מארז תרבות 61: בלוז לחופש הגדול

רג'ינה ספקטור מקנחת בלב מדמם, מירה עווד הולכת נגד הזרם, סולר ווינד מערבבת סגנונות וערפדי הראגטיים עושים מוזיקה למזמוזים ולינצ'ים. מארז תרבות מציג את הצד האופטימי של הבלוז עם שני קליפים בבכורה ועוד ים המלצות מתל אביב עד מיסיסיפי

כמה מוזיקה נהדרת שנה אחת יכולה להכיל? אם האלבום החדש של רג'ינה ספקטור יהיה טוב כמו האלבום הקודם שלה, אז אפילו יותר ממה שכבר הצלחנו לעכל עד כה, שזה כמעט בלתי אפשרי.

לטעם המארז, What we saw from the cheap seats, האחרון של ספקטור, הוא השלם, המעניין, המפתיע ובשורה התחתונה – הטוב של הזמרת/ יוצרת/ פסנתרנית בחסד, שדם רוסי-יהודי זורם בעורקיה ותרבות רחוב ניו-יורקית ממלאת את אולפנה בכל טוב. הוא הכי טוב כי הוא לא מתעלם מהסגנון האינדי-ראשוני-מלוכלך של אלבומי הטרום-לייבל-בינלאומי שלה ועם זאת קליט, נוגע ומרגש ללא יומרות.

קשה לשפוט על פי הסינגל החדש והראשון מהאלבום שיקרא Remember us to life על מה שצפוי לנו, אבל מה שבטוח, בשנה מוזיקלית כל כך טעימה כמו 2016, הכי מתאים שרג'ינה ספקטור תהיה הקינוח.
 

על מי ומה ומאיפה צץ הצמד החמוד והמלוטש טטיש, תוכלו לקרוא כאן. מעבר לזה אפשר להוסיף, שהקליפ לשיר Luck, של הלהקה הוותיקה במונחי כמות המאמצים שהושקעו באלבום החדש שיצא בקרוב, אך חדשה לגמרי במונחי תודעת הקהל, הוא אחד המהוקצעים שיצאו השנה בפופ הישראלי, כיאה לשיר אותו הוא מלווה.
 

קשה ממילא לנתק את האמנות של מירה עווד מהפוליטיקה הישראלית, עוד יותר קשה לעשות את זה כשיוצא מיני אלבום חדש שלה שמוקדש כולו לשירתו של מחמוד דרוויש, ימים ספורים לאחר שקומיסרית התרבות שלנו הכריזה על דיון אקדמי בשירתו כפסול.

על כן, במקרה הזה, פשוט מומלץ מאוד מאוד ללחוץ על הפליי ולהתענג על קולה הקולח כמים זורמים של סועאד מאסי הישראלית, להסחף בלחניה העדינים, להתרשם מהעיבודים המושלמים ולתת נגיעות הרוק והשקט הקטנות לאורך הדרך להפתיע כל פעם מחדש.
 

אהבתם את הפיוז'ן ג'אז-רוק המעולה של הטריו טטרן? כדאי שתכירו את הטריו החדש בשטח, שהולך בדרכה של טטרן, עם טוויסט נפלא משלה.

כבר בסינגל הראשון של הלהקה האינסטרומנטלית שהקים הגיטריסט מתן גילת עם המתופף דוב בירן והבסיסט איגי ג'קסון כהן, אפשר לשמוע עשרות השפעות, סגנונות וכיוונים של אהבה. על אף שמדובר בקטע שמושתת על תבנית ברורה, האלתור לוקח חלק גדול בהוויה של הנגינה עצמה. ככה נכנסו להם לקטע של כארבע דקות פיוז'ן ג'אז, פרוגרסיב רוק, פסיכדליה, ריח של בלוז, קריצה להרבי הנקוק ולפט מתיני, הוקרה לג'אז יותר מסורתי, ואפשר אפילו לזהות שם טיפונת של ג'אז לטיני, אם ממש מתאמצים.

סוד הקסם של Solar Wind, אם לשפוט מהסינגל הראשון והסוחף הזה, הוא התמסרות מוחלטת לאהבה למוזיקה, תוך דיוק חסר פשרות. ככה מצליח גילת המוכשר לנגן מה שנשמע כמו אלתור ולמעשה הוא תוצר של עשרות שנים של האזנה למוזיקה שהוא אוהב, עד יצירת סאונד מעניין משל עצמו.

מי שמעוניין לשמוע עוד מהסאונד המעניין הזה, מוזמן גם לתמוך בפרויקט ההדסטראט של ההרכב. הם כבר עברו את אמצע הדרך, רק זקוקים לפוש נוסף.
 

על הבלוז החצוף ומרובה הפנים של דני דורצ'ין נכתב במארז הזה. כעת מתברך מארז תרבות להציג בבכורה את הקליפ החדש לשיר "מישהו אחר", שלצד היותו מעורר תיאבון במינון מדויק של חמוץ ומתוק, הוא גם מעורר מחשבה עם טקסט בלוזי קלאסי, "כי זה לא באמת קורה עד שזה קורה לך".

דני דורצ'ין יופיע ב-9.8.16 בבוקסה, תל אביב.
 

עוד אמן ישראלי מוכשר וזמר מצוין שהבלוז פועם בעורקיו הוא איתי פרל, שחוזר עם אלבום הופעה חדש בקרוב, וגם ממנו מתכבד המארז להציג בבכורה את הביצוע לשיר עם הטייטל המושלם "חוץ מלתפוס אותך עשיתי הכל כמו שצריך" מתוך האלבום "מסע בלוז" משנת 2012.

פרל מספר על השיר: "זה בלוז קטן של 16 תיבות בסולם F מג'ור, שמדבר על החמצה ובעיות תזמון אצל גיבורו, ואולי אפילו דמנציה קלה על גבול הטמטום שגורמת אהבה בלתי מושגת".
 

ששת היוצרים המרכיבים את "ערפדי הראגטיים" מחברים אף הם בין בלוז, קאנטרי, פולק ושאר מני סגנונות משולי הדרך לכדי הזיה תיאטרלית שמחברת את הנקודות בין הגרוטסקי, להומוריסטי ולביקורתי.

לעומת השם שבחרו לעצמם, העיצוב המדמם של האלבום והגדרתו כ"מבט קליידוסקופי על חי הלילה בעולם דרוויניסטי וחסר נחת המומלץ כפסקול לנסיעות, מזמוזים ומעשי לינץ'", מה שמושך במיוחד באלבום הזה זו דווקא קלילות ההגשה שלו, כזו שמתאפשרת אך ורק מעבודה של חברים טובים שיוצרים בכיף שלהם נטו, פלוס מסר חבוי/לא חבוי בשירים.

הערפדים, המוכרים מעבודות סולו, הרכבים נוסטלגיים ושיתופי פעולה אחרים הם: הגיטריסט ערן ויץ, הזמרת-יוצרת הבינלאומית דידה פלד, מייסד "הבילויים", הסרקסטיריקן והבמאי ימי ויסלר, הנשפנית-חוקרת עידית מינצר, הכנר אבנר קלמר, המולטי-טאלנט יונתן רוזן והבסיסט דניאל בנחורין. בין הפנינים: "ערב טוב זה ערב מת", "אין מצב לאורגיה" ו"בסוף יגמר פה כמו בוסניה".
 

Yumi Zouma: חברת ההפקות Zuzz Agency יחד עם Auris Media ממשיכה להביא לארץ אמנים שלא הרבה מכירים אבל שכדאי מאוד להכיר. הפעם בדרך לתיאטרון תמונע - האינדי-דרים-פופ של להקת Yumi Zouma הניו-זילנדית, שהוכתרה זה מכבר כאחד הדברים שכדאי להאזין הם על ידי כמה מהמגזינים הנחשבים בעולם. כרטיסים כאן.
 

רוברט בילבו ווקר: עוד רגע של בלוז בחסות הזמר, הגיטריסט, הרקדן ומשמר החיבור האותנטי ביותר של הבלוז והרוקנרול, רוברט בילבו ווקר, שיגיע להופעה אחת בבארבי בתאריך 6.9.16.

כשזה מגיע לבילבו ווקר, לא מדובר רק בחוויה מוזיקלית, אלא בחווייה שורשית של צעדי ריקוד שיביאו אתכם למיסיסיפי של אמצע המאה הקודמת ובלבוש תואם. בנוסף לקסם הישן שיביא איתו הבלוזיסט בן ה-79, יצטרפו אליו על הבמה הבסיסט יהוא ירון והמתופף אביב ברק.

יביא את הריקוד הייחודי לו מהמיסיסיפי לישראל. רוברט 'בילבו' ווקר צילום: יח''צ

גארבג': יכול להיות שמישהו קפץ מעל לפופיק כשחשב שהלהקה האהובה משנות התשעים תצליח למלא את הלייב פארק. יכול להיות שארבעת המוכשרים האלה לא הוציאו אלבום ראוי כבר יותר מעשור. ובכל זאת, גארבג' הם אלה שכתבו את I Think I'm Paranoid, אחראים ל-Only Happy When It Rains, ושברו את ה-MTV בתקופה שעוד היה אפשר ליהנות ממנו עם Push It.
 

• 7 המלצות לפסטיבל הג'אז באילת
• תריסר גברים שווים האזנה
• מרדיוהד עד רד הוט: רכבת ההפתעות
• אלבומים ששווה לחכות להם