ראשי » תרבות » קולנוע

'הצייד: מלחמת החורף': יש קרח שעדיף לא לשבור

ההמשך ל"שלגייה והצייד" מ-2012 משחזר את כל מה שלא סחב בסרט הראשון, ואף מוריד את רמת העניין בשל עלילה נדושה על רקע נופים שכבר ראינו. עם כל הכבוד להשקעה באפקטים, העטיפה לא חשובה מהתוכן // ביקורת קולנוע

 
ארמון מהאגדות. נסיכה צעירה ויפה. תמונה נאה של חיי אושר ועושר. לפתע אסון משפחתי שמתרחש משנה את הנסיכה מקצה לקצה, גורם במפתיע לכוחות רדומים שהיו טמונים בה להתעורר ולהשתחרר מתוכה בזעם מתפרץ, מתוך כעס בלתי נשלט. מאותו רגע טראומטי מכונן היא מופתעת לגלות שביכולתה להקפיא אנשים במבטה, להקים קירות קרח אדירים בהינף ידה ולשלוט בממלכתה הקרה בעזרת כוחות הכפור שברשותה. זה הזמן לגלות שלנסיכה הזאת לא קוראים 'אלזה' ושלא מדובר כאן ברימייק ל"לשבור את הקרח" האהוב, אלא דווקא בסרט המשך ל"שלגיה והצייד" (2012) שמרשה לעצמו להשאיל כמה מהרעיונות מהלהיט של דיסני.

עוד כותרות ב-nrg:
• ההסברה הכי טובה לישראל - בערבית
• שוב בעירום: הפרובוקציה החדשה של ריהאנה
• ח"כ בהלול ישתתף בטקס יום השואה האלטרנטיבי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בבסיס "שלגיה והצייד" שיצא לפני ארבע שנים היה רעיון לא רע - גרסה אפלה ועמוסת אקשן לסיפור שלגיה הקלאסי, כזה שגם משכתב את העלילה המוכרת וגם הופך את דמותו של הצייד לגיבור מרכזי בסיפור. אך למרות הכוונות הטובות והקונספט המסקרן, "שלגיה והצייד" היה סרט הרפתקאות ופנטזיה אנמי ביותר שהחטיא את רוב מטרותיו וזכור בעיקר בזכות הלוק הקר שלו, התפאורה המרשימה, ליהוקה של שרליז ת'רון לתפקיד המרשעת המלכותית והרומן המתוקשר שניהלה כוכבת הסרט, קריסטן סטיוארט, עם הבמאי מאחורי הקלעים. כעת, ארבע שנים מאוחר יותר, חוזר הצייד מינוס קריסטן 'שלגיה' סטיוארט, לעוד סיבוב של אקשן וכשפים מהאגדות. למרבה האכזבה, התוצאה הפעם אינה מתעלה בהרבה על המקור, אלא משחזרת את כל אותן בחירות אומנותיות שגויות שהפכו את הסרט הקודם למאכזב וחסר מומנטום.
התסריט של "הצייד: מלחמת החורף" מעלה באוב את הקונספט המקורי של "הסנדק 2" – כזה המצליח להיות בד בבד גם סרט הקדמה וגם סרט המשך. הסרט מתחיל בפרישת ההיסטוריה של הנסיכה התמימה פרייה (אמילי בלאנט) והאופן בו גדלה להיות למלכת קרח זועמת, יצאה למלחמת נקם, חטפה ילדים והקימה לעצמה צבא של לוחמים צעירים העשויים ללא חת. אחד מהם גדל ברבות השנים, במהלך מונטאז' קולנועי מתבקש, להיות אריק, או כפי שהוא מכונה - "הצייד" (כריס גיבור העל "ת'ור" המסוורת').

עוד ביקורות קולנוע:
• החתונה היוונית המיותרת שלי 2
• ספר הג'ונגל: מה אמיתי ומה דיגיטלי?
• הדיבוק: חתונה פולנית שלא תרצו לפספס
• "קרימינל": גל גדות וקווין קוסטנר מאכזבים רצח

כאשר אריק מתאהב בשרה (ג'סיקה צ'סטיין) שגדלה ולחמה לצדו לאורך השנים, המלכה פרייה מחליטה, בדרכיה האלימות, לגדוע את הקשר ביניהם אחת ולתמיד. עד כאן ההקדמה. דילוג אלגנטי על כל אירועי "שלגיה והצייד", ועל אריק מוטלת המשימה לאתר את מראת הקסמים של המלכה ראבינה (שרליז ת'רון) אחותה הגדולה של הנסיכה פרייה, משימה לא פשוטה, כפי שיתברר בהמשך.
"הצייד: מלחמת החורף" הוא עוד פנטזיית הרפתקאות, עם דגש על המילה "עוד", מאחר והבנאליות נוטפת מכל פריים של הסרט. אם "שלגיה והצייד" ניסה לפחות ליצור טוויסט על סיפור שלגיה, "הצייד: מלחמת החורף", אפילו לא מנסה לחדש במאומה. הסרט רווי אותם נופים וארמונות דיגיטליים מהם כבר ראינו, שפע של סצנות לחימה שנראות ממוחזרות לעייפה ונטולות ייחוד, ותסריט שמנסה לשעשע ולהפתיע אך סיפור האהבה במרכז העלילה לא מצליח לרגש והורס את הדבר היחיד בסרט שיכל להצילו.

כמו בסיבוב הקודם, גם הפעם מוגש לנו סרט קר, כזה שקל מאוד לאבד בו עניין ולחלום על מה ניתן היה לעשות אם יוצריו היו אמיצים מספיק ללכת עם הפנטזיה, עם הדמויות ועם הקונספט האפל רחוק יותר. בסופו של דבר זהו סרט בו ההשקעה היא בעיקר באפקטים, בתפאורות ובתלבושות המרשימות, כאילו הייתה העטיפה חשובה יותר מהתוכן. במקום לאפשר לקהל להתנתק לשעתיים ולהישאב לחלום, כל מה ש"הצייד: מלחמת החורף" הוא חלום בהקיץ.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg