ראשי » תרבות » מוזיקה

הראיון האחרון עם אהובה: "לא יודעת מה זה עצב"

לפני חצי שנה סיפרה אהובה עוזרי, שנפטרה היום ממחלת הסרטן, על ההתמודדות עם היעדר מיתרי קולה ורצונה לחיות למרות הקושי. בראיון ל"מקור ראשון", שעלה גם ב-nrg, סיפרה עוזרי: "בהתחלה הייתי בדיכאון, ובעזרת המוזיקה, לאט לאט יצאתי מזה"

הזמרת אהובה עוזרי, שנפטרה היום (ג') לאחר שאושפזה במצב קשה לפני כמה שבועות, התראיינה למקור ראשון ו-nrg בחודש מאי השנה. חודש לפני כן היא זכתה בפרס מפעל חיים של אקו"ם, וסיפרה כי "בגיל שלי אומרים שלא טוב לקבל את הפרס, כי הוא כאילו מסכם את החיים של האדם. אבל זה לא נכון, ההכרה הזו רק נותנת לי כוח להמשיך".
 
בנוסף נכתב בראיון כי "מאז שעברה ניתוח להסרת מיתרי הקול בעקבות מחלת הסרטן שהתגלתה אצלה בשנת 2000, אהובה עוזרי כמעט פסקה מלשיר. היא מדברת בלחישה, בקול נמוך וצרוד, וענק צבעוני ענוד לצווארה ומכסה על החור שנפער בו. בכל פעם שהיא רוצה לדבר היא מניחה עליו אצבע. בשנה האחרונה עברה חמישה ניתוחים. האחרון שבהם לא עלה יפה, ומאז היא מתקשה גם לבלוע, ומשקלה ירד.

עוזרי ז״ל מנגנת בתכניתו של יואב קוטנר (צילום: "תיעוד יוצרים" של מפעל הפיס)

 

"למרות כל אלו, אהובה עוזרי אופטימית, חייכנית, מפזרת בדיחות כשרק אפשר", נכתב. עוזרי אמרה אז כי "צריך להסתכל על העולם בעין טובה. אני לא יודעת מה זה עצב, אף על פי שתופסים אותי כעצובה בגלל מה שקרה. אדם שיבוא לפה ויגיד לי כואב לי וכואב לי אני אגיד לו שילך מפה, אין לי סבלנות".

עוזרי סיפרה אז כי העיסוק שלה בשירה החל בזכות אמה, שדחפה אותה לשיר בבתי אבלים. היא הסבירה כי "אצלנו האמינו שאם המשפחה לא בוכה לאחר הפטירה, זה לא טוב. צריך להוציא את הבכי החוצה, אסור להשאיר בפנים, זה יותר מדי כבד ואפשר לקבל מחלות כמו אירוע מוחי, התקף לב ודיכאון. אמא שלי ידעה שיש לי קול טוב. כשהייתי ילדה היה לי קול שהיו בוכים ממנו. אמא שלי אמרה לי - יא בינתי, לכי לבית המת, תשירי כמה מילים, וכשאת רואה שהם בוכים תלכי".
 

גם בהמשך הקריירה שלה שרה עוזרי שירים שסומנו כשירי דיכאון, אך היא לא רצתה בכך, והחליטה לא לכתוב יותר כאלה. בשנת 1982 החליטה עוזרי לפרוש מהופעות, והסבירה בראיון כי "בן אחותי נפטר, הבנות של אחי נפטרו, הייתה מכה אחרי מכה, וראיתי שבכל תקליט שאני מוציאה קורה משהו. החלטתי להפסיק. הייתי הולכת ברחוב ואנשים ביקשו שאחזור להופיע. הייתי שומעת ברדיו - אהובה, אנחנו אוהבים אותך, תחזרי. ב-98' הגיע אליי ניצן זעירא, וניסה לשכנע אותי להוציא אלבום חדש ולחזור להופיע. בהתחלה לא רציתי, בסוף הסכמתי. ואז יצא 'צלצולי פעמונים'. הספקתי להופיע פעם אחת ואז התגלה הסרטן".

על הרגעים שבהם התבשרה על המחלה היא סיפרה כי "ד"ר דליה, שמטפלת בי עד היום, אמרה לי – אהובה, יש לך סרטן, וחייבים להוציא את המיתרים. הכול השתנה. לא רציתי להאמין. ועוד בגרון. אמרתי שיש לי כסף, שיעשו משהו אחר, שרק לא יוציאו את מיתרי הקול. היא אמרה שכסף לא יעזור כאן. למדתי שהכסף לא מעניין. אם הוא לא עוזר לך בשעת צרה, הוא לא שווה כלום. אם את לא יכולה לאכול ולשתות, מה שווה הכסף? ד"ר דליה אמרה שאם יוציאו לי את מיתרי הקול יש חמישים אחוז סיכוי שאחיה, ואם לא יוציאו יש לי עשרים אחוז סיכוי לחיות. אמרתי לה שתוציא.

  

"הניתוח ארך 16 שעות והיה קשה מאוד. אחריו באה תקופת החלמה ארוכה. חצי שנה לא דיברתי, ולמדתי לאט לאט להחזיר את יכולת הדיבור, למרות העדר המיתרים. בהתחלה הייתי בדיכאון, הייתי הולכת ברחוב ובוכה. בביטוח לאומי שלחו אותי לפסיכולוג, אמרו שאני חייבת ללכת. אמרתי שלא, שאני רוצה להתמודד לבד. אם אני אקח עכשיו כדורים, מחר אני אצטרך ללכת לרופא לגמילה, ומה עשינו כאן? זה לא הולך. אמרתי שאני רוצה לפתור את הבעיה לבד, וכך היה.

"בעזרת המוזיקה, העבודה, לאט לאט יצאתי מזה. רציתי ליצור. שבועיים אחרי הניתוח כבר הלכתי לאולפן ההקלטות. בלי לדבר, הייתי כותבת ומנגנת. עד ששמו לי את התותבת בגרון, ולמדתי לדבר. מאוחר יותר חזרתי להופיע". היא אמרה כי "בגלל שאין לי קול התחלתי לכתוב לאחרים, כשאני מנגנת להם בהקלטות ובהופעות. זה רק גדל במהלך השנים".
 
מלבד השיעורים שהעבירה לזוהר ארגוב ("הוא היה תלמיד חרוץ מאוד, הוא הגיע אליי יום יום. הוא כל כך רצה במוזיקה"), שיתפה עוזרי פעולה עם אמנים רבים, ביניהם חוה אלברשטיין, אהוד בנאי, יהודית רביץ וברי סחרוף. עוד היא סיפרה כי "שיתפתי פעולה לפני כמה שנים עם 'הדג נחש' ב'שירת הסטיקר', ועבדתי לאחרונה עם קרן פלס וקרולינה. לא מזמן כתבתי מילים ולחן בשביל יובל דיין".

בסוף הכתבה תיארה עוזרי כיצד היא מתנהלת למרות הקושי הרב שעמו היא מתמודדת, בהיעדר מיתרי קול. "בהופעות היא נוהגת לשיר שיר או שניים", נכתב, "בקולה הלוחש, הצרוד. הקהל נענה, והתוצאה מרגשת. 'כשאני מדברת, לפעמים נדמה לי שאני מדברת בקול הרגיל שלי', היא אומרת. "זה נמצא בתת ההכרה. לפעמים אני חולמת שאני שרה, ובחלומות אני שרה בקול הקודם שלי, מלפני הניתוח. זה תענוג אמיתי".

לקריאת הראיון המלא: "בחלומות אני שרה בקול הקודם שלי"

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg