ראשי » תרבות » קולנוע

דוקטור סטריינג': חורים שחורים וחורים בעלילה

השקעה עצומה באפקטים ועיצוב ויזואלי מרשים לא מצליחים להסתיר את העובדה שתסריט ההרפתקה החדשה מבית מארוול סובל מהיגיון סדוק ופערים בעלילה // ביקורת קולנוע

 
זה לא מוזר אם לא שמעתם מעולם על "דוקטור סטריינג'". מדובר באחד מגיבורי הקומיקס הפחות מוכרים של מארוול, אלו שזהותם ועלילותיהם הטרום קולנועיות ידועות בעיקר למורעלי קומיקס כבדים, בדיוק כמו "שומרי הגלקסיה" או "דדפול" או "אנטמן", אשר ההחלטה לצרפם ליקום הקולנועי של מארוול, בשורה של סרטים מוצלחים ורוויי הומור, היא שהפכה אותם בין לילה לגיבורי-על אהובים ופופולאריים מתמיד.

• אורטל בן דיין: "בר רפאלי דוחה"
• גל גדות: "ישראל היא הבית שלנו"
• בן 13: "גוף מושלם, רוצה אותך לכבוש"
• טילטיל וטהוניה משיקים ריאליטי חדש
מארוול, במהלך אסטרטגי מבריק של גיוון גלריית גיבורי העל הקולנועית שלה מעבר ל"ספיידרמן", "אקס מן" ו"הנוקמים", הצליחה להפתיע ולרענן את הז'אנר. עם "שומרי הגלקסיה" היא יצרה סרט גיבורי-על מד"בי הקורץ ל'מלחמת הכוכבים', עם "דדפול" היא יצרה קומדיה שחורה, חצופה, אולטרה-אלימה וסופר-מדממת שהפכה ללהיט המפתיע והמהנה ביותר של הז'אנר בשנים האחרונות, וכעת עם "דוקטור סטריינג'" היא יוצרת סרט גיבורי על מכושף הקורץ לסרטי 'הארי פוטר'.

• ג'וני דפ מצטרף לסרט ההמשך של "הארי פוטר"

זו כמעט מסורת או חוק ידוע אם תרצו, שכל סרט בז'אנר המשיק גיבור-על חדש מחויב לספר את סיפורו מההתחלה, כיצד הפך מאזרח תמים ואפרורי לגיבור-על רודף צדק בתחפושת הידוע לעולם תחת כינויו הקליט, המגניב ושובה הדמיון. לרוב, זהו הסיפור המעניין והמרתק ביותר שיש לגיבורים הללו להציע לנו, אך לעיתים (לא תכופות, יש לציין) הם כושלים אף בזה.
"סטריינג'" בדומה לשמו, הוא סרט מוזר למדי. מצד אחד הוא שובה עין מבחינה ויזואלית וברגעיו המרהיבים ביותר הוא מצדיק את העלות התלת-ממדית שהושקעה בו ומציב כמה סצנות טריפיות בומבסטיות מגניבות. מצד שני עלילתו כל כך מסובכת ומבלבלת, עד שנראה כי אפילו היוצרים מתקשים להבינה ומעדיפים לזרוק על הצופים עוד סצנת אפקטים בתקווה שהיא תשכיח מהם חורי עלילה והיגיון. יתרה מזאת, הגיבור הראשי, למרות שהוא משוחק על ידי בנדיקט קמברבאץ' ("שרלוק") הכריזמטי, הוא סוג של אניגמה, תעלומה של ממש, בדיוק כמו עלילת הסרט, מאחר וקשה להבין מה לעזאזל הוא רוצה, למה הוא עושה את מה שהוא עושה, מה מניע אותו ומדוע הוא נוטש את היעד שהציב לעצמו לטובת ייעוד שונה לחלוטין.

עוד ביקורות קולנוע:
• פסטורלה אמריקנית: מקגרגור, תחזור לבי"ס
• רואה החשבון: איש הגשם פוגש את ג'ייסון בורן
• "היא" של פול ורהובן: דרך אגב, נאנסתי
• השכנים של ג'ונס: גל גדות שולטת!!!

"דוקטור סטריינג'" עוקב אחר נוירוכירורג ניו יורקי בכיר ויהיר בשם סטיבן סטריינג' (קמברבאץ'). ערב אחד, בעודו דוהר במכונית הספורט שלו, הוא מדבר בנייד, לא שם לב לכביש ונקלע לתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה ידיו נפגעות באופן קשה כך שהוא לא מסוגל לתפקד יותר ככירורג. מדוכא ממצבו הוא מחליט להשקיע את כל הונו במציאת פתרון אשר ישקם את מצבו הפיזי. כמוצא אחרון הוא נוסע לקטמנדו, שם הוא מאתר אישה מסתורית בעלת כוחות כישוף המדהימה אותו ביכולותיה. אך במקום להשתקם ולחזור לעיסוקו כמנתח הופך במהרה דוקטור סטריינג' למכשף בעל יכולות מיסטיות העטוי בגלימה קסומה, אשר אמור להגן על העולם מפני חורשי מזימות המאיימים לפלוש לעולמנו מיקומים מקבילים. למה? ככה. חור בעלילה #1.

למרות שהרעיון עצמו מגניב וקמברבץ' מתאים לתפקיד של מכשף, התסריט הלא אפוי מספיק מחליש את הסרט מאוד. הוא אומנם כולל רעיונות מעניינים מתחום האסטרופיזיקה, החל בחורים שחורים ועד תיאוריית העולמות המקבילים, ואף מתובל במיסטיקה, כשפים ומכשפים, אך משהו בדמויות המרכזיות ובמניעים שלהן בסיפור נותר לא פתור, לא מפוענח, מרושל אפילו, וחבל,  בעיקר כי חלקו הראשון של הסרט מסקרן ומעורר לא מעט עניין.

הסרט מתפקד כמו עלילת "באטמן מתחיל", בה ברוס ויין הטראומתי נטש את גות'ם לטובת מסע אל המזרח. שם, בעזרתו של מאסטר ותיק, הוא למד להכיר עצמו מחדש רק כדי לחזור הביתה חזק ומגובש מתמיד. סטריינג' הפגוע עובר בסרט מהלך כמעט זהה לזה של ווין, הוא נוטש את ניו יורק האורבנית לטובת נאפל האקזוטית רק כדי לשוב חזרה הביתה כמכשף-על חזק, ודווקא את המהלך הזה המשנה את גיבור הסרט מקצה אל הקצה, הסרט מתקשה להעביר בצורה משכנעת, אמינה ומספקת.

מה שעוד מפוספס בסרט הוא סיפור האהבה שבין סטריינג' לרופאה ניו יורקית, קולגה אותה מגלמת רייצ'ל מקאדמס. גם הנבל התורן, אותו מגלם מדס מיקלסן (הנבל מ"קזינו רויאל", המוכר גם כחניבעל לקטר הטלוויזיוני) לא מספיק מאיים כפי שהוא כבר הוכיח כי הוא יודע להיות ואף מזימתו לא הכי ברורה (חור בעלילה #2). לעומת זאת, מי שגונבת את ההצגה ומספקת את הדמות המגניבה ביותר היא טילדה סווינטון המהפנטת (המכשפה מ"נרניה") שמשחקת את דמות המאסטר-מנטורית והיא אפקטיבית ומשעשעת בתפקידה. צ'יווטל אג'יפור ("12 שנים של עבדות") מצטרף בתפקיד משנה.

לצד הבעיות הבולטות והנחמה בקאסט השחקנים המרשים, ישנו גם המוקד המתבקש בסרטים מסוג זה - הוויז'ואל. בצד החזותי ניכר כי הושקע רבות מאוד בסרט, כפי שמעידה רשימת מאות היוצרים והאמנים האחראים על האפקטים הוויזואליים של הסרט. הבמאי סקוט דריקסון, אשר הרזומה שלו כולל א שניים מסרטי האימה המפחידים ביותר שנוצרו - "השדים של אמילי" (2005) ו"רוח זדונית" (2012), טוען את הסרט בסצנות פעולה מעניינות מאוד מבחינה חזותית – מסביבה עירונית המשנה את צורתה באופן של כיפוף ומתיחה ועד שיוט מסחרר בחלל בתוך לוע תולעת הישר אל תוך חור שחור המשגר אותך ליקום מקביל. דריקסון שואב לא מעט השראה ומשאיל אלמנים ויזואליים מוכרים מ"התחלה" של כריסטופר נולן, דרך "מטריקס" של האחיות וושבסקי, "אודיסאה בחלל" של קובריק ועד סרטי הארי פוטר, והוא מצליח לצקת אל תוך המראות המוכרים גם כמה רעיונות מקוריים לצד שימוש יעיל באפקט התלת ממד.

אך אפקטים, מרשימים ומגניבים ככל שיהיו, אינם תחליף לסיפור טוב. "מטריקס" בזמנו הביא מראות קולנועיים פורצי דרך לצד תסריט מקורי ומעורר דמיון שהושקעה בו לא פחות מחשבה. "דוקטור סטריינג'" בהשוואה אליו, לא יוצר איזון בין השניים – בין הסיפור והתמונה – והתוצאה, כאמור, מפוספסת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg