את התקליט, תנגן את התקליט/ שהיא כל כך אוהבת, שרית הספרית".
את הדובדבן שעל הקצפת שמר זילבר לסוף. השיר ג'וליה, מתנה מתוקה, שנכתב במקור עבור פסטיבל שירי הילדים בשנת 74, יוצא לאור לראשונה כבונוס. איכותו של השיר – או ליתר דיוק - הסקיצה, גרועה יותר מאיכות הקלטה של סמארטפון ממוצע כיום, אך אין ספק שזה חלק ניכר מקסמו. האותנטיות, התמימות, הכנות, הרגישות, האהבה, היופי הכמעט טהור - כל אלו יוצאים כבר בשורה הראשונה שצ'יזיק שר על רקע הפסנתר המלוכלך של זילבר: "ג'וליה ילדה קטנה אוהבת משחקים, ג'וליה כל לילה קוטפת כוכבים". אי אפשר שלא לחשוב על ג'וליה של לנון כששומעים את השיר - האווירה כמעט זהה, גם אם אין קשר בין השניים למעט השם.לסיכום, האלבום החדש של זילבר לשירי שמוליק צ'יזיק מעולה מכמה בחינות: א. אנו זוכים לעוד שירים מעולים של צ'יזיק שמי יודע אם היו יוצאים לאור אי פעם. ב. כמו אז, כך גם היום, שיריו של צ'יזיק מתאימים כמו כפפה ליד לשירתו של זילבר. ו-ג. אנו זוכים לקבל שוב את זילבר האהוב: שמח, קופצני וצבעוני.

כל שנותר הוא לקוות שישאר כך, שמח ומאושר, ואם מותר גם להגזים - שבאלבום הבא נשמע שירים חדשים ומקוריים שלו, שקורנים את אותו האושר, ונועלים את אותן נעליים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg