ראשי » תרבות » מוזיקה

אחרי שש שנים: סיון שביט עדיין נמשכת לעצב

"זה הקצב הפנימי שלי, מעולם לא הצלחתי לאלף אותו", מודה הזמרת סיון שביט בראיון מיוחד עם צאת סינגל ראשון מתוך אלבום חדש שיצא בקרוב, אחרי שתיקה ארוכה. האזינו בבכורה ל"בין העץ לספסל"

 
לזמרת והיוצרת סיון שביט יש קצב משלה. שש שנים חלפו מאז צאת אלבומה השלישי, "בניינים נמסים", ועשרים חלפו מאז צאת אלבום הבכורה שלה "הכחול האפור הזה". כל אלבום שלה הכיל להיטים שכבשו את לב הקהל ותחנות הרדיו, החל מהלהיט "נשקי אותי" בשנת 1996, דרך "את מי את משקה דמעות" מ-2006 ועד "ארוחת יום שישי" מאלבומה האחרון, אך ההצלחה לא הביאה אותה לעמול ללא הרף באולפן ההקלטות על מנת לייצר בכל מחיר את הלהיט הגדול הבא. בין אלבום לאלבום, עסקה הזמרת בתחומי יצירה נוספים, בהם תערוכת צילומים שלה ובימוי קליפים. אך על אף תחומי התעניינותה ועיסוקיה הרבים, היא לא ממהרת לשום מקום.

עוד כותרות:
• מי הסלבס שהצביעו לטראמפ?
• התפתחות מפתיעה: ההסכם של בראנג'לינה
• מצעד רגעי התרבות שהשפיעו על הבחירות בארה"ב

כעת, לאחר שנת עבודה מאומצת עם בן זוגה אמיר צורף, שותפה המוזיקלי ומי שהפיק את שלושת אלבומיה, משחררת שביט את "בין העץ לספסל", סינגל ראשון המבשר על אלבום שיצא בקרוב, רביעי בלבד בתקופה של שני עשורים. את השיר החדש מלווה קליפ שיצר המעצב והאנימטור yaneevt (יניב טופיול).
"אני מניחה שזה הקצב הפנימי שלי", מסבירה הזמרת את העובדה ששחררה עד כה רק שלושה אלבומים. "למרות שניסיתי, מעולם לא הצלחתי לאלף אותו, אז אני מקבלת אותו בהשלמה".

גם השיר החדש, כמו כל שיריה, מאופיין בתשומת לב רבה למילה הכתובה, וגם לו סיפור משלו. את המילים לשיר כתבה בעקבות רגע קטן של מפגש אקראי אחרי הופעה. "לפני כמה שנים, אחרי הופעה מרגשת במיוחד ברחובות, ניגשה אלי אישה יפה בשיער כסוף ועיניים כחולות וחכמות, החזיקה בכפות ידיי ואמרה: 'אני לא יודעת מה לאחל לך... הרי העצב יפה יותר מהאושר'.

"אני מתבוננת וכותבת הרבה על העצב ועם השנים אני מבינה למה הוא מושך אותי כל כך. בשבילי הוא רגש מזכך בעל מתיקות מוזרה, ואני רואה אותו רק כמצב ביניים המוביל להשלמה ואיתה הכוח לעבור לשלב הבא".

האם ישנו תחום יצירתי שמושך אותך בו עדיין לא התנסית?

"שאלה טובה. הייתי מאוד רוצה לבנות או לשפץ רהיטים. יש לי המון רעיונות בראש וכרגע 0.1 יכולת ביצוע".

"הכחול האפור הזה" ו"נשקי אותי" שלטו בפלייליסטים. לו היו יוצאים הסינגלים הללו היום, את חושבת שהם היו מצליחים באותה המידה?

"אני לא יודעת אם באותה מידה כי כל כך הרבה פרמטרים השתנו מאז, אבל אני מאמינה שהיו משמיעים אותם והם היו זוכים לקהל אוהב. אופנות באות, אופנות הולכות. לא עושה מזה עניין".

האם את מסכימה עם הביקורת שנשמעת לאחרונה בנוגע לאיכות הטקסטים הירודה של להיטי השעה?

"אני לא חושבת שחלה ירידה באיכות הטקסטים ואני בטח לא אוטוריטה או שופטת. יש טקסטים טובים וטובים פחות בארץ ובעולם, יש סרטים טובים וטובים פחות, ספרים טובים וטובים פחות, ארכיטקטים טובים יותר וטובים פחות וכו', כך היה וכך יהיה, אין חדש תחת השמש".

מעבר להשקת האלבום החדש, מה עוד מתוכנן לך לתקופה הקרובה?

"כרגע אני מתרכזת בקידום 'בין העץ לספסל' שהוא אמנם שיר, אבל בחוויה שלי הוא אלבום שלם. אמיר ואני עבדנו עליו יותר משנה, טווינו סביבו בזהירות את העיבוד והעבודה עליו הייתה חוויה מרגשת ומיוחדת מאוד בשבילנו".

עצובה בחולצה המגוהצת
עצובה בין העץ לספסל
עצובה כשהרוח שורקת
שיר לילה ישן

עצובה במעלית היורדת
עצובה במעלית העולה
עצובה על רציף הרכבת
בין לוחות המודעות

כמה זמן עבר
איזו קהות
בתנועה איטית חוצה את החדר
מפזרת את השיער מול הראי
עצובה אבל לא מתחרטת

עצובה כשהבוקר מגיע
עצובה בתור לקופה
עצובה מול הטלוויזיה
אצל אימא על הספה

עצובה מתחת לגשר
עצובה ברחוב הסואן
עצובה כשאת פורסת לחם
והרדיו מנגן

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg