ראשי » תרבות » מוזיקה

אלכס אנסקי בדרך לבאבי יאר: "שיידעו מה קרה שם ואת ממדי האסון"

לקראת קונצרט מיוחד, קופרודוקציה ישראלית-אוקראינית לציון 75 שנה לטבח בבאבי יאר, שוחחנו עם איש התקשורת והקריין באירוע אלכס אנסקי, על חשיבות ההופעה באוקראינה. "אנחנו ניצלנו. זה מקרי, אבל אני לא שוכח את הנס הזה"

שני קונצרטים מעניינים במיוחד יערכו בחודש ספטמבר, הראשון בארץ והשני באוקראינה הרחוקה. הם מעניינים כל אחד בדרכו שלו, אולם החוט המקשר בין שני קונצרטים אלה, הוא הקריינות של איש התקשרות הנודע, אלכס אנסקי.

עוד כותרות:
• מחווה בין כוכבית לפרדי מרקורי
• האזינו: שני שירים חדשים לעדן בן זקן
• הגיע הזמן להודות בזה: כולנו קצת גזענים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

רסיטציה (או דקלום) נחשבת מקדמת דנא לאחת הנעלות והחשובות באמנויות השונות. היא הייתה משמעותית ביותר ביוון העתיקה, במחזות, וגם כיום ביצירות השונות. "הדקלום מייצר אווירה אחרת, טמפרטורה אחרת. זה נעלה, זה לא יומיומי. אי אפשר לדקלם על כל דבר. זה חייב להיות על אירוע שהוא לא חלק מהחיים. משהו נשגב ביופיו או לחילופין מזעזע, כמו טבח", מציין אנסקי.
הקונצרט הראשון לענייננו הוא של רביעיית הפסנתרנים אוקטופוס במוזיאון תל אביב (מוצ"ש, 10.9) עם יפעת זיידל, ברט ברמן, תבור גוכמן ומאיר ויזל.

הם ינגנו על שני פסנתרנים, בשמונה ידיים וב-40 אצבעות, ואליהם יתלווה נגן העוּד תייסיר אליאס עם בכורה ליצירה של צבי אבני, הנחשב לאחד מהותיקים והחשובים במלחיני ישראל. היצירה תהיה לעוּד ולרביעיית הפסנתרנים, וזה בלבד מגדיר את הקונצרט הזה כמעניין וחשוב. מעבר לכך, הם ינגנו את הפרלוד ופוגה ברה מינור של באך, רפסודיה מס' 9 של פרנץ ליסט, ועיבוד (לארבע ידיים) לסרנדה מס' 2 של ברהמס. בין פרקי הסרנדה יציג אלכס אנסקי ממכתביו של הקומפוזיטור הגרמני הגדול: "רצינו שעל ידי כך יבין ויקבל הקהל גם את אישיותו של המלחין, בנוסף למוזיקה", אומר אנסקי. "אנו מתקרבים כך אל האיש עצמו, לטעמיו, לפחדיו. כך שמהות הקונצרט תהיה גם היצירה וגם אישיותו של ברהמס".

הקונצרט השני, שיהיה באולם הפילהרמונית של אוקראינה, הוא קופרודוקציה ישראלית – אוקראינית ומציין 75 שנה לטבח בבאבי יאר. בקונצרט יושמע מחזור השירים של דמיטרי שוסטקוביץ' "מן השירה היהודית עממית", קונצ'רטו לפסנתר של מירוסלב סקוריק, ויצירות לתזמורת ומקהלה של המלחין הישראלי השוויצרי ד"ר ברוך ברלינר. בקונצרט תשתתף התזמורת הלאומית של אוקראינה, מקהלת דומקא (Dumka) האוקראינית וסולנים, כאשר את התפקידים מהטקסט התנכי תשיר המקהלה האוקראינית בעברית.

רביעיית אוקטופוס:
 

ב-28 בספטמבר 1941, התעוררו תושבי קייב למודעות שנתלו ברחבי העיר: "על כל היהודונים המתגוררים בקייב וסביבותיה להתייצב בשעה 8:00 בבוקר יום שני בפינת הרחובות מלניקובסקי ודוחטורוב (על יד בית הקברות). עליהם לקחת עמם מסמכים, כסף, חפצי ערך, בגדים חמים, לבוש תחתון וכדומה. כל יהודון שלא יבצע הוראה זו ויימצא במקום אחר כלשהו יירה. כל אזרח שייכנס לדירות שפונו על ידי היהודונים ויגנוב רכוש יירה".

המודעה הוסוותה כאילו היה מדובר ב"התיישבות מחדש", אם כי המשמעות האמיתית הייתה כמובן הוצאה להורג.

מעט קודם לכן, ב-19 בספטמבר, התקדמו הכוחות הנאצים לפאתי קייב, בירת אוקראינה, במבצע ברברוסה. בימים שלאחר מכן, חומרי נפץ שהוטמנו ברחבי העיר התפוצצו, וגבו את חייהם של חיילים גרמנים ושל אזרחים. מקור הפצצות לא היה ברור לנאצים המופתעים. רק לאחר המלחמה התברר כי מדובר בחומרי נפץ שהטמין הנ.ק.ו.ד, השירות הסוביייטי החשאי, שנשאר מאחור וניסה להדוף את הכיבוש הנאצי. למטה הנאצי היה נוח לתלות את האשם באוכלוסייה היהודית, וכתוצאה מכך הוחלט על השמדה מוחלטת של כל יהודי קייב.

ברוך ברלינר, "אברהם" וקין והבל" עם התזמורת הסימפונית ירושלים, בניצוחו של אלי יפה. מקריין אלכס אנסקי:
 

מתוך 160,000 תושבי קייב היהודים עזבו 100,000 עוד קודם לכן, אך באור יום ה-29, השתרכו עשרות אלפי יהודים בפאתי העיר, ליד בית הקברות היהודי והרוסי, אותו מקום אליו התבקשו להגיע. הם התבקשו להניח את חפציהם בערימות. גברים ונשים התבקשו להתפשט. ההיסטריה והפניקה בשלב זה, מעידים ניצולים, לא ידעו גבולות. הם הובלו במסדרון שהורכב מחיילים גרמנים ואוקראינים עד לגיא - לבאבי יאר. מעברו השני של הבור הוצבו כעשרה חיילים עם מכונות ירייה. עשרות אלפי ההרוגים, הגוססים והפצועים, צנחו לגיא ההריגה, וערימת האנשים נעה בגלי הגסיסה של הקורבנות.

כ-50,000 יהודים נרצחו ביומיים אלה. היה זה מבצע ההשמדה הגדול ביותר בתקופת השואה, בתקופה כה קצרה. בחודשים שלאחר מכן, המשיך הטבח עם צוענים, חולי נפש ואסירים סובייטים. היסטוריונים מעריכים כי בבאבי יאר בלבד, נרצחו בין 100,000 ל-150,000 איש.

"באבי יאר, מציין אנסקי, הוא אסון קולוסאלי בתולדות האנושות, לא אירוע בין מדינתי בלבד. בעבר הצגנו את היצירות של ברלינר עם התזמורת הסימפונית ירושלים, וכעת יוצגו יצירות אלה של ברלינר בקייב, איפה שזה קרה. החשיבות של הקונצרט שם היא זיכרון, שהטבח בבאבי יאר לא יישכח, שיידעו מה קרה שם ומה היו ממדי האסון".

לא קשר אישי הביא את אנסקי, שבימים אלה מגיש תכנית רדיו קבועה בימי שישי, להיות דובר נחרץ בנושא. "אמנם, הגורל הציב אותי ואת הורי בתקופת המלחמה, אבל בולגריה הייתה מדינה שעזרה, שלכל הפחות לא שיתפה פעולה – לא באופן אכזרי מדי לפחות - עם הנאצים. אנחנו ניצלנו. זה מקרי, אבל אני לא שוכח את הנס הזה".

מתי נחשפת לראשונה לנושא?

"שנים לאחר מכן. בזמנו, הופיע בתל אביב משורר רוסי גדול בהיכל התרבות, בשם יבגני יבטושנקו, והלכתי לשמוע אותו, לעמוד על טיבו של האדם. הוא קרא את הפואמה באבי יאר, שאותה אקריא במספר תרגומים במהלך הקונצרט. אבל זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי על זה. לא למדנו על מה שקרא שם. הייתי שם עם ההורים שלי וזה השאיר עלי רושם עמוק".

יצירותיו של ברלינר, "אברהם" ו"קין והבל" משלבות תזמורת, מקהלה וקריין. במסגרת הקונצרט תדקלם מספר פסוקים מהטקסט התנכי. על פניו, היצירות לא מתכתבות במישירין עם הטבח בבאבי יאר. בכל זאת מדוע יצירות אלה של ברלינר?

"אברהם אבינו הוא דמות ענקית לשתי הדתות. יהדות ואיסלאם ומשמעותי גם לנצרות. הוא אישיות שמגלמת את האופי האוניברסלי.

"קין והבל – זה הרצח הראשון. זה סיפור המייצג את הכוחות הקמאיים הבלתי ניתנים לשליטה שמתפרצים בין בני אדם. אין טבח כזה בעולם החי זולת הטבח של האדם. אני תמיד מצאתי את הבל כיותר מעניין - הוא הקורבן. כנראה שהוא התגרה בקין. הוא לגלג עליו. זה חלקו של הקורבן בפשע.

"הקורבן איננו סטטיסט בפרשה של הרצח והיה לו תפקיד בעלילה סביבו. הוא לא נרצח וזהו. אני לא תולה בו אשמה משפטית. זה עניין פילוסופי, לדוגמה, האם היה צריך להזהר יותר? האם יכול היה למנוע זאת? להזהיר את עצמו? את האחרים?".

אלה אמירות שיכולות להתפרש כבעייתיות.

"יש כאלה שחושבים שליהודים היה חלק בזה – אני לא אומר את הדבר הזה", מדגיש אנסקי. "השאלה היא כיצד אפשר היה למנוע את זה. לרצות שהדברים יהיו אחרת. בין המחשבות הפילוסופיות האלה עולה המחשבה האם הקורבן היה רק אינסרומנט?  זה יכול להיות גם קשור לפלסטינים – האם הם קורבן בלבד? אבל אני לא רוצה לשטח את זה מכיוון שזה גדול מאיתנו".

נראה שהעובדה כי מדובר בשיתוף פעולה ישראלי – אוקראיני אינה מובנת מאליה, במיוחד מאחר והקונצרט באוקראינה.

"זה היה אירוע יהודי - אוקראיני. חלק מהאוכלוסייה האוקראינית שיתפה פעולה. יש להם מסורת די ארוכה של שנאת יהודים. זה עושה את העניין לקצת מתבקש. אי אפשר לעבור בשקט על התאריך הזה. וכאן גם חשיבות נוספת שיהיה לביצוע שם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg