אתרים מומלצים

סוף-סוף עונת התפוזים: תמוז עמדה בציפיות

חברי להקת תמוז המתאחדת אמנם הזדקנו, אבל המוזיקה שלהם בכלל לא: לולא הטלפונים הסלולריים, הלייב פארק בראשון לציון היה נראה אתמול כמו הופעה נהדרת באמצע הסבנטיז

תגיות: תמוז,שלום חנוך,אריאל זילבר,יהודה עדר,איתן גדרון,מאיר ישראל,איחוד

על המסך הכהה בלייב פארק בראשון לציון הופיע לקראת השעה 23:00 קו גלי לבן. עשר דקות קודם לכן ירד מהבמה שלום חנוך, אחרי שסיים הופעה בת יותר משעה. צליל מונוטוני של קלידים מתחיל להישמע, והקו שעל המסך מתחיל לרעוד מעט, לפי הקצב. לאט-לאט מתווספים כלי נגינה נוספים, הקצב עולה, והאקולייזר בהתאם הופך לגלי ולקופצני יותר. כמו לב שחטף מכת חשמל והוא חוזר לפעום, כך עלתה אתמול (יום ה') להקת תמוז להופעת איחוד מרגשת ומלאה, לראשונה מאז 1983.

עוד כותרות:
• חובי סטאר מתכונן לחמש הצגות ביום
• אמא עם רובה: כהנא חי בפרברי ארה"ב
• אינטימי: הצצה לחיים הסוערים של פיקאסו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

להקת תמוז חוזרת לחיים צילום: גדעון מרקוביץ

כמו האלבום המיתולוגי של תמוז, שהפך לאבן דרך במוזיקה הישראלית, ההופעה אתמול נפתחה עם "מה שיותר עמוק יותר כחול". 14 אלף איש בקהל חיכו שנים לשמוע את הצליל הזה בלייב, והוא לא אכזב. ברגע אחד הפארק בראשון חזר לאמצע שנות ה-70, אל הרוק המתקדם והיצירה הסבלנית והמורכבת של אותם ימים. חברי הלהקה, וגם רוב הקהל יש לומר, כבר הזדקן – אבל המוזיקה בכלל לא.

גם אם זה היה לערב אחד, ברגעים לא מעטים על הבמה תמוז הוכיחה אתמול שהיא הלהקה הכי טובה היום בארץ. ההרמוניה בנגינה, הסאונד החם והקול של שלום חנוך הבהירו מהר מאוד שהעולם הזה לא שייך לצעירים. הילד בן 70, אין לו קול גבוה, אבל הוא יודע לשיר, הוא אנרגטי והוא נהנה מאוד על הבמה. גם אריאל זילבר, הקלידן והסולן השני של תמוז, הוכיח שהוא לגמרי בעניינים, ואיתם היו גם יהודה עדר הגיטריסט, מאיר ישראל המתופף ואיתן גדרון הבסיסט.

הם אולי הזדקנו, אבל המוזיקה ממש לא צילום. גדעון מרקוביץ

החצי הראשון בהופעה של תמוז התאפיין בביצועים קלאסיים של שירי האלבום, עם מעט תופינים ותפניות מוזיקליות פה ושם. נוסטלגיה עם טוויסט קטן, לא יותר מזה. חברי הלהקה היו עסוקים בעיקר במוזיקה ובעצמם, ולא מאוד תקשרו עם הקהל - חוץ מזילבר שהקפיד פעם בשני שירים להרים כוס ערק ולומר "לחיי עם ישראל" (אולי זה מה שגרם לו לשיר בטעות "אנ'לא יודע מה לומר לך, מילים לא אומרות מאום").

בגלל הדיסקוגרפיה הצנועה של הלהקה, אלבום יחיד ומיוחד, תמוז הוסיפה לליין-אפ שירים מהקריירה האישית של חנוך וזילבר כמו "הבלדה על יואל משה סלומון", "שחק אותה" ו"בטי בם". אחרי שישה שירים ירדו מהבמה רוב חברי הלהקה ורק עדר וחנוך נשארו לביצוע אינטימי של "לא יכול לישון עכשיו". הקהל התמסר לביצוע האקוסטי ואחריו חזרה הלהקה לבמה והשואו עלה דרגה.

הלהקה הכי טובה היום בארץ. שלום חנוך, אריאל זילבר, יהודה עדר, איתן גדרון ומאיר ישראל ביחד על הבמה צילום: גדעון מרקוביץ

עדיין טובים ביחד. עדר וחנוך צילום: גדעון מרקוביץ

זה התחיל בביצוע מעולה ומרגש ל"אגדה יפנית" הקלאסי של זילבר. כנראה שהחדירה של זילבר ללבבות, פתחה את השיח בין חברי הלהקה על הבמה, וביניהם לבין הקהל. בשלב מסוים נעמד מאיר ישראל ודרש מהתאורן להאיר את הקהל כדי שחברי הלהקה יוכלו לראות את האלפים שבאו לפארק. "תוריד את הספוט מאיתנו", הוא קרא, "יופי, ועכשיו תאיר את הקהל" – ו-14 אלף איש נעמדו ומחאו כפיים. נדמה שיותר מאשר הלהקה רצתה לראות את הקהל, הקהל רצה להראות אהבה להרכב הזה, שהתפרק מוקדם מדי.

ההופעה זרמה באנרגיות מוגברות עד שסיימה בשיא עם ביצועים נהדרים ל"ככה את רצית אותי" שכלל קטע תיפוף היישר מ"וויפלאש" ול"סוף עונת התפוזים", שבו הקהל כבר היה בהיסטריה, ואפילו יושבי הכיסאות מקדימה קמו לרקוד. הארסנל הקצר של תמוז הכריח אותם לבצע בהדרן חזרה על חלק מ"סוף עונת התפוזים", רק כדי לומר תודה רבה לקהל הרב שהגיע, לעמוד בשורה אחת ולקוד קידה לקהל ששילם לא מעט אבל יצא עם כל תאוותו בידו.