Anohni, בלי הג'ונסונס: זעם ליטרלי כנגד המכונה

האלבום הראשון של מי שמוכרת כמנהיגת 'אנתוני והג'ונסונס' וכעת פתחה דף חדש כ-Anohni, הוא אלבום מחאה מצוין לכל דבר ועניינן. הפואטיקה נזנחה לטובת המסר, אבל זה נסלח // ביקורת

רז ישראלי | 16/5/2016 15:10

Hopelessness, Anohni

סינגל הבכורה המעולה 4Degrees, מתוך האלבום החדש של Anohni, יצא כבר בנובמבר שנה שעברה. אבל מעולה ככל שהיה, הוא לא הצליח להכין את המאזין למפולת הזעם השקט והליטרלי של Hopelessness, האלבום הראשון של Anohni, המוכרת כאנתוני הגרטי מ-Antony and the Johnsons.

עוד כותרות ב-nrg:
• אחרי בר ודור: מוכנים לאון רפאלי?
• חמודה מתוקה: שיר הגאווה של דודו אהרון
• וניה הימן ביים קליפ לקולדפליי: "מאוד נהנינו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

Anohni, שבאמתחתה לא מעט יצירות שרוך וכאב דרים בהן יחדיו בסימביוזה בלתי אפשרית כמעט, הביאה את השילוב הרומנטי, המבעית והנפלא המזוהה עמה, לדרגה חדשה ונגישה של יופי מתסכל. מי שמזוהה בעיקר עם צלילי פסנתר נוגים וכלי קשת עצובים, שיתפה הפעם פעולה עם המפיק הדסון מוהוק (TNGHT), שהביא סאונד חדש ומרתק ליצירתה. מוהוק, שמוכר בין היתר בזכות שיתופי הפעולה שלו עם קניה ווסט, בהם השיר המושלם Blood on the Leaves, החדיר סאונד אלקטרוני, מודרני ומדויק ליצירה של Anohni, סאונד שהקצין את שילוב מצבי הצבירה המרתק של היוצרת.
 
קטעים נוספים

באלבום החדש, שאי אפשר לתאר אותו אחרת אלא כאלבום מחאה, הטקסטים קוצניים מתמיד והמוזיקה נגישה מתמיד. נדמה ש-Anohni בחרה לרכך את העיבודים לשיריה יותר מאי פעם, כדי להצליח להעביר את המסרים העומדים במרכזם באופן מיטבי. מעבר לכך, כל שיריה תורגמו ל-14 שפות, ובעשר מדינות שונות מצורפת לאלבום חוברת נוספת פרט לזו באנגלית, עם תרגומים לטקסטים בשפה המקומית, מה שמעיד יותר מכל על כוונת המשוררת להפיץ את מסריה לעולם.

את הטון הביקורתי ניתן היה להרגיש כבר בסינגל 4Degrees, שתיאר תוצר אפוקליפטי של ההתחממות הגלובלית. אבל Anohni לא עצרה שם. בשיר העוקב באלבום מתואר בסרקזם חריף עולם של מעקב בלתי פוסק סטייל "1984", עם המילים הבלתי נשכחות: "אבא, צפה בי צופה בפורנוגרפיה", כשהכוונה היא למחות כנגד תוצאות הדאגה המזויפת שבמעקב המודרני במחברה המערבית.

בשיר Execution טוענת היוצרת כי הוצאה להורג היא מהות החלום האמריקאי, תוך השוואתה למדינות פחות נאורות כמו סין, ערב הסעודית וצפון קוריאה. השיר Obama, שוטח באופן נטול כל צורך לפרשנות רשימת האשמות כלפי הנשיא שפעם נחשב כתקווה הבוהקת לעולם טוב יותר, ולדעת Anohni סרח עד ההרגשה שהיינו נאיביים מכדי לתלות בו כל ציפייה לעתיד ורוד.
צילום: Alice Omalley
בין זעקת כאב למחאה של נער מתבגר. Anohni צילום: Alice Omalley

אפשר בהחלט להתווכח על איכות הטקסטים הליטרליים מאוד, אולי מדי, של Anohni. למנות בית אחר בית כל מני סוגים של חיות גוססות או מתות, צמאות למים או צפות על המים, בעקבות האסון שבני האדם מטילים על כדור הארץ, בהחלט משרת את המטרה. אבל ללא כל סאבטקסט או קריאה לפעולה, הטקסט הביקורתי הזה עומד בתווך בין זעקת כאב למחאה של נער מתבגר. עם זאת, מבלי להוזיל את הכוונות הטובות, בכל זאת מדובר בקונספט שדי נדיר בנוף של שנות האלפיים. שירי פופ-רוק עם מסר אמיץ ולא מתייפייף, גם אם לא פסגת הפואטיקה, עדיין עדיפים על הרוב המוחלט של הטקסטים אותם אנחנו שומעים בדרך כלל ברדיו. מי שבקיא ביצרתה של Anohni גם יודע שסבטקסט ממילא אינה תכונה המזוהה עמה, ובדרך כלל זה לא גורע מאיכות השיר עצמו.על הקול המהפנט של Anohni אין צורך להתעכב, מאחר והוא נותר במלוא הדרו הייחודי גם באלבום החדש. אם נקבל את כוונותיה ללא חיפוש ערך מוסף, על זעמן הבוסרי וכאבן האמיתי, אזי נהנה מאחד האלבומים היפים והחשובים שיצאו לאחרונה. מעבר לזה, הבחירה לעטוף את כל הכאב הזה באלקטרוניקה מזמינה קונספטואלית אך קשוחה במהותה, מאפשרת לספקטרום רחב של אוזניים ליהנות מהמוזיקה ולקבל על הדרך גם תמרור אזהרה על דרכיו האובדניות של העולם. וזה מספיק כדי להסיר בפניה את הכובע.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק