ביקורת מאסטר מיינדס: מבוסס על זימבור אמיתי
אם האירועים התרחשו במציאות כפי שהם מוצגים ב"מאסטר מיינדס", אז החיים של שודד מיליונים שנס על חייו ודולק אחר מי שטמן לו פח הם קומדיה. במציאות האמיתית, מדובר בסרט קליל ומשעשע
"מאסטר מיינדס", במאי: ג'ארד הס

"מבוסס על סיפור אמיתי" היא אולי אחת הכותרות המשומשות והמתעתעות ביותר בקולנוע. היא לרוב מצורפת לכותרות הפתיחה ומוצגת באופן בולט כמעין גילוי נאות מצד היוצרים בדבר קיומו של קשר מיוחד בין האירועים המוצגים על המסך לבין המציאות ממנה נגזרו. באופן מעשי, כל תפקידה של אותה כותרת היא להרגיע את תחושת חוסר האמינות שעשוי הסרט לייצר כאשר הוא פוגש בחוש ההיגיון המפותח שלנו. "פארגו" של האחים כהן, למשל, הכריז על עצמו בזמנו באופן אמין להפליא שהוא סיפור אמיתי (ואף הסדרה הטלוויזיונית בהשראת הסרט ממשיכה כיום להכריז כך בתחילת כל פרק) אך מדובר היה בבלוף, בשקר, בבדיחה מצד היוצרים כאשר כל מטרתם הייתה לנטוע אצל הצופה את המסקנה שהמציאות האמיתית אכן עולה על כל דמיון.
עוד כותרות:
• אנשי השנה: גל גדות ישראלית בהוליווד
• "היה סחר בילדים": מבצע חשיפת ילדי תימן

מצחיק? כן. מעורר מחשבה? פחות. ''מאסטר מיינדס''
פוסטר הסרט
"מאסטר מיינדס", קומדיית פשע קלילה וחביבה, על גבול הפרודיה, מצהירה גם על עצמה ישר מהפתיחה כי היא מבוססת על סיפור אמיתי. אך בניגוד ל"פארגו", הסגנון הקומי המוטרף והפרוע של "מאסטר מיינדס" מעלה את החשד כבר בהתחלה שמדובר בבדיחה, פשוט כי קשה לקחת את המתרחש ברצינות. הכל מוצג בצורה מוגזמת, הסיטואציות מופרכות והדמויות מתוארות ומתנהגות כאילו בקעו מן העולם של "טיפשים בלי הפסקה".
עלילת הסרט עוקבת אחר שומר בחברת בלדרות, טיפוס ילדותי, מוזר והזוי בשם דיוויד גאנט (זאק גאליפנאקיס) אשר משתכנע בשל אהבה נכזבת לשדוד את הכספת של החברה בה הוא עובד. לילה אחד הוא מצליח לגנוב מהכספת מיליוני דולרים ומעביר אותם ישירות לאהובתו ומספר טיפוסים מפוקפקים עמם היא בקשר. בעוד הוא בורח למקסיקו וממתין לה שתצטרף אליו, הם שולחים רוצח מקצועי מטורלל בעקבותיו שיחסל אותו. כשהוא מבין שנעקץ על ידם ונשדד מהכסף ששדד, הוא לא מוכן לעבור על כך לסדר היום ויוצא לאתר את אהובתו הבוגדנית ולסגור חשבון עמה ועם שותפיה.

זה סיפור אמיתי, אני אומר לך! זאק גאליפנאקיס וג'ייסון סודייקיס ב''מאסטר מיינדס''
צילום: באדיבות פורום פילם
העלילה אמנם נשמעת כמו משהו שראינו בעשרות סרטי פשע, אך ההבדל הוא שהפעם מדובר בקומדיה שהולכת עם החומרים המוכרים למחוזות מוטרפים ומשעשעים למדי. בסיום, על רקע הכותרות, הסרט מציג את הדמויות האמתיות עליהן הוא טוען שהסרט מבוסס ומבקש מאתנו להשוות דרך תמונות הסטילס בינם לבין הכוכבים הקומיים המשחקים אותם. אך סרט המבוסס על סיפור "אמיתי" שיוצריו נוהגים בו ביד כה חופשית ומשוחררת – האם יש בכלל תוקף ומשמעות כלשהי לטענה הזאת? האם זה בכלל משנה שהוא מבוסס בקשר רופף מאוד על סיפור אמיתי? והאם סרט המבקש באופן הצהרתי לקשור עצמו למציאות לא צריך לפחות להגיד עליה משהו? או שאולי בתוך כל הטירוף והטיפשות המוגזמת שהסרט חוגג ומציג לראווה על המסך טמונה בעצם אמירתו?
עוד ביקורות קולנוע:
• אסון בלב ים: האסון הגיע לקולנוע
• מיס פרגרין: טים ברטון חולם ומפספס
• שבעת המופלאים: אקשן על חשבון הסרט
• ברידג'ט ג'ונס בייבי: הקאמבק של רנה זלווגר
• האם "סופת חול" ראוי לייצג את ישראל באוסקר?
מאחר ו"מאסטר מיינדס" היא בראש ובראשונה קומדיה מטורפת המשופעת בשחקנים קומיים מוכרים, נראה שמטרתה העיקרית היא להצחיק אותנו יותר מאשר לגרום לנו לחשוב, ואת המטרה הזאת לפחות הסרט בהחלט מצליח להשיג לא פעם. זאק גאליפנאקיס, כוכב סרטי "בדרך לחתונה עוצרים ב..." ותוכנית הראיונות המוטרפת Between Two Ferns, משעשע כהרגלו בתפקיד הראשי. קריסטין וויג, המשחקת את אהובתו הערמומית, משעשעת לא פחות. באופן מקרי שניים מחברותיה לצוות "מכסחות השדים" החדש גם מופיעות כאן וכוללות את קייט מקינון ולסלי ג'ונס (הסרט, אגב, צולם לפני "מכסחות השדים" ויציאתו למסכים עוכבה משום מה). אוון וילסון מצטרף לשם שינוי בתפקיד הנבל וג'ייסון סודייקיס משחק רוצח מקצועי שלומיאל. על הבימוי מופקד ג'ארד הס, במאי הקומדיות החביבות "נאצ'ו ליברה" ו"נפוליון דיינמייט".

קריסטן וויג ואוון וילסון ב''מאסטר מיינדס''
צילום: באדיבות פורום פילם
סיכום השנה בתרבות:
• ישתדרג שמו לעד: משפטי השנה
• חוק הסופרים? הסופר דמות משנה
• האח מת: הריאליטי שפעם אהבנו
• דדי ותותית: תופעות הרשת של השנה
• טסה, כורם וכהנא: אלבומי השנה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg