
הסרטים הכי טובים והכי גרועים של 2016
רשימת הסרטים הטובים של השנה אולי תתקבל כצפויה, אחרי הכל, אין מחמאה שלא נכתבה על "לה לה לנד". אבל אלו סרטים עשו הרבה רעש ולא הצדיקו את הכסף שלכם? מהו הסרט המכוער של השנה ולאיזה שחקן אסור לביים? דני לרנר מסכם שנה בקולנוע
מהסרט שלא תרצו להחמיץ (ועדיין מוקרן, אל תפספסו את ההזדמנות!) ועד הסרט הזר הטוב של השנה, מהסרט שעשה המון רעש ולא הצדיק אפילו שקל ועד ההמשכון שעשה שם רע למקור הנהדר: זו השנה שהיתה בבתי הקולנוע.סרט השנה: "לה לה לנד"
"לה לה לנד"
הסרט שעומד לככב (או לפזם) את דרכו אל שלל מועמדויות לאוסקר בתחילת 2017 הוא המיוזיקל הרומנטי "לה לה לנד" בכיכובם של אמה סטון וריאן גוסלינג. "לה לה לנד" של הבמאי דמיאן צ'זל, היוצר שמאחורי דרמת המתח המוזיקלית והמהפנטת "וויפלאש", מעורר לחיים את ז'אנר המיוזיקל, מוריד ממנו את האבק ומחזיר אליו את הברק בסרט העוקב אחר סיפור אהבתם של בחור ובחורה בעיר החלומות. המשחק מצוין, התסריט והבימוי מעוררי השראה והסיפור מרגש. "לה לה לנד" הוא קולנוע טהור בשיאו המייצר את החוויה הקולנועית המענגת ביותר של השנה, אותה פשוט אסור להחמיץ.

"סאלי: נס על ההדסון"
שיתוף הפעולה בין הבמאי הוותיק קלינט איסטווד לבין כוכב הקולנוע טום הנקס הוביל ליצירת אחד הסרטים המרתקים של השנה, אשר גולל את הסיפור האמיתי שמאחורי התרסקות מטוס נוסעים על נהר ההדסון בניו יורק או כפי שדמותו של הנקס מתארת זאת בסרט – "זאת לא הייתה התרסקות, אלא נחיתה". זהו סרט אסונות יוצא דופן המציג את הסיפור ממגוון נקודות מבט ובצורה לא ליניארית, כאשר המטרה של הסרט היא לנסות ולתהות באשר לשאלה הקלאסית של "מיהו גיבור?", והאם מעשה הנתפס כהרואי הוא בהכרח כזה? התסריט מורכב ועמוק, הבימוי של איסטווד מצוין והמשחק של הנקס מהפנט.

"בגרות"
הסרט הזר המעניין ביותר שנחת על מסכינו השנה הוא ללא ספק "בגרות" של הבמאי הרומני כריסטיאן מונג'יו ("4 חודשים, 3 שבועות ויומיים"). הסיפור עוקב אחר רופא מנתח אשר יעשה הכול על מנת שבתו תצליח במבחני הבגרות שלה ותזכה במלגת לימודים לאוניברסיטה נחשבת באנגליה. אך הרצון הטוב של האב המגונן מוביל אותו להסתבכות בשרשרת קומבינות מהן הוא מתקשה להיחלץ ואשר בוחנות את גבולות המוסר שלו. דרמה משפחתית מצוינת המתפתחת לכדי מותחן פילם נוארי מרתק ומעורר מחשבה. התסריט והבימוי אמנם נראים לכאורה פשוטים אך למעשה הם מתוחכמים להפליא. מסוג הסרטים שנשארים אתך ימים רבים אחרי הצפייה.

"בלשים בע"מ"
אם לענות על השאלה מהו הסרט הכיפי, המשעשע והמגניב ביותר של השנה התשובה היא פשוטה – "בלשים בע"מ", סרטו של שיין בלאק, מלך מלכי סרטי האקשן והבאדי מובי של הוליווד והמאסטר של הדיאלוגים המתחכמים והשורות השנונות. העלילה עוקבת אחרי בלש פרטי ובריון להשכיר המשתפים פעולה על מנת לפתור את פרשת מותה המסתורי של כוכבת פורנו בהוליווד של שנות השבעים. ריאן גוסלינג וראסל קראו מספקים כימיה נהדרת ונהנים מכל רגע שלהם על המסך. הפסקול כבר עשיר בלהיטים המשרים אווירה כיפית, הטון הכללי קליל ומשעשע, סצנות האקשן מצוינות ויותר מסרט זוהי מסיבה קולנועית מגניבה לחובבי ז'אנר קומדיות הפעולה.

"דדפול"
בסביבה קולנועית צפופה בסרטי גיבורי על שממחזרים אחד את השני עד שקשה מאוד כבר להפריד ביניהם, "דדפול" הפך בין לילה להפתעה המרעננת ביותר שראה הז'אנר מזה שנים. מדובר בסרט מקורי, חצוף, בעל תעוזה, שובר חוקים, מדמם להפליא, עמוס בהומור שחור ולחלוטין סרט גיבורי העל הטוב ביותר של השנה. ריאן ריינולדס מגייס את כל כישוריו הקומיים ומספק משחק ווירטואוזי בתור גיבור העל "דדפול" היוצא לכסח לרעים את הצורה כפי שעשו לו. התסריט משעשע, הבימוי פרוע והצילום מרהיב. הסרט לא לוקח עצמו ברצינות רבה מידי וזהו בעצם סוד הצלחתו.

"זולנדר 2"
לא פשוט לבחור את הסרט הגרוע ביותר של השנה. הוא חייב להיות איום וגם נורא, גם משעמם וגם מיותר ובעיקר כזה שאתה מתקשה להבין מדוע מישהו טרח לייצר אותו והאם יוצריו בכלל קראו את התסריט או בכלל כתבו אחד. "זולנדר 2" עונה לכל ההגדרות האלה. כאילו, אם "זולנדר" המקורי היה קומדיה דלת הומור ומשעממת להחריד, סרט ההמשך שיצא השנה לאקרנים (15 שנים לאחר צאת הסרט המקורי) לוקח את הנתונים הלא מרשימים הללו רחוק אף יותר. העלילה עוקבת אחר דוגמן על היוצא לסכל מזימה הקשורה בעולם האופנה אבל למי בכלל אכפת. ההומור לא קיים, המשחק הוא פדיחה עבור כל משתתפיו והסרט עצמו יכול במקרה הטוב לשמש ככדור שינה אפקטיבי.

"פסטורלה אמריקנית"
בניגוד ל"זולנדר 2" שאולי ניסה להצחיק איכשהו, "פסטורלה אמריקנית" הוא סרט שבהחלט מצליח לעשות זאת לא פעם, אך שלא בכוונה. אמנם יש כוכבי קולנוע שיודעים לביים ואפילו זכו באוסקר על כך (קלינט איסטווד למשל) אבל יש כאלה אשר כדאי מאוד להרחיק מהם את כיסא הבמאי ויואן מקגרגור הוא אחד מהם. מדובר בסרט יומרני וחסר עמוד שדרה אשר קשה מאוד להבין על מהו ו/או מה רוצים יוצריו להגיד. הוא משופע בשחקנים טובים המספקים משחק גרוע עד מביך, תסריט מבולגן ומעורר גיחוך ועבודת בימוי מרושלת המלאה בהחלטות תמוהות. סרט שהוא בית-ספר מעולה ל"איך לא לעשות סרטים...".

"וורקרפט"
"וורקרפט" הוא לא רק סרט גרוע אלא גם הזוכה בתואר הסרט המכוער ביותר של השנה. זהו סרט שלא רק משעמם למוות אלא גם מנסה בכוח לאתגר אותנו להמשיך ולהביט בו. זהו סרט המבוסס על משחק מחשב פופולארי, אפילו מאוד, אבל מה שאולי עבד היטב בתור משחק מחשב לא עובר מסך בתור סרט בשום צורה. העלילה משעממת וחסרת הומור, האנימציה מכוערת והסרט מרגיש כנטול נשמה, כזה שכלל לא מנסה להנעים את זמן הצופה. האבסורד האמיתי הוא שנראה כי מתכננים לו כבר סרט המשך ואפילו טרילוגיה.

"אליס מבעד למראה"
אם חשבתם שהגרסה הקולנועית של טים ברטון ל"אליס בארץ הפלאות" לא הייתה כל כך טובה אז סרט ההמשך, אשר מחזיר את אליס לעוד סיבוב בארץ הפלאות, הוא מסע קולנועי שתשמחו לוותר עליו לחלוטין. מדובר בסרט שאפילו ברטון ויתר על בימויו והסתפק בקרדיט 'מפיק' בלבד. התסריט, למרות כמה רעיונות בעלי פוטנציאל, מאבד במהרה את הכיוון שלו ומתקשה לעניין, הבימוי עייף, המשחק צווחני והתוצאה הכללית היא של סרט פנטזיה מפוהק וחסר חן שרק תרצו לחתוך ממנו מוקדם.

"היום השלישי: התחדשות"
אפשר לומר ש-2016 הייתה שנה גרועה לסרטי המשך וכזאת שיצרה בעיקר המשכונים מיותרים כמו "זולנדר 2" או הריבוט ל"מכסחי השדים" או "היום השלישי: התחדשות", מותג המד"ב אשר נדרשו לו 20 שנה כדי לחזור למסכים לסיבוב נוסף של כיסוח חייזרים פולשניים. מדובר בסרט אשר וויל סמית השכיל לברוח ממנו כמו מקרן לייזר מאיימת. בוא נאמר שכל מה שעבד היטב בסרט הראשון כלל לא נמצא כאן. התסריט גרוע, הבימוי נוראי, המשחק בהתאם ובניגוד לסרט הראשון, הפעם תמצאו עצמכם מעודדים את החייזרים רק כדי שלא נצטרך לסבול את "היום השלישי 3".
