ראשי » תרבות » קולנוע

"בעלי ברית": בראד פיט ומריון קוטיאר עושים אהבה בטעם של פעם

סרטו החדש של רוברט זמקיס ייזכר בעיקר בגלל הרכילות העסיסית שנלוותה אליו, ודאי שלא בזכות התסריט הלא מבושל מספיק או תצוגת המשחק המזיעה ממאמץ של בראד פיט. ובכל זאת, מדובר בסרט שכל חובב קולנוע נוסטלגי ימצא בו עניין // ביקורת קולנוע

השנה היא 1942 במרוקו הצרפתית. גבר מסתורי נוחת על דיונה באמצע המדבר. הוא צועד אל עבר כביש שומם, ובמהרה מגיע רכב ואוסף אותו. מזוודה הממתינה לו במושב האחורי מלאה בנשקים אוטומטיים, מגוון דרכונים מזויפים, כסף רב וטבעת נישואין. "אשתך תהיה זאת הלבושה בשמלת ערב סגולה", מעדכן אותו הנהג תוך שהוא מסיע אותו אל העיר הקרובה השוקקת בקצינים נאציים. מצויד בחליפה נאה של מיטב אופנת שנות הארבעים, כולל מגבעת תקופתית תואמת ומבט קשוח וחשדני כשל המפרי בוגרט, הוא צועד אל תוך בית הקזינו בקזבלנקה ופוגש את שותפתו למשימת החיסול הקרובה והאישה אשר תשנה את חייו לנצח.
 
תודו שעם פתיחה קולנועית שכזאת כל חובב קולנוע היה נדרך מיד בהקשב, מחייך בסיפוק ילדותי מעצם המחווה שיצר הבמאי רוברט זמקיס לסרטי המלחמה הרומנטיים של שנות הארבעים ובראש ובראשונה לקלסיקה הבלתי נשכחת "קזבלנקה". "בעלי ברית" הוא סרט שכל פריים שלו טעון באהבה רבה לקולנוע של פעם, סרט שלא רק לוקח את הצופה לעולם הריגול של תקופת מלחמת העולם השנייה, אלא בעיקר מציע לו חוויה קולנועית-הוליוודית בטעם של פעם, בקצב של פעם, באלגנטיות של פעם, ברומנטיקה של פעם ובין אם זה עובד או לא, לזכותו יאמר כי הוא הולך עם זה עד הסוף.
את "בעלי ברית", בכיכובם של בראד פיט ומריון קוטיאר, קל מאוד לחבב. יש בו כוכבי על בתפקידים הראשיים אשר הכימיה ביניהם מורגשת כבר מהמבט הראשון, כאשר הם נפגשים לראשונה בקזינו. כל אחד מהם זוכה לשוט כניסה הראוי לכוכב, והפניית הראש הדרמטית שמבצעת קוטיאר בקזינו בקלוז אפ מהמם תוך שהיא בוחנת את פיט, מעלה באוב כניסות מרשימות של כוכבות משנות הארבעים, מאינגריד ברגמן ב"קזבלנקה" ועד ריטה היוורת' ב"גילדה".

עלילת הסרט עוקבת אחר מרגל בריטי בשם מקס (פיט) החובר אל לוחמת מחתרת צרפתייה בשם מריאן (קוטיאר). מעמידים פנים כי הם נשואים, השניים מבצעים בהצלחה משימת התנקשות בקצינים נאציים. העבודה המשותפת מקרבת בין מקס ומריאן אשר מתאהבים ובמהרה עוברים לגור יחד באנגליה. בעוד השניים מקימים משפחה ומנסים להימלט מאימת המלחמה, מקס מתבשר יום אחד כי המודיעין הבריטי חושד שאשתו, מריאן, לוחמת החירות הצרפתייה ואם בתו הקטנטנה, היא בעצם לא אחרת מאשר מרגלת נאצית. נדהם מההאשמה הבלתי נתפסת, הוא יוצא לגלות את האמת אודותיה.
"בעלי ברית" הוא סרט המתברך בשחקנים מוכשרים, בעיצוב תלבושות מרהיב ברוח התקופה, בעיצוב תפאורה מושקע ביותר ובעבודת בימוי הממזגת בין טכניקות הצילום של היום לבין סגנון הבימוי והמשחק של סרטי העבר. זמקיס, אשר רפרוטאר הסרטים שלו כולל לא מעט סרטים תקופתיים מ"בחזרה לעתיד" דרך "פורסט גאמפ" ועד סרטו הקודם "על חבל דק", מצליח להכניס את הצופה היטב לרוח התקופה. מה שעובד פחות טוב בסרט, וזה ניכר בעיקר בחלקו השני, בה העלילה עוברת לאנגליה, נעוץ בתסריט לא מבושל מספיק ומשחק שלפעמים מחטיא את המטרה.

בכל הנוגע לתסריט, הרעיון הבסיסי מצוין, אך התסריט עצמו לא ממוקד מספיק. חלקו הראשון המתרחש בקזבלנקה מותח ומרתק ובונה היטב את הרומן המתפתח בין הדמויות (ומזכיר קצת את עלילת "מר וגברת סמית" של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי לצד "הנודעת" של אלפרד היצ'קוק עם קארי גרנט ואינגריד ברגמן). המשכו של הסרט הופך מסורבל ועלילת המתח שנבנית לא לגמרי עובדת. זהו סרט שבו הדרך אל הפתרון שבסיום אמורה להיות מעניינת בהרבה מהפתרון עצמו, אך דווקא שם, במהלך מסע הבילוש והמסתורין המהול ברומנטיקה ואהבה גדולה מהחיים, משהו מתפספס ולא לגמרי מתחבר.
מה שעוד סודק קצת את החוויה נעוץ בסגנון המשחק, בעיקר זה של פיט, שברגעים מסוימים מעורר צחוקים לא מכוונים. ניכר כי פיט מנסה לסגל לעצמו, לצורך הסרט, מספר ג'סטות תקופתיות, אך הן אינן עוברות מסך היטב. הפוזות שהוא מבצע, האופן בו הוא משתמש בגופו במספר סצנות, בין אם בהקשבה לעמיתיו במשרד או בכניסה יענו-מגניבה תוך סיבוב-גלגול לרכבו, נראה פשוט מוזר ובעיקר מעורר תשומת לב המסיטה מהסצנה עצמה וחבל.

חרף המגרעות, כאמור, זהו סרט שקל לחבב. סצנות האקשן מותחות, הרעיון מגניב, השחקנים נאים ובעיקר יש בסרט אהבה רבה לקולנוע ההוליוודי הקלאסי. "בעלי ברית" מכיל לא מעט דברים העומדים לזכותו אשר חובבי המותחנים הרומנטיים בהחלט יחבבו, ובהחלט מצליח להתעלות על הרכילות העסיסית שנלוותה למסע יחסי הציבור שלו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg