הלכה למעשה: רונית אלקבץ בנתה עולם חדש
שש שנים לפני מותה, הצהירה רונית אלקבץ כי אין לה עניין עם קולנוע מיינסטרימי שאינו מבקש להקשות, מטרתה לחקור את הנפש, לחולל מהלך, לבנות עולם. הבמאי ומבקר הקולנוע דני לרנר מראה כיצד היא עשתה בדיוק את שרצתה, בטרם הלכה לעולמה בגיל כה צעיר
"אני אוהבת קולנוע רדיקלי שמבקש לבנות עולם חדש, מקשה על עצמו. אין לי עניין עם עבודה שלא מפצחת את הנפש. אני לא נמשכת לקולנוע מיינסטרים שאינו מבקש להקשות. אני נמשכת לעולמות שחוקרים את הנפש, ששמים את האדם במרכז היצירה" אמרה רונית אלקבץ בראיון בשנת 2010.עוד כותרות ב-nrg:
• "מחוברים" מדי: יש רגעים שעדיף להתנתק
• נכנסו לחופה עם ביונסה ושברו את האינטרנט
• ח"כ בהלול ישתתף בטקס יום השואה האלטרנטיבי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אין לי רצון לביים או לשחק במשהו שאין לו יכולת לשנות ולא בגלל שאני חייבת מהפכות. אני לא כאן לשחק לשם הנאה מהמשחק. כמה שזה ישמע בומבסטי, אני רוצה לחולל מהלך". הצצה אל הפילמוגרפיה המרשימה של השחקנית-בימאית-תסריטאית-יוצרת רונית אלקבץ, שהלכה לעולמה והיא בת 51 בלבד, משקף עד כמה היא הצליחה להגשים את אותה שאיפה ולקחת חלק מרכזי בשינויים שעברו על הקולנוע הישראלי בעשורים האחרונים.
• "היה לה עוד הרבה לתת": חברים נפרדים בכאב מרונית אלקבץ
אחת ההופעות הראשונות של אלקבץ על מסך הקולנוע הישראלי הייתה בסרט "שחור" (1994) שם שיחקה מטופלת במוסד לחולי נפש היוצאת יחד עם אחותה הצעירה למסע שבמהלכו נחשפים כוחותיה המאגיים.
"שחור", אשר זכה בפרס אופיר ל'סרט הטוב ביותר', היה ונותר סרט יוצא דופן בנוף קולנוע הישראלי. זהו סרט ששילב בין מיסטיקה ופולקלור, בין מסתורין ומסורת, בין דרמה משפחתית לסרט ז'אנר על-טבעי ואלמנטים ייחודיים אלו התגלמו באופן מרתק ומסקרן בדמות אותה שיחקה אלקבץ בכישרון רב. הופעה מרשימה זו זיכתה אותה בפרס אופיר הראשון שלה וסימנה אותה כאחת השחקניות המעניינות ביותר על מסך הקולנוע הישראלי.
לאורך כל תפקידיה, בין אם על המסך הקטן או הגדול, קשה היה שלא לשים לב לנוכחותה המהפנטת של אלקבץ, לאסרטיביות ולתעוזה שהפגינו הדמויות ששיחקה. אם מאפיין אחד מחבר בין שלל הדמויות ששיחקה אלקבץ, גם כאשר מדובר היה בדמויות חלשות או שבורות, זהו האומץ הרב שהן הפגינו בעמידה העיקשת שלהן כנגד המוסכמות והחברה.
בסרטו המצוין של דובר קוסשווילי "חתונה מאוחרת" (2001) שיחקה אלקבץ את חברתו הסודית של גיבור הסרט הנקלע למשבר זהות. דמותה בסרט, גם כאשר ניצבת מול חרב מונפת, מציבה אלטרנטיבה למסורת המשפחתית-העדתית הפטריארכלית ובד בבד מציגה דמות של אם חד-הורית חזקה, עצמאית ובלתי נזקקת, כזאת שלא מפחדת לקרוא תיגר על העולם הגברי, החוקים שלו והמסורות שלו.
"חתונה מאוחרת" היה סרט פורץ דרך בקולנוע הישראלי, כזה שלא רק דיבר ברובו שפה זרה והציג את הרב-גוניות של החברה הישראלית, אלא גם סרט שהחזיר את האמון של קהל הצופים המקומי בקולנוע הישראלי וגם זיכה את יוצריו בשלל פרסי אופיר, ובהם את רונית אלקבץ בפרס האופיר השני שלה על משחקה.
בעוד הדמויות ששיחקה אלקבץ הפכו מורכבות יותר ונועזות יותר, הסרטים בהם בחרה לשחק המשיכו ליצור שינוי ואף העמידו את ישראל על מפת הקולנוע העולמית.
"אור" (2004) ו"ביקור התזמורת" (2007) בהם כיכבה זכו בפרסים משמעותיים בפסטיבל קאן ואף הפכו את אלקבץ לשחקנית ישראלית מוכרת ומוערכת, בין אם בארץ או בחו"ל. אלקבץ, שאף זכתה בפרס האופיר השלישי שלה על תפקידה הנפלא בסרט "ביקור התזמורת", היא השחקנית המחזיקה עד היום בשיא הזכיות בקטגוריית השחקנית הראשית.
• ביום האישה הבינלאומי, תהיו רונית אלקבץ
• לא רק שחקנית גדולה מהחיים - היא פשוט אישה כזו
התעוזה של אלקבץ באה לביטוי גם בתפקידים שלקחה על עצמה מאחורי המצלמה. "ולקחת לך אישה" (2004) היה הראשון מבין טרילוגיית הסרטים שכתבה וביימה יחד עם אחיה, שלומי אלקבץ, והראשון אשר הפגיש אותנו עם הדמות הנשית אשר תלווה אותה לאורך שלושה סרטים יוצאי דופן.
הסרטים גוללו את סיפורה של ויויאן, אישה הכלואה בנישואין חסרי אהבה ומתקשה להיפרד מבעלה. הטרילוגיה אשר המשיכה עם הסרט "שבעה" (2008), הגיעה לסיומה הדרמטי בסרט "גט" (2014), הסרט הביקורתי והנשכני ביותר שיצרה אלקבץ ושהביא אותה אל פסגת היצירה שלה.
"גט", יותר מכל סרט אחר של אלקבץ, הוא יצירה טוטאלית, בלתי מתפשרת, העוסקת במאבק לעצמאות ובתיקון מתבקש. זהו סיפורה של דמות אחת המייצגת בעצם נשים רבות ומציבה מראה מול עוולות חברתיות ועולם גברי אטום. זהו סרט אשר מילא היטב את שאיפתה של אלקבץ ליצור קולנוע רדיקלי, כזה הנלחם לשנות וכזה המנסה לחולל מהלך, כדבריה. על תפקידה בסרט לא זכתה אלקבץ בפרס המשחק, אך הסרט עצמו זכה בפרס 'הסרט הטוב ביותר', היה מועמד לפרסים רבים נוספים, ויותר מכל סרט אחר שלה, זהו הסרט אשר הביא אותה, כיוצרת, אל הנקודה הגבוהה והמעניינת ביותר בקריירה הקצרה, מדי, שלה.
• "גט" הוא לא רק סרט, הוא סיפור אמיתי וחשוב
אקו"ם