בחמישה מוקדים בארץ: חג המוזיקה הישראלית
הפסטיבל המסורתי יתפרש השנה על פני חמישה מוקדים ויאפשר לקהל הרחב ליהנות מקונצרטים בחינם לאורך כל היום. המנהל האמנותי בעז בן משה: "זו מתנה שהממסד מאפשר לקהל לחוות מוזיקה שהוא לא רגיל אליה"
אמש (ד') החל "חג המוזיקה הישראלית", פסטיבל של יצירות קלאסיות ישראליות מתקופות שונות. הפסטיבל יימשך השנה שישה ימים (5-10.10.16) וינדוד בין מספר מוקדים ברחבי הארץ, בהם ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע והשנה יגיע הפסטיבל גם לזיכרון יעקב. לשאלה המתבקשת, אם ההחלטה להגיע למושבה הצפונית באה בעקבות הרפורמות בתרבות, עונה המנהל האמנותי של הפסטיבל בעז בן משה: "זה פשוט הסתדר לנו מבחינת הפקה ותקציב". שיקולי תקציב ומהפכה תרבותית בצד, מה שבטוח הוא שהשנה הפסטיבל דחוס ומעניין מאי פעם.עוד כותרות:
• אנשי השנה: גל גדות ישראלית בהוליווד
• "היה סחר בילדים": מבצע חשיפת ילדי תימן
במהלך כל הפסטיבל יוצעו לקהל הרחב קונצרטים רציפים, משעת הבוקר ועד שעות הערב המאוחרות. לא מעט גופים ותזמורות משתתפים ב"חג", לרבות הפילהרמונית הישראלית. "זה פסטיבל המסובסד במלואו, הכוונה שלנו היא לחשוף את הציבור הרחב למוזיקה זו. זו מתנה שהממסד מאפשר לקהל לחוות מוזיקה שהוא לא רגיל אליה ובאופן מאוד עוצמתי באולם הקונצרטים. זה אחד מעקרונותיו של חג המוזיקה. אבל כן צריך להירשם מכיוון שהאולמות די מפוצצים", מסביר בן משה.
השנה ישנם מספר זרקורים המייחדים את הפסטיבל. "הזרקור החשוב הוא על מלחינות ישראליות במספר קונצרטים ובהרכבים הטרוגניים. הפוקוס השני, לצערי, לא היה חלק מהתוכנית וזה ההתמקדות ביצירתו של אנדרה היידו שנפטר לא מזמן", מפרט בן משה.
"אנחנו נבצע מוזיקה קאמרית עם אנסמבלים המתמחים במוזיקה חדשה כמו אנסמבל מיתר ואנסמבל המאה ה-21. קונצרטים בעלי גוון אתני מודאלי כמו של ניגון עתיק, ניתן פוקוס לדור הצעיר של מבצעים, ולמעשה הקמנו תזמורת מיוחדת של חיל חינוך המורכבת ממוזיקאים צעירים מצטיינים.
"אחד הנושאים החשובים של הפסטיבל יהיה ביצוען של יצירות גדולות הדורשות תזמורת רחבה, מקהלות, סולנים וכיוצא בזה, כגון יצירות של מרדכי סתר, נעם שריף, סרג'יו נטרא, צבי אבני או ידידיה אדמון", מפרט בן משה את המלחינים בהם יתמקד הפעם הפסטיבל, שמות מרכזיים בהיסטוריוגרפיה ובנרטיב של המוזיקה הקלאסית הישראלית. ואולם, המקרה של אדמון מעניין במיוחד – פשוט מכיוון שאדמון פחות ידוע כמלחין של מוזיקה "קלאסית" ויותר כאחד ממלחיני השירים החשובים בארץ כמו "סלינו על כתפינו", "שימחה רבה", "שושנת יעקב", "שדמתי" או "גמל גמלי". האורטוריה "שירת דבורה" (1954) שתבוצע היא אחת מהיצירות הבודדות שאותה הלחין אדמון בקנה מידה רחב למקהלה סולנים ותזמורת סימפונית.
במהלך החג, יושמעו גם מספר יצירות נדירות של פאול בן-חיים, הנחשב בעיני רבים לחשוב במלחיני ישראל. שתי יצירות הלחין בן-חיים בגרמניה, בתקופה של עליית הנאציזם ויצירה נוספת תהיה "יזכור" אותה הלחין בארץ, ב1941, בתקופת המנדט. "יזכור" לכינור ותזמורת של בן-חיים מעניינת במיוחד מכיוון שהיא מייצגת התייחסות ישירה ונדירה מצדו של בן-חיים לזיכרונותיו הכואבים מגרמניה, משם היגר ארצה עם עלייתו של היטלר והנאצים לשלטון. הסימפוניה מס' 1 של בן-חיים נחשבת לסימפוניה הישראלית הראשונה.
פאול בן-חיים, סימפוניה מס' 1, תל אביב, 1939:
סיכום השנה בתרבות:
• ישתדרג שמו לעד: משפטי השנה
• חוק הסופרים? הסופר דמות משנה
• האח מת: הריאליטי שפעם אהבנו
• דדי ותותית: תופעות הרשת של השנה
• טסה, כורם וכהנא: אלבומי השנה
אקו"ם