ראשי » תרבות » קולנוע

"קפה סוסייטי" של וודי אלן: הרפתקאותיו של צעיר יהודי ניו יורקי #47

החדש של וודי אלן הוא יצירת מופת או קומדיה סתמית? מלודרמה מרתקת או עוד סיפור לעוס שכבר ראינו? אף תשובה אינה נכונה. "קפה סוסייטי" אמנם לא מצליח להתברג לפסגת יצירתו, אבל משחק נהדר של סטיב קארל וקריסטן סטיוארט מאפשר ליהנות גם מהרגעים היותר ממוחזרים בסרט ה-47 של הבמאי // ביקורת קולנוע

 
זה מדהים איך בכל פעם שיוצא סרט חדש של וודי אלן, הסרט הקודם שלו ואפילו זה שלפניו עדיין נשארים טריים אצלך בראש, כי ראית אותם בקולנוע לא מזמן. ידוע זה מכבר שאלן הוא תופעה, מהיוצרים הבודדים שעובדים ללא הפסקה, שאין להם מחסום יצירה, שיש להם היכולת והמזל לייצר סרטים בשרשרת, ואלן מפיק מכך את המקסימום ואף הרבה מעבר לזה. לראייה, מאז סוף שנות השישים, בהן התחיל את פועלו הקולנועי כבמאי ותסריטאי, הוא לא מפסיק לכתוב ולביים - ואף לא לרגע. אז נכון שאיכות הסרטים משתנה ומדלגת בין יצירות מופת בלתי נשכחות, דרך קומדיות זניחות ועד מלודרמות מרתקות, אך לזכותו של המאסטרו הקולנועי, אביר הדמויות הנוירוטיות חסרות הביטחון, יאמר שגם סרטיו הפחות מוצלחים מבוטחים ומאוכלסים ברגעים קולנועיים נדירים.

עוד כותרות ב-nrg:
• צפו: הפספוסים הגדולים של "משחקי הכס"
• חברים, תרגיעו: 30 אלף צועדים זה לא ניצחון
• חדש בביצה: גילי מוסינזון וסתיו סטרשקו צמודים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"קפה סוסייטי", סרטו החדש וה-47 במספר (אם לא טעיתי בספירה) מתרחש בשנות השלושים ונע בין ניו-יורק והוליווד. הסרט מייצר הזדמנות נוספת לאלן לעסוק בסוג של דמויות בהן עסק כבר בעבר, כאלו אשר קשורות לשתי התעשיות החביבות עליו משכבר הימים - הקולנוע והעולם התחתון, וכן לסרט האהוב עליו ממנו הוא מרבה לצטט: "קזבלנקה". אמנם יגידו מי שיגידו שהוא שוב ממחזר עצמו לדעת ודש ברעיונות שכבר כיכבו בסרטיו באופן מוצלח בהרבה, נגיד כמו ב"קליעים מעל ברודווי" או "שחק אותה סם" (בו כיכב ואותו רק כתב) למשל, אך גם אם זה נכון, אף סרט אצלו אינו משמש כתמונת מראה של יצירה קודמת, אלא עומד לטוב ולרע, בזכות עצמו.
סרטו החדש של אלן עוקב אחר הרפתקאותיו, הרומנטיות בעיקר, של צעיר יהודי ניו-יורקי בשם בובי (ג'סי אייזנברג) הנוחת בוקר בהיר אחד בהוליווד. במהרה, פיל סטרן (סטיב קארל) אחד הסוכנים המצליחים ביותר בעיר הסרטים, שהוא במקרה גם קרוב משפחה שלו, מסכים לקחת אותו תחת חסותו. כשבובי מכיר את אחת העובדות של סטרן, בחורה נאה ומקסימה בשם ווני (קריסטן סטיוארט) ומתאהב בה, מה שהוא לא יודע זה שווני היא בעצם פילגשו של סטרן. כאשר סיפור האהבה הזה מסתבך חוזר בובי לניו-יורק ומחליט לנהל יחד עם אחיו, הגנגסטר, מועדון לילה בשם "קפה סוסייטי". העניינים ממשיכים להסתבך כאשר מכל המועדונים בכל העולם, כמשפטו המפורסם של בוגרט ב"קזבלנקה", ווני מחליטה ערב בהיר אחד לבקר דווקא בשלו.

• איש ללא היגיון: וודי אלן יאכל לכם את הראש
• קסם לאור ירח: וודי אלן ממשיך לזכות מן ההפקר
• האם חואקין פיניקס יציל את הקריירה של וודי אלן?
• כל הטרגדיות של וודי אלן בדרך ליסמין הכחולה

"קפה סוסייטי" הוא וודי אלן טיפוסי, מכתוביות הפתיחה עם הפונט המזוהה עמו והמוסיקה התקופתית המלווה בהתאם, דרך גיבור הסרט שהוא תמיד בן דמותו ותואם אופיו של וודי אלן (וג'סי אייזנברג עושה זאת היטב, כפי שכבר עשה זאת בעבר בשת"פ הקודם שלו עם אלן "לרומא באהבה") ועד העלילה המרכזית שהיא לרוב סיפור אהבה קומי-טראגי. אמנם אלן בהחלט מנסה להפיק את המיטב משתי הזירות המרכזיות בהן מתרחשת העלילה ולייצר לא מעט רגעים משעשעים, בין אם על חשבון תעשיית הסרטים של ימי האולפנים או על ימי הגנגסטרים העליזים של שנות השלושים. מה שעוד תורם לסרט זה משחקם המצוין של סטיב קארל המבריק, קורי סטול הכריזמטי בתור האח הגנגסטר וכמובן קריסטן סטיוארט, בוגרת סרטי "דמדומים", שעברה מאז לסרטים מורכבים ומאתגרים בהרבה. סטיוארט מצליחה לייצר, בלי הרבה מאמץ, דמות שיש בה מצד אחד המון חן ומצד שני לא מעט קרירות.
ברגעיו הטובים, "קפה סוסייטי" הוא סרט שנהנה מהלוק המרהיב והמאוד ציורי שמעניק לו אחד מגדולי צלמי הקולנוע של כל הזמנים – ויטוריו סטורארו ("הקונפורמיסט", "אפוקליפסה עכשיו"), מתסריט שמייצר לא מעט סצנות משעשעות, מקאסט צעיר, אנרגטי וסקסי ומסיפור אהבה מסובך היטב שקהל הדודות המבוגרות בהחלט יאהב.

• מכסחות השדים: הסרט הכי שנוא ביוטיוב
• גם כשאלמודובר ממחזר, הוא עדיין במיטבו
• טרזן החדש מצליח לא לבייש את הפירמה
• מדינת ג'ונס החופשית: כולם צריכים רובין הוד

אבל בסופו של דבר, למרות הרעיונות המקוריים, הקריצות הקולנועיות, המחוות המשעשעות ואפילו חביבותם המתקבלת של הרעיונות הממוחזרים, הסרט לא מצליח לייצר איזשהו שיא דרמטי יוצא דופן, איזשהו אימפקט רגשי או קולנועי שיבדיל עצמו מאוסף קומדיות הפגע-וברח שאלן מייצר לא פעם בין סרטיו היותר איכותיים (האחרון שבהם היה "יסמין הכחולה"), ועל כן גם "קפה סוסייטי", כמו לא מעט מקודמיו בשנים האחרונות, ימצא עצמו מקוטלג תחת יצירותיו הפחות נחשבות והיותר זניחות של הגאון הקולנועי.

כל שנותר הוא רק לקוות שאלן ימשיך ללהק את קריסטן סטיוארט המוצלחת גם לסרטיו הבאים, כשם שעשה בזמנו עם סקרלט ג'והנסון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg