ראשי » תרבות » קולנוע

רואה החשבון: איש הגשם פוגש את ג'ייסון בורן

בן אפלק ממשיך לבסס את מעמדו כאחד היוצרים המעניינים בהוליווד עם מותחן פשע ניאו נוארי מקורי ועמוס אקשן, שבמרכזו דמות אוטיסט שמתפקד על תקן סוג של גיבור על. עלילת הסרט מסובכת מדי, אבל סצנות האקשן הריאליסטיות מצדיקות גם סרט המשך // ביקורת

 
פאזל שחסר לו חלק בודד גורם לנער להתפרצות זעם בלתי נשלטת, לאחיו להביט מהצד בתסכול, לאמו לעזוב את הבית ולאביו לנסות למצוא פתרון יצירתי לבעיה. קאט לשנים רבות מאוחר יותר, לחדר ישיבות של חברה טכנולוגית המתמחה בפיתוח רובוטים מתקדמים. מצד אחד של השולחן יושבים מנהלת בכירה בחברה ואחראי הכספים שלה. מהעבר השני יושב רואה חשבון מסתורי ששמו הולך לפניו בחוגים מסוימים, בעיקר מפוקפקים ועברייניים. מתברר שעיקר התמחותו היא בבישול, הלבנה ופענוח ספרי חשבונות בעייתיים. עוד מתברר כי למרות שהשניים היושבים מולו נחשבים לעובדים של חברה ישרה ונקייה, גם הם זקוקים לעזרתו.

עוד כותרות:
• הפנים האמיתיות של ליידי גאגא
• גל גדות: "ישראל היא הבית שלנו"
• הסלבס שלא הצליחו להתחמק ממאסר
מדובר בגאון מתמטי קר רוח הממעט לדבר, ממעט לחייך, שכל תנועה אצלו מחושבת, שהכול אצלו מסודר, שיוצר את הרושם כי הוא סוג של רובוט מתוחכם שאולי יצא מפס הייצור של החברה, אבל כריסטיאן וולף (בן אפלק) הוא לא רובוט, הוא אנושי לגמרי. אמנם הוא קצת חריג בהתנהגותו, אך הסיבה לכך היא כי הוא אוטיסט. בשונה מהאוטיסטים שראינו בסרטים, וולף למד להשתמש באוטיזם שלו לטובתו ולתועלתו. הוא מצד אחד גאון מתמטי אשר כושר הריכוז והאבחנה החד שלו מביא אותו לפתור בעיות מתמטיות סבוכות בשניות ומצד שני הוא מסוגל לתעל כעסים ולשלוט בזעם שהוא אוצר בתוכו כך שיוכל להפנות אותו אל יריביו כמו מחסל מיומן ומקצוען. אם להגדיר אותו קולנועית, כריסטיאן וולף הוא דסטין הופמן מ"איש הגשם" פוגש את מאט דיימון מ"ג'ייסון בורן". קונספט לא רע.

את מי מעדיפה גל גדות, בן אפלק או הנרי קאוויל?

בן אפלק הפך בשנים האחרונות לאחד השחקנים המוערכים בתעשייה ההוליוודית. מאז זכייתו באוסקר (יחד עם מאט דיימון) עבור התסריט של "סיפורו של ויל הנטינג",  לצד עבודתו מאחורי המצלמה כבמאי בשורה של מותחנים איכותיים ומוצלחים, בהם הסרט זוכה האוסקר "ארגו" (2012), אפלק נחשב לאחד היוצרים המעניינים והמוכשרים ביותר הפועלים כיום בהוליווד. בידיו הופקד לאחרונה אחד הפרויקטים המסקרנים והמאתגרים ביותר בתעשייה – סרט ה"באטמן" הבא אשר אותו הוא יביים, יכתוב וכמצופה גם יככב בו בתפקיד הראשי.

מדובר בפרויקט מאתגר ביותר שכן משוכתו העיקרית היא לגבור או לפחות להשתוות לרף האיכות הגבוה אשר הותיר לפניו כריסטופר נולן. לזכותו של אפלק עומדת העובדה כי הסרטים בבימויו הם מעניינים, מורכבים, מוצלחים ואף מצליחים. "נראתה לאחרונה" (2007) ו"גנב עירוני" (2010) בבימויו היו סרטי פשע ניאו-נואריים מקוריים אשר זכו לשבחים. סרטו השלישי כבמאי גרף את פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר וזיכה את אפלק באוסקר השני שלו לצד כרטיס פתוח לעשות מה שהוא רק רוצה ונראה כי גיבורי-על עומד להיות הז'אנר המרכזי שלו בשנים הקרובות.

את "רואה החשבון" בכיכובו הוא אמנם לא ביים אך סגנון הסרט לצד הדמות שהוא משחק הם המשך ישיר לפרויקטים עליהם הוא פיקד בשנים האחרונות. זהו מותחן פשע ניאו נוארי עמוס אקשן שבמרכזו דמות של מקצוען אובססיבי המתביית על מטרה ולא נח עד שהוא משיג אותה. יתרה מזאת, הדמות המכונה "רואה החשבון", אותה משחק אפלק, היא סוג של גיבור-על, כזה שהכוח העל אנושי שלו נובע מהאוטיזם שלו המבדיל אותו ומייחד אותו מאנשים רגילים.

למרות שלא מדובר בסרטי גיבורי-על טיפוסי, "רואה החשבון" ממשיך עבור אפלק את קו דמויות גיבורי העל אותם הוא מגלם בהצלחה בשנים האחרונות. אפלק כזכור גילם את גיבור העל "דרדוויל" בגרסתו הקולנועית, שיחק לרגעים את "סופרמן" בדרמת המתח "הוליוודלנד", והוא "באטמן" ב"סופרמן נגד באטמן" ו"יחידת המתאבדים". נראה כי אפלק מרגיש בנוח עם דמויות מסתוריות, אפרוריות ואפלות הרודפות צדק בעזרת כישוריהן המיוחדים, ו"רואה החשבון" מספק קריצה מכוונת לז'אנר. דמותו בסרט אפילו מתוארת כחובבת קומיקס ומחזיקה ברשותה עותק מקורי ונדיר של חוברת הקומיקס הראשונה בהחלט של "סופרמן", השווה הון עתק.

בחזרה לעלילת "רואה החשבון", אותו עזבנו בחדר הישיבות של חברת הרובוטים השוכרת את שירותיו. בעוד וולף שוקד על ספרי החשבונות, רוצחים מקצועיים נשלחים לאתרו ולחסלו. הוא מציל עובדת צעירה וחמודה (אנה קנדריק) אשר נמצאת אף היא ברשימת החיסול, תוך שהוא מנסה להבין מי עומד מאחורי ניסיונות ההתנקשות. במקביל, סוכנים פדרליים מנסים לפצח את זהותו ולעלות על עקבותיו, מה שמוביל למעין משחק של חתול ועכבר בין כל המעורבים.

אם התיאור האחרון השאיר אתכם מבולבלים, אל תרגישו רע. עלילת הסרט מסובכת, לפעמים קצת מאולצת, לא תמיד אמינה ולחלוטין אינה הצד החזק של היצירה הזאת. לעומת זאת, מה שעובד בסרט הוא הבימוי של סצנות האקשן - הן מרתקות, סוחפות, מלאות בקרבות אקדחים מטווח קצר ובקרבות פנים אל פנים עמוסי חבטות, כאשר הדגש הוא על ריאליזם, חד, בועט, גרפי מאוד, כזה המזכיר את סרטי ג'ייסון בורן, אך מלווים בעריכה וצילום שמאפשרים לראות את ההתרחשות מבלי לאתגר את חוש ההתמצאות של הצופה במרחב הקולנועי.

ניכר כי ניתן דגש על יצירת חווית אקשן מהנה, מספקת, קלאסית ועם זאת גם עדכנית ונושכת. באותה נשימה הסרט אינו קר לחלוטין ודואג לרכך את העניינים עם לא מעט רגעים קומיים משעשעים של הומור יבש אותם מספקת דמותו של אפלק, דמות מעניינת מספיק על מנת שנרצה לעקוב אחריה גם בהרפתקאות נוספות. בהקשר זה ניתן לומר שהתסריט מציב באופן לא שגרתי דמויות וקווי עלילה אשר אינם ממצים את הפוטנציאל שלהם ומייצרים הרגשה כי המסע שלהם טרם הסתיים, שמדובר רק בפרק ראשון של פרויקט רחב ידיים, טרילוגיה אם תרצו, ורוב הסיכויים ש"רואה החשבון" של אפלק ילך בדרכו של "ג'ייסון בורן" של חברו הטוב מאט דיימון.

לצד אפלק האפקטיבי, הקאסט המרשים כולל את אנה קנדריק שתמיד נעים לראות, ג'יי.קיי. סימונס המעולה, זוכה האוסקר על תפקידו המחשמל מ"וויפלאש", הפעם כסוכן פדרלי מטעם האוצר, ג'ו ברנת'ל ("המעניש" מ"דרדוויל") כראש יחידת חיסול. כמו כן מופיעים גם ג'ון ליתגו, ג'ין סמארט וג'פרי טמבור הוותיקים והמצוינים. על הבימוי מופקד גאווין אוקונור אשר ביים את דרמת האגרוף המשפחתית והאיכותית "לוחם" (2011) שלא מעט מן הרעיונות בה באים לביטוי אף בסרט זה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg