פסטיבל קאן: הקללה השחורה של אלמודובר
סרטו החדש של פדרו אלמודובר מושך את מירב תשומת הלב בפסטיבל קאן 2016. במסיבת עיתונאים הסביר הבמאי הספרדי המהולל כיצד תרגם את הסיפור הקנדי למחוזות המוכרים לו, ואת הקשר בין הלבוש המסורתי של אמו לצבעוניות העזה בסרטיו
"חוליאטה" הדרמה החדשה של פדרו אלמודובר מושכת את מרבית תשומת הלב בפסטיבל קאן 2016. סרטו החדש נסוב סביב סיפורה של חוליאטה, אמא לאניטה, החיות יחדיו במדריד. הן באבל מתמשך על אובדן האב אוקסן, אך האבל אינו מחבר ביניהן, אלא מפריד. כשאניטה מגיעה לגיל 18, היא נוטשת את אימה ללא מילת הסבר. חוליאטה הולכת ומחפשת אחריה בכל העיר ובכל דרך אפשרית אבל כל מה שהיא מגלה זה רק כמה מעט היא יודעת על בתה.
עוד כותרות ב-nrg:
• חמודה מתוקה: שיר הגאווה של דודו אהרון
• וניה הימן ביים קליפ לקולדפליי: "מאוד נהנינו"
• קלייר אנדרווד דורשת שכר זהה לזה של קווין ספייסי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
למסיבת העיתונאים שנערכה לכבוד הבמאי וסרטו החדש הגיע הקאסט המלא של הסרט, מרביתו שחקנים קבועים בסרטיו של אלמודובר, שמאחוריו כבר 20 סרטים שהוקרנו ברחבי העולם וזכו לאין ספור פרסים.
אחת השאלות הראשונות שנשאל אלמודובר בנוגע לסרטו היא השימוש הידוע שלו בצבעים עזים, שבה לידי ביטוי גם בסרטו החדש. "אני חסיד של טכניקולור, זו הטכניקה בה התאהבתי עוד כשהייתי ילד קטן. כשהתחלתי לעשות סרטים, ניסיתי לשחזר את אותה הטכניקה מהסרטים שראיתי כילד. נכון, אני כבר לא ילד בשנות השישים, לכן אולי ניתן לזהות בסרטים שלי סגנונות כמו פופ-ארט ובארוק, אפילו מאשמים אותי לא פעם במלודרמטיות. אבל הניסיון הטוב ביותר שלי הוא בשימוש בצבעים עזים.
• אכזבה בקאן: הביתן הישראלי עלה הרבה ותרם מעט
• קוסטוריצה מאשים: בקאן התעלמו ממני בגלל פוטין
"באמצעות הסרט הזה הבנתי משהו חשוב. אמי הייתה לבושה בשחור מאז ילדה אותי כשהייתה בת 20, מאחר וזו התלבושת המסורתית. העובדה שנוצרתי על ידי מישהי שלבושה כך מכיוון שהוכרחה על ידי צו התרבות והמסורת, הוביל אותי למשיכה הגדולה לצבעוניות עזה. שחור זה צבע יפה, שלא תבינו לא נכון, אלא אם הוא נכפה על מישהי. מהפרספקטיבה הזאת זו קללה עבורי".
אלמודובר הסביר שהתסריט של "חוליאטה" נכתב בעקבות סיפורים קצרים מאת הסופרת הקנדית אליס מונרו, שכונסו תחת הכותר "בריחה". "כשקראתי את הסיפורים האלה הוקסמתי, במיוחד מאחד מהם. ניסיתי להפוך אותם לתמונות חיות, וזה לא קל כי מדובר בסיפורים עצמאיים. אני מעריץ את מונרו אבל הבנתי שאם אני רוצה לתרגם את החוויה בסיפורים האלה למציאות ולתרבות בספרד, שלמרות ההבדלים הכלכליים והגיאוגרפיים בין קנדה לספרד, עלי להביא את הסיפורים לטריטוריה שלי. חוץ מזה, ישנה סצנה אחת בסיפוריה המתרחשת ברכבת ותמיד חלמתי לצלם סרט שלם המתרחש ברכבת בלבד, כמו 'זרים ברכבת' של היצ'קוק".
אלמודובר המשיך וסיפר על תהליך עיבוד הסיפורים: "אז הלכתי בעקבות הדמויות, לאן הן היו מובילות אותי לו היו חיות בספרד. למשל האמא שבסיפור, היא עקרת בית, וגם אני סוג של עקרת בית, שכותבת כל היום. היא ה-אמא הספרדייה מבחינתי, היא הכי פגיעה וחלשה, מתנגדת לייאוש בחייה באופן פסיבי. בניגוד לאימהות חזקות שאני מכיר, היכולת שלה להיאבק על חירותה היא על-אנושית. היא כמעט כמו זומבית שהולכת ברחובות ללא כיוון מסוים".
• קונצ'ה בויקה היא נערת אלמודובר
• "לעוף מהתרגשות": על מי הבדיחה?
את התפקיד הראשי של חוליאטה, בגיל המבוגר יותר, מגלמת השחקנית אמה סוראז. "נעזרתי בהרבה מאוד מקורות השראה כמו ציירים, משוררים, סרטים, שחקניות, כדי שיסייעו לי להבין כיצד לגלם אותה ולהבין אותה", הסבירה סוארז. "הייתי צריכה למצוא את האזור הזה של הבדידות, וזה תהליך שהייתי צריכה להיות זהירה לגביו, לקח לי זמן להגיע לעומקם של הדברים, לחפור לעומקה של הבדידות הזאת".השחקנית המגלמת את חוליאטה הצעירה היא אדריאנה אוגארט, גם היא שחקנית מוכרת מסרטיו של אלמודובר. אדריאנה מספרת שכשאמה הבינה שהיא זו שתשחק את חוליאטה הצעירה יותר, היא מיד זימנה אותה נרגשת. הן הכירו לפני כן, והחליטו לשתף פעולה ולעבוד על הדמות יחדיו, עם הבמאי כמובן. " הייתי צריכה ללמוד הרבה מחדש, להשאיר מאחור כל מני כלים שיש לי, להיכנס לתהליך חזרות מאוד אינטנסיבי, הכולל תרגילים חווייתיים ומרגשים שערך הבמאי. בסופו של דבר השחקן מוצא את הדמות בעצמו, כתוצאה מהגירויים האלה".
"בהתחלה לא היה מדובר בשתי שחקניות שונות", הסביר אלמודובר את הבחירה בשתי שחקנויות לגלם את הדמות. "חשבתי להעביר את הסיפור באנגלית לניו יורק, שהיא מוכרת לי יותר מאשר קנדה, ונפגשתי עם שחקנית אמריקאית שהייתה נלהבת מהרעיון לצלם איתי סרט, אבל לא הייתי בטוח בעצמי. הסתכלתי על החומרים באנגלית והחלטתי לא לעשות זאת. אם יש לך את הספק הכי קטן אז כנראה שאתה לא צריך לעשות זאת.
"לאחר מספר שנים החלטתי לעבד את הסיפור לספרדית, והדראפט הראשון יצא נחמד. התרבות שלנו בספרד היא שונה לחלוטין מזו הקנדית או האמריקאית, אמא אמריקאית למשל, יודעת שעם התבגרות ילדיה הם יצאו לעצמאות, בספרד ההורים לעולם אינם 'פורשים' מתפקידם והילדים נשארים בבית הוריהם עד שלב מאוד מאוחר. אז כשערכנו את העיבוד בדראפט האחרון הבנו שאנחנו רוצים שתי שחקניות שונות לתפקיד. זה, כאמור, לא הפעם הראשונה שאני עושה זאת, אבל רציתי לעשות זאת בדרך אחרת. לאמה יש את ניסיון החיים ולאדריאנה יש את אותה רעננות וחן נעורים. אני שמח שבחרתי כך".
סביב יציאתו של הסרט פורסמו ידיעות בעיתונות בפנמה העוסקות בעסקאות לא כשרות לכאורה של חברת ההפקות של אלמודובר ואחיו אוגוסטין. הבמאי הגיב: "אני יכול לומר שהחלק שלי ושל אחי בפרשה הזאת, כפי שהוצג בעיתונות בפנמה, הוא כל כך קטן, שאם עיתוני פנמה היו סרט, אחי ואני אפילו לא היינו ניצבים בסרט הזה. מה שמצחיק הוא שהעיתונות הספרדית הפכה אותנו לשחקנים ראשיים בפרשה. אני מניח שאם ראיתם את הסרט ונהניתם ממנו אז לא קרה שום דבר קריטי".
אקו"ם