ראשי » תרבות » קולנוע

"בוגד משלנו": מומלץ בעיקר לחובבי הז'אנר

העיבוד הקולנועי לספר של ג'ון לה קארה מצליח להיות רלוונטי למציאות העכשווית, אבל תסריט בינוני ובימוי שגרתי מונעים ממנו להמריא. אז למה בכל זאת לצפות בו? בזכות צוות השחקנים, ובראשם דמיאן לואיס הנפלא שמצליח לגנוב את ההצגה

"כמה זמן אתה נשוי?" שואל איש מאפייה רוסי חשדן את גיבור הסרט, פרי מייקפיס, מורה בריטי הנשוי לעורכת דין. פרי משיב שהם נשואים כבר שנים רבות. "ופתאום אתה ואשתך יוצאים לשתי חופשות רומנטיות בפרק זמן כל כך קצר" תוהה איש המאפייה על הימצאותו של פרי במלון היוקרתי באלפים השוויצריים. שקט משתרר ביניהם. זהו רגע טעון. שניהם יודעים כעת שכל אחד מהם יודע משהו שהאחר אולי מנסה להסתיר. היופי בסרטי ריגול, לפחות באלו המבוססים על ספריו של ג'ון לה קארה, אינו נעוץ בסצנות אקשן מסחררות ובגיבורים גדולים מהחיים. ההיפך הוא הנכון: אצל קארה מרב העניין נמצא בקשרים, ביחסים ובתככים המתקיימים בין גיבורי העלילה; בתחושת הפרנויה ההולכת וגוברת; ברעיון שדברים תמיד אינם כפי שהם נראים.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אצל קארה העולם מורכב הרבה יותר מהחלוקה הפשוטה של שחור ולבן, של טובים ורעים. אצלו דווקא השטחים האפורים הם הכי מעניינים ובלתי צפויים. גיבוריו הם לרוב יצורים בעייתיים, מסוכסכים, דיכאוניים, כאלו הלוכדים את עצמם באופן מודע בתוך רשת עכביש סבוכה, מנסים לפענח דרכה את יריביהם, ללמוד אותם ואולי דרך כך, בסופו של דבר, להכיר גם את עצמם. כך קרה בין היתר עם דמותו של ריצ'ארד ברטון בעיבוד הקולנועי המצוין לספרו של לה קארה "המרגל שחזר מן הכפור" (1965) וגם עם דמותו של גארי אולדמן ב"החפרפרת" (2011) המעולה לא פחות. וזה בערך גם מה שצפוי לעבור על דמותו של יואן מקגרגור בסרט הנוכחי.

עוד ב-nrg תרבות:
• פרינסס שואו: ביונסה הופכת את השמועות למכונת מזומנים
• "שם משתמש": יציאה תמהונית ולא אמינה של גיל ריבה
• תחזירו ת'כסף: "מיליארדים" היא החמצה גדולה

"בוגד משלנו" עוקב אחר פרי (מקגרגור), אשר בזמן שהותו בחופשה במרקש מתיידד עם דימה, איש-כספים של מאפייה רוסית שעיסוקיה הבנקאיים הפכו בינלאומיים. במהרה מתבקש פרי ע"י דימה (סטלן סקרסגרד) להעביר דיסק-און-קי לשירות החשאי הבריטי. מסתבר שדימה מתכוון לערוק משורות המאפיה, ומבקש את עזרתם של הבריטיים במתן מחסה לו ולמשפחתו. בתמורה הוא מוכן להעביר רשימה ארוכה של אישים בריטיים אשר מקבלים כספי שוחד מהמאפיה הרוסית. בעוד פרי מכניס אף את אשתו, גייל (נערת ג'יימס בונד היפהפייה נעמי האריס) לסוד העניינים, השניים מוצאים עצמם הופכים לכלי משחק בידיהם דימה ושל סוכן בריטי ערמומי בשם הקטור (דיימיאן לואיס) המנהלים משא ומתן קשוח מתחת לעיניהם הבולשות של אנשי המאפיה הרצחניים.

הטריילר של "בוגד משלנו"

מבין הסרטים המבוססים על ספריו של לה קארה, "בוגד משלנו" אינו בין המצטיינים, אך הוא לא נטול סגולות ומעלות. אם מיטב סיפוריו של לה קארה הם אלו שהתרחשו על רקע המלחמה הקרה, כאן הסיפור מצליח הן לשמר את אותה תחושה, ובמקביל לייצר סיפור רלוונטי המתקיים בעולם המודרני העכשווי. התסריט אמנם מעלה סיפור מעניין, אך יש קושי להבין את מניעיהן של הדמויות, ולצד זאת חלק מן המהלכים העלילתיים לקראת סופו צפויים למדי וחבל שכך.

הבימוי של סוזנה ווייט, בימאית טלוויזיה לרוב, הוא יעיל במקרה הטוב. אמנם שוט הפתיחה של ווייט מבקש מאתנו לצפות ברקדן בלט בעודו מרחף בסלואו-מוושן, אימז' שכאילו מרמז על המהלכים הווירטואוזיים והמניפולציות המתנהלות בסרט בין הגיבורים, וזה בהחלט נחמד ומעניין - אך אינו מספיק. חסר בסרט את התחכום והברק הוויזואלי אשר העניקו תומאס אלפרדסון ל"החפרפרת" או מרטין ריט ל"המרגל שחזר מן הכפור".

מה שכן עובד היטב לטובת הסרט הוא הליהוק. סטלן סקרסגרד אפקטיבי ביותר. הוא שחקן מבריק אשר הכריזמה השופעת שלו גורמת גם לדמויות הפחות סימפטיות שהוא משחק להתחבב במהרה על הצופה. מקגרגור משכנע בתפקיד הראשי של אדם תמים מן השורה הזוכה להצצה אל עולם הצללים. אך מי שגונב את ההצגה הוא דמיאן לואיס (הכוכב לשעבר של סדרת הריגול "הומלנד") בתפקיד הסוכן הבריטי. דמותו, לפחות במראה שלה, מזכירה מאוד את זה של מייקל קיין מסדרת סרטי הארי פלמר, הקונטרה האינטליגנטית והריאליסטית יותר שיצרו בשנות השישים לסדרת ג'יימס בונד. זוהי קריצה נאה וניכר כי לואיס מודע לה ונהנה ממנה.

בשורה התחתונה, מדובר בסרט מתח וריגול בעל גלריית שחקנים מצוינת המצליחה לייצר עניין בסרט למרות התסריט הבינוני והבימוי השגרתי. מומלץ בעיקר לחובבי הז'אנר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg