ראשי » תרבות » מוזיקה

אנשי השנה תשע"ו: הזמר והיוצר חנן בן ארי

בן ארי מוכשר כשד, ורק הוא מצליח בקלות כזו להכניס לתחנות הרדיו המרכזיות שירי כיסופים לגוש עציון ולמלך שבשדה. הצלחה שלו מתוקה כמו תותים, עם כריזמת ציציות וגרוב

במסגרת חשבון הנפש והסיכומים שנהוג לעשות בתקופה זו של חגי תשרי, חנן בן ארי יכול להסתכל אחורה בסיפוק: אין ספק שזו הייתה השנה שלו. המטאור מקרני-שומרון כבש את הפלייליסט, הפך לבן בית בכל סלון בישראל והצליח כפי שלא הצליח יוצר דתי (מבטן ולידה) לפניו.

עוד כותרות:
- נשיא האיחוד בעברית: "אירופה איבדה חבר יקר"
- לפני כולם: כך תמך פרס במפעל ההתנחלויות
- מבצע האבטחה הגדול ביותר מאז רצח רבין

 

והוא עשה זאת לגמרי בצדק. בן ארי מוכשר כשד, הכריזמה הבימתית נוטפת ממנו בכמויות והוא מנווט את הקריירה שלו בחוכמה, עם יחסי ציבור מקבילים לבייס המגזרי ולמאזינים מבחוץ. ממלא אולמות בתל-אביב כמו גם באלקנה.

עם הציציות-שיק שלו הוא מביא לקדמת הבמה חבילה שלמה ובטוחה בעצמה של יוצר דתי וימני, שחי בין התורה לגרוב. רק בן ארי מצליח בקלות כזו להכניס לתחנות הרדיו המרכזיות שירי כיסופים לגוש קטיף ולמלך שבשדה. תמצית חילופי האליטה של התרבות בישראל העכשווית, אם תרצו.

אבל עם כל הכבוד ללהיטים שנחרשו בכל תחנות הרדיו, כמו "החיים שלנו תותים" ו"עד אלייך", הסינגל הבאמת מעניין שיצא תחת ידו הוא הגרסה שלו ל"מתוקה מהחיים", הטייק אוף לטייק אוף של דדי דדון (כלומר, של אסי כהן). הוא מגולל בו את הקשיים והאתגרים שהוא נאלץ להתמודד איתם מאז הפריצה הגדולה, ומספר על התסכול הגדול מכך שהקהל הרחב לא באמת מבין אותו, הקוץ שבאליה. שכן בסביבה מוזיקלית שבה הצלחות נזקפות כמעט באופן בלעדי לשירים מהז'אנר הים-תיכוני, אין פלא שמכל הרצועות המשובחות שבאלבום הבכורה שלו, "איזון", האוזן הישראלית נדבקה דווקא למוזיקה הקליטה ולטקסט השכונה של תותים, או במילותיו שלו: כיוונתי לגבוה ויצאתי עממי.
 
הטקסט הקומי מאפשר לו גם להתוודות על משבר האלבום השני ("אין לי עוד כמו תותים"), מגבלות השוק המקומי ("עם שיר כזה בלונדון כבר הייתי מיליונר") והפשרות שכל אמן ישראלי מכיר ("עם פלייבק בבר מצוות מחלטר"). והרי ידוע שהסימן המובהק ביותר להצלחתו של אמן, היא שהוא מתחיל להתבכיין עליה.

- הכותבת היא עורכת משנה ב"מוצש"

- לפרויקט אנשי השנה המלא באתר "מקור ראשון"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg