נועה קירל נגד עדי ביטי: ההפסד כולו שלנו
"רק על עצמי לספר ידעתי", כתבה המשוררת רחל. כוכבות הריאליטי ביטי וקירל יודעות לספר רק על עצמן ולהתכסח אחת עם השנייה, כחלק ממסע יחצ"ני מוכר. אין ספק, בקרב ביניהן כולנו מפסידים
שלושה קרבות גדולים ידעה המוזיקה הישראלית לדורותיה: שושנה דמארי נגד יפה ירקוני, תיסלם נגד בנזין, וכמובן ירדנה ארזי נגד עפרה חזה. אבל זה היה בימים שבהם למלים עוד הייתה משמעות וכשזמרים אשכרה ידעו לשיר. עכשיו, כשמצעד הפזמונים הפך למספר צפיות ביוטיוב, ושיעורי פיתוח קול הוחלפו באוטו-טיון (Autotune), נרקח לו דו-קרב מיוחצ"ן להפליא ומשעמם להחריד. נועה קירל נגד עדי ביטי.עוד כותרות ב-nrg:
• דודו טסה הוא הישראלי היפה
• מציאות רבודה: מילון פוקימון גו השלם
• צפו: תמונות ההיריון האחרונות של בר רפאלי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אז למי ששפר עליו מזלו ולא מבין על מה מדובר, הנה כמה פרטים בסיסיים לגבי קירל וביטי. שתיהן בנות 15, שתיהן פליטות תכניות ריאליטי ושתיהן פרזנטוריות של עולם מוזיקלי נטול תוכן. התרגיל היח"צני התורן - ליבוי של יריבות תקשורתית בין השתיים. זו לא מוכנה להופיע עם זו, וכשמראיינים אחת אסור להזכיר את שמה של השנייה. ולמה בעצם? כי המנהלים האישיים שלהן אמרו להן לעשות זאת.
אמש שודר בתכנית של גיא פינס ראיון עם נועה קירל, שבו היא נשאלה מדוע היא אינה מעוניינת להופיע ביחד עם עדי ביטי. תשובתה הייתה "כי יש לי מנהל מוזיקלי, וזו ההחלטה שלו". לקירל וביטי עצמן אין כלום ושום דבר בתוך היריבות הזו. הן פשוט חלק מתכנית עסקית שעומדת מאחורי המפעל שמוביל אותן.
צילום קליפ של עדי ביטי - הצפייה (וההאזנה) באחריותכם בלבד:
מדובר במפעל שבו כותבים להן את המילים, מלחינים עבורן את המוזיקה, וקובעים את מידת הלבוש החושפני המדויק שלהן - כזה שמצד אחד יהיה מותאם מספיק לגילן, ומצד שני גם מספיק לא מותאם לגילן כדי לעורר עוד ועוד דיונים ומחלוקות ציבוריות. מהאנשים שהביאו לכם את "אין דבר כזה פרסום שלילי", מה שנקרא.
היחצ"נים העלו את ביטי וקירל לזירת האגרוף ונתנו לשתיהן להילחם מילולית. בפינה הימנית, היישר מתכנית הריאליטי "פושרז", קבלו את נועה קירל. בפינה השמאלית, הישר מתכנית הריאליטי "בית ספר למוסיקה" קבלו את עדי ביטי. "דיג'יי שים אותי ברמקולים - כולם כאן עפים כי התופים עולים - מכתיבה את הדיבור שוברת ת'כלים - סלפי עם קהל של משתוללים", שרה קירל, ו-"בוא תנסה ואל תיתן לשום דבר להשתלט – תקשיב לקצב הריקוד – אתה קולט אותי – זזה לי בביט ה-BT", שרה ביטי.
• בגיל 15, נועה קירל רוצה להיות ביונסה
מעניין להשוות בין שני הבתים הללו. מה יש לנו כאן בעצם? האחת מבקשת מהדי ג'יי לשים אותה ברמקולים, והשנייה זזה לה בקצב הביט. המכנה המשותף והצורם הוא האופן שבו שתי השורות הללו מקדמות את המותג. זהו אפילו לא שיר ארס-פואטי, אף אחת מהן לא מדברת על תהליך יצירה, שתיהן פשוט מדברות על עצמן. התוצאה: תיקו.
"רק על עצמי לספר ידעתי", כתבה המשוררת רחל בערוב ימיה, כמעין סיכום לירי של חייה ויצירתה. ביטי וקירל יודעות לספר רק על עצמן כבר בתחילת הדרך. ובניגוד לרחל, אין כאן התבוננות אישית ביצירה, אלא קידום מכירות. המוזיקה לא חשובה, המילים חסרות משמעות ומה שחשוב הוא מידת הפופולריות של קירל וביטי - או נכון יותר המותגים שנקראים קירל וביטי. ואיפה אנחנו בסיפור היריבות דמיקולו הזאת? אנחנו צריכים לשמוע את הקשקוש הזה ברדיו ולקרוא עליהן בעיתונים ולראות אותן מתראיינות בכל תכנית בידור אפשרית. מה שאנחנו מקבלים הוא מוצר כלכלי במסווה של מוזיקה לא טובה. אין ספק, בקרב שבין קירל לביטי כולנו מפסידים.
אקו"ם