הגאונות והפספוס: 25 שנה בלי פרדי מרקורי
רוחו של פרדי מרקורי תחייה לעד בזכות לחניו האלמותיים וקולו הנדיר. ובכל זאת, 25 שנים לאחר מותו, קשה שלא לתהות על גודל השינוי התפיסתי והחברתי להם הוא יכול היה לגרום מעבר למורשת המוזיקלית שהותיר אחריו, לו רק היה רוצה
למרות שהצהיר בתחילת דרכו "אני לא אהיה כוכב רוק – אני אהיה אגדה", אפשר לומר שזה התפספס, לפחות אם מדברים על הבן אדם עצמו. פרדי מרקורי היה כוכב רוק עם כל המרכיבים הכלולים בהגדרה היוקרתית ונזכור אותו עוד שנים רבות בזכות המוזיקה המדהימה שהביא לעולם. אבל אי אפשר להתעלם ממה שהיה קורה אם הוא לא היה מסתיר את היותו נשא HIV, אלא להפך, היה מוביל את המאבק לשינוי התפיסה והגברת המודעות למחלה, כבר אז בשנות ה-80, עוד שקראו לה "כשל חיסוני של הומוסקסואלים".
25 שנה אחרי, הלהיטים של מרקורי ולהקת קווין מתנגנים מדי יום בכל העולם, וכבר יש דור שני שמזמזם את שיריו בעל פה. הלחנים המבריקים שכתב מרקורי, כמו כל פטנט איכותי, נשארים רלוונטיים גם חצי יובל והרבה יותר מאז שנכתבו.
למרקורי היה כישרון בלתי נתפס לכתוב יצירות יוצאות דופן ששינו את פני המוזיקה. מצד אחד, הוא הלחין יצירת מופת כמו Bohemian Rhapsody, שמכילה בתוכה מגוון סגנונות מוזיקליים שמתחברים יחד באופן מושלם, מבלי שהתוצאה הסופית תשמע מאולצת, לעומת לא מעט שירים שניסו לחקות את היצירה בהמשך.
מצד שני, מרקורי כתב שירים פשוטים ומרגשים שנכנסו ללבם של עשרות, אם לא מאות מיליונים בכל רחבי העולם, דוגמת השיר "אהבת חיי" שכתב לאהובתו מרי אוסטין. הלחנים הגאוניים שלו יחד עם קולו הנדיר, הפכו לשירים עם עוצמה חסרת תקדים.
חובה להתעכב לרגע על קולו של מרקורי, סימן ההיכר המובהק שלו. סימן ההיכר הכל כך מיוחד הזה, לא נוגע אך ורק למנעד רחב וליכולות ווקאליות עליהם נכתבו כבר מיליוני מילים. במקרה של מרקורי, כמו כוכב אמיתי, זו הכריזמה. למרקורי היה קול עם כזו כריזמה, עד שכל מילה בכל שורה פוגעת בדיוק היכן שהיא צריכה לפגוע. כשהוא שר Show must go on אפשר לדמיין את כדור הארץ נעצר מההלם וממשיך מיד להסתובב לפקודת המשורר. כשהוא שר We are the champions אי אפשר שלא להרגיש תחושת עילוי, אם זה במשחק כדורגל או תוך כדי ניקיון הבית.
המאפיין האחרון מוביל אותנו למרכיב הבא שהפך את מרקורי ל"כוכב רוק" אמיתי. ההופעות. פרדי לא היה דוגמן צמרת, אבל הוא ידע לשלהב את הקהל כמו שרק מיק ג'אגר וג'ימי הנדריקס ידעו (אגב, הוא העריץ את הנדריקס ואף אמר פעם: "הוא אליל רוק, אין שום דרך להשתוות אליו". הלוואי ואפשר היה היום להתווכח איתו בנושא). התנועות המיניות המרומזות, הריקוד האופייני עם סטנד המיקרופון המקוצר, שילוב הקהל בשירי המופע. פרדי ידע איך לעשות את זה נכון, ובהופעות רבות נתן לקהל תחושה שהוא נולד בשביל לשיר להם, להפעיל אותם, לגרום להם להתרוממות רוח. אפילו הצפייה בו עושה את זה ביוטיוב יכולה להעביר צמרמורת.
בכתיבת המילים מרקורי הצטיין פחות ואפילו הודה בזה כשאמר: "אני חושב שהמנגינות שלי מתעלות על המילים שאני כותב". טוב נו, למעט בוב דילן, ועוד כמה גאונים שצריכים לזכות בפרס נובל, נראה שהרבה רוקיסטים לא הצטיינו בחלק הזה. אבל על אף שטקסט לא היה הצד החזק שלו, היתה לו הזדמנות פז לשנות את העולם עם כמה מילים פשוטות, הזדמנות שלא ניצל.
פרדי מרקורי מת היום, 24.11, לפני 25 שנה ממחלת האיידס, ומאז העולם השתנה לבלי היכר. המחלה כבר לא מוגדרת כסופנית ונושאי נגיף ה-HIV זוכים לחיים ארוכים בזכות טיפול יעיל. אבל זה לא השינוי הגדול היחיד בנושא. כי מעבר לקדמה הרפואית, מעניין באותה המידה להתרשם משינוי התפיסה החברתית בנושא.
מרקורי הסתיר את עובדת היותו נשא של הנגיף במשך חמש שנים. רק אחרי חמש שנים הוא יצא בהודעה רשמית לתקשורת. ההסבר שלו להסתרה כמעט ולא מתקבל על הדעת בימנו: "אני מבקש בזאת לאשר כי אכן התגלה אצליי וירוס ה-HIV וכי יש לי איידס. הרגשתי כי נכון יהיה שלא לחשוף מידע זה עד כה כדי להגן על פרטיותם של אלו הקרובים לי. אף על פי כן, הגיעה העת עבור ידידי ומעריצי ברחבי העולם לדעת את האמת, ואני מקווה שכולם יצטרפו לרופאי ולרופאים בכל רחבי העולם במאבק כנגד מחלה נוראה זו. פרטיותי תמיד הייתה בעלת חשיבות רבה עבורי ואני ידוע במיאוני להתראיין. אנא הבינו שעמדה זו תישאר בעינה". יום אחרי ההודעה מרקורי מת.
מרקורי, בדומה ליוצרים גאונים ברמה שלו, ידע שהוא נועד לגדולות כבר מגיל קטן. אני לא אהיה כוכב רוק – אני אהיה אגדה", אמר, וכמעט צדק. למה כמעט? כי הוא לא ניצל את השפעתו הרבה כדי לקדם את המודעות לנגיף. זו כמובן לא אצבע מאשימה - רק פספוס עצום.
כך או כך, כאמור, תרומתו של פרדי מרקורי לעולם המוזיקה גדולה לאין שיעור. 25 שנה אחרי מותו, ילדים בבתי ספר עדיין מפזמים את We will rock you ולהקתו ממשיכה להופיע בכל רחבי תבל בהצלחה מדהימה. אבל מרקורי יכול היה להיות מעבר לאייקון מוזיקלי, גם סמל של שינוי תפיסתי. נותר רק לתהות אילו תמורות נוספות יכלו להתרחש בעקבות יציאה של מרקורי מאותו ארון. לעולם לא נדע.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם