ראשי » תרבות » קולנוע

ביקורת מסיבת נקניקיות: סרט סטלנים מושלם

הסגנון הסטלני והחוצפה נטולת הרסן של סת' רוגן מורגשת בכל שורה בסרט האנימציה למבוגרים "מסיבת נקניקיות", הדבר הפרוע, המקורי והמגניב ביותר שייצא לכם לראות הקיץ בקולנוע. ויש גם בונוס: פיתה ערבייה כועסת על בייגל יהודי על שהתנחל לה על המדף // ביקורת

 
לילה. דירת סטלנים. נקניקיה מפוחדת ואבודה בעיר הגדולה מוצאת עצמה תקועה בביתו של צעיר תחת השפעה. בעוד הבחור המסטול הזרוק על הספה שוקע לתוך טריפ, הוא שם לב לפתע שכל המאנצ'יז הפזורים בביתו, לרבות אותה נקניקייה אבודה, מצוידים פתאום ברגליים, ידיים, עיניים, שהם הואנשו כהלכה ומסוגלים לא רק ללכת עצמאית, אלא אפילו לתקשר ולדבר. אם באמצע סרט האנימציה המגניב הזה, איפשהו בין הצחוקים, הגיחוכים וההתרשמות הכללית המחויכת המלווה את הצפייה, תמצאו את עצמם לרגע מהרהרים בשאלת מקורות ההשראה לרעיון המבריק שקרם עור וגידים קולנועיים על המסך לנגד עיניכם, אז סצנת הסמים הזאת מרמזת עליו בחיוך לא קטן ומצרפת את היצירה החיננית הזאת באותה שאיפה לרשימת סרטי הסטלנים הארוכה והמשעשעת בהם מעורבים סת' רוגן ושות'.

עוד כותרות ב-nrg:
• סיה בישראל: מה זה היה, לעזאזל?
• במועל יד: ביקורת קשה על מירי רגב
• מציאות רבודה: מילון פוקימון גו השלם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אם טענתי לא מכבר שקיץ 2016 ייזכר כאחד החלשים שידעה הוליווד, אז בעקבות "אמהות רעות" מגיעה עוד נקודת אור באפלת הקיץ הקולנועית אשר מנסה ואף מצליחה לטעון אחרת, ואף להציל מעט מן הכבוד האבוד של הוליווד. "מסיבת נקניקיות" – סרט אנימציה למבוגרים בלבד, הוא הדבר הפרוע, המקורי והמגניב ביותר שיצא עד כה לאקרנים הקיץ ומדובר בכיף של סרט לכל אורכו. זהו סרט הנשען לא מעט על היכרותכם עם להיטי האנימציה האהובים של פיקסר להם הוא מצדיע בקריצה וחיוך ממזרי (בעיקר סרטי "צעצוע של סיפור") כאשר הקונספט הכללי הוא לקחת את הנרטיב המוכר של הסרטים הללו רחוק יותר מאי פעם אל מקומות שבהם הם טרם דרכו ולסיטואציות שמולן הם טרם התנסו ולדמיין מה היה קורה להם לו היו נכתבים ונעשים תחת הסיווג "R".
לא מעט סרטי אנימציה למבוגרים בלבד הופקו לאורך השנים, בין אם "הצוללת הצהובה" (1968) הפסיכדלית של הביטלס עם הסצנה הטריפית של "לוסי בשמיים עם יהלומים" או "פריץ החתול" (1972) על הרפתקאותיו המיניות של חתול בסיקסטיז או "טרזון" (1975) שהיה פרודיה מינית על הרפתקאותיו של טרזן כושל, או "סאות' פארק: הסרט" (1999) ו-"צוות אמריקה: משטרה עולמית" (2004) המוטרפים מבית היוצר של טרי פרקר ומאט סטון. וכמובן, בין כל הקומדיות הפרועות היו גם "פרספוליס" (2007), "ואלס עם באשיר" (2008) ו"אנומליסה" (2015), הרציניים והאיכותיים.

המשותף לסרטי האנימציה למבוגרים הוא לא פעם העיסוק שלהם במין, לא רק כביטוי לחופש יצירה מוחלט אלא גם כסמן של מתיחה ובחינה של גבולות הז'אנר, הטכניקה והדמיון המשתולל. כמו טינאג'רים שנותרו ללא פיקוח מבוגרים, הסרטים הללו חוגגים את החופש שלהם לנסות, להתנסות, להראות ולגעת בכל מה שדיסני ופיקסאר לא היו מעיזים. עצם העיסוק בטכניקת האנימציה שוויזואלית נתפסת לרוב כתמימה, התוצאות הן תמיד מפתיעות, מקוריות, לא פעם חתרניות וכמעט תמיד מגרות את הדמיון.

עוד ביקורות קולנוע:
• יחידת המתאבדים או חבורת הבכיינים?
• קפטן פנטסטיק לא כזה פנטסטיק
• משחקי חובה יפה אבל לא נושך
• ג'ייסון בורן הפך לצל של עצמו

"מסיבת נקניקיות" שואב את בסיס עלילתו מהלהיט "צעצוע של סיפור". גם הוא עוקב אחר מספר דמויות מרכזיות אשר הולכות לאיבוד, כאשר כל מה שהן רוצות זה בסך הכל לחזור הביתה בשלום, אך הדרך הביתה, כמובן, רצופה במכשולים, סכנות ודמויות מוזרות.

מתרחש ברובו בתוך סופרמרקט גדול, הסרט "מסיבת נקניקיות" עוקב אחר נקניקיה ולחמנייה חרמנים החולמים שמישהו כבר יקנה אותם ויזווג ביניהם. אך בדרך לא דרך הם מוצאים עצמם במהרה אבודים בסופרמרקט הגדול ומנסים לפלס את דרכם חזרה אל המדף. מצטרפות אליהן למסע שתי דמויות נוספות שבניגוד אליהן מתקשות להסתדר יחד, וזאת כי מדובר בבייגל נוירוטי בעל מאפיינים יהודיים הנשמע שתי טיפות סאונד כמו וודי אלן ופיתה שעירה בעלת מאפיינים ערביים שנוטרת לבייגל טינה על שהתנחלה לה על שטח מדף. המסע הביתה רצוף הרפתקאות כמתבקש, כאשר בדרך מגלים מוצרי המזון השונים את האמת האכזרית על העולם שמחוץ לכותלי הסופר.

סת' רוגן, מדבב הדמות הראשית ואחד היוצרים המרכזיים, השתדרג בשנים האחרונות מקומיקאי בשורה של קומדיות מצליחות ליוצר-במאי-תסריטאי שאחראי על כמה מהקומדיות המדוברות והמגניבות ביותר שנראו לאחרונה. סרטו "סוף", בו לא מעט שחקנים מוכרים שיחקו את עצמם וחיסלו אחד את השני בסרט אפוקליפטי משעשע המחריב בדרך גם את בוורלי הילס והוליווד, היה פרוע ומפתיע ומצחיק בטירוף. "ראיון סוף" אף הלך רחוק יותר והקים על אולפני סוני אשר הפיקו אותו את זעמה של צפון קוריאה מאותגרת חוש-ההומור, בעוד פריצה למחשבי סוני מנעה את הפצתו הקולנועית. על בימוי "מסיבת נקניקיות" חתומים במאי האנימציה גרג טירנן וקונרד ורנון ("שרק", "מדגסקר") כאשר רוגן נמנה על צוות התסריטאים. אך הסגנון הסטלני והאווירה החצופה ונטולת הרסן המאפיינת את סרטיו הקודמים של רוגן בהחלט מורגשת גם כאן בכל שורת דיאלוג, בכל סיטואציה קומית ובכל פריים.
כמו סרטיו הקודמים של רוגן בהם היה מעורב ביצירה מעבר למשחק בלבד, "מסיבת נקניקיות" הוא סרט שיהפוך במהרה לקאלט – כזה שמורגש כי נעשה תחת עננה כבד של ג'וינטים, מכוון לקהל צעיר ברוחו ופתוח מחשבתית הצמא ליצירות מאתגרות, מעט ביקורתיות ובעיקר לא קונבנציונליות, כזה אשר כמו במיטב הקומדיות הפרועות מאז ימי האחים מרקס ועד ציץ' וצ'ונג חוגג את חופש היצירה והמרד, כזה שאינו יודע פחד, לא חושש מכישלון ודוהר עד הסוף עם החזון שלו. וככזה, "מסיבת נקניקיות" מציע שפע של רגעים משעשעים, מצחיקים, מפתיעים ועם זאת גם ביקורתיים, מבהילים, בוטים ומעוררי מחשבה, המתנקזים לכדי אורגיה פרועה של מוצרי מזון מונפשים ורעיונות קולנועיים מבריקים.

לצד רוג'ן המדבב אף את תפקיד הנקניקייה הראשית נשמעים גם ג'ונה היל, קריסטן ויג, ג'יימס פרנקו, אדוארד נורטון, מייקל סרה, סלמה הייק ושאר החשודים המיידים המוצאים עצמם לא פעם בסרטיו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg