ראשי » תרבות » קולנוע

ביקורת "בגרות": האם האדם מושחת מיסודו?

הבמאי הרומני כריסטיאן מונג'יו ("ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים") מחזיר את הצופה לתהות על טבעו וטיבו של האדם תוך ערעור עולמן של הדמויות בסרטו החדש והעמדה למבחן מסויט את מוסריותם ועקרונותיהם // ביקורת קולנוע

 
שכונה אפרורית בפרבר רומני. בלוק עגמומי וחסר חן של בתי שיכון. בעוד אנו מתרשמים מהמקום, ערמה הולכת וגדלה של חצץ ואדמה נאגרת בצד הפריים ומושכת את תשומת לבנו. מישהו חופר עמוק, לא ברור מי, לא ברור לשם מה, אולי כהכנה לעבודות תשתית כלשהן. אך הבור שחפר לעצמו אותו אדם כבר כל כך עמוק עד שלא ניתן כלל לראותו. רק האדמה והאבנים שהוא מעיף, ואשר לעיתים לא נוחתות במקומן, מעידה על נוכחותו. זהו אימאג' חשוב להבנה של הסרט ושל הרעיון העומד מאחוריו, ולא במקרה הוא נבחר לשוט הפתיחה.
 
קאט לדירה משפחתית שלווה בקומת קרקע. אבן נוחתת בתוך הסלון, מנפצת ברעש את החלון, גורמת לבעל הבית לצאת ולברר את פשר העניין. מביט לכל עבר, סורק בעקשנות את השכונה, הוא לא מוצא שום אדם חשוד וחוזר מתוסכל. מאוחר יותר, כאשר מתברר לו שבתו הותקפה ועברה ניסיון אונס, הוא מהרהר בדבקות ברעיון שמישהו מנסה להרע לו ולמשפחתו, מה שמוביל אותו להסתבך בסדרת מעשים לא כשרים, הכול על מנת להבטיח את שלומה ועתידה של הבת.

"בגרות", סרטו של הבמאי הרומני המוכשר כריסטיאן מונג'יו, זוכה פרס הבמאי בפסטיבל קאן האחרון, עוסק באנשים נורמטיביים אשר בעל כורחם נאלצים להתמודד מול מנגנונים מעוותים המעמידים למבחן את תפיסת עולמם, את מוסריותם ואת עקרונותיהם. כמו בסרטו משנת 2007, "ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים", הסרט עוקב אחר דמות המוכנה ללכת כברת דרך, מלכופף את עקרונותיה ועד לעבור על החוק, הכול על מנת לחלץ אדם קרוב אליה מן המציאות הבעייתית והקשוחה שנכפתה עליה. בעוד בסרטו הקודם מדובר היה באישה העוזרת לחברתה ההרה לעבור הפלה לא חוקית, הפעם מדובר באב מודאג החרד לעתידה של בתו ואשר יעשה הכול על מנת לדאוג שהיא תצליח בבחינות הבגרות שלה, גם אם שלא ביושר. זהו סרט שלמרות זהותו הרומנית, עוסק לא רק במקום ובחברה אותה הוא מתאר, אלא נוגע במשהו עמוק יותר, באיזושהי אמת בסיסית הקשורה בטבע האדם באשר הוא, ובשאלה המרכזית - האם האדם מושחת מיסודו?
 
רומיאו הוא רופא מנתח, בעל בוגדני ואב לתלמידה בשם אליזה העומדת בפני מבחני הבגרות שלה. מטרתו בחיים היא לדאוג שבתו תצליח במבחנים ותוציא ממוצע ציונים גבוה שיאפשר לה לממש את מלגת הלימודים שניתנה לה לאוניברסיטת קיימברידג'. הוא רוצה שהיא תגשים את כל מה שהוא לא הצליח לעשות בחייו, בראש ובראשונה לעקור ולהיחלץ מהמקום בו גדל לטובת חיים במדינה תרבותית ומתוקנת, שם הדשא כמובן ירוק בהרבה. למרות שבתו מותקפת וחווה אירוע לא פשוט, הוא משכנע אותה לאזור כוחות ולגשת לבחינה. חרד מכך שהישגיה יפגמו בשל האירוע שעברה, הוא מחליט לכופף כמה חוקים בתמורה להבטחת הציון הדרוש לבתו במבחן הבגרות. בעודו מנסה אף לעלות במקביל על זהות התוקף של בתו ולנהוג כל העת כאב אחראי ומגונן אשר כל כולו כוונות טובות, רומיאו מוצא את עצמו, כמו במיטב סרטי הנואר הקלאסיים, נע במדרון חלקלק, טובע אט-אט בתוך גיהינום של קומבינות מסריחות, ממנו יהיה קשה להיחלץ.

"בגרות", מעבר לעיסוק שלו בהישרדות ובתיאור האמין שלו של שחיתות, הוא גם סרט על הורות, על הדאגה של הורים לילדיהם ועל המעשים שהם מוכנים לעשות על מנת לבטח את עתידם והישרדותם, מעשים אשר למרות הכוונות הטובות, גם עלולים לפגוע בהם. התסריט המקורי של מונג'יו מבריק ומפתיע לכל אורכו, מהול בהומור שחור, ניחן במתח רב ועמוס בדמויות מרתקות המעוצבות להפליא. הדמויות שמציב מונג'יו שבויות בתוך עולמן האפרורי ללא יכולת ממשית להילחץ, דמויות נטולות עמוד שדרה הנאחזות האחת בשנייה כדי לאזן את עצמן ולשמור על ראשן מעל המים, דמויות אשר יפעילו וינצלו כל קשר אפשרי על מנת לקדם את ענייניהן בתוך מערכת רקובה ומושחתת שלא יודעת אחרת.
 
הסרט כולו מסופר מנקודת מבטו של רומיאו, גיבור העלילה, המשוחק לעילא על ידי אדריאן טיטיאני הכריזמטי. עבודת הצילום אשר מושתתת על אסטרטגיה עקבית של שוט אחד בלבד לסצנה, יוצרת, יחד עם עבודת הבימוי המצוינת והמדויקת, אווירה של חנק הולך וגובר לצד טון ריאליסטי להחריד. יש לא מעט סצנות מרשימות בסרט, אחת המרתקות והמפתיעות שבהן עוקבת אחר רומיאו הדולק אחר האדם החשוד כתוקף של בתו באפלה מתעתעת ומסויטת. תכינו את עצמכם ללכת לאיבוד באפלה יחד איתו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg