ראשי » תרבות » קולנוע

הגיבורים של בוסטון: כרוניקה של אסון ידוע מראש

שתי בעיות מנוגדות יכולות להתעורר בסרטים המבוססים על סיפורים אמיתיים. הראשונה היא עיוות האירוע עד לבלי היכר על מנת ליצור דרמה, השנייה נוגעת דווקא להצמדות עיקשת לאירועים שקרו. "הגיבורים של בוסטון" אמנם ערוך היטב ומרשים, אך אין הוא מחדש לצופה דבר, פרט לעובדה שדמות המשנה מעניינת בהרבה מהגיבור

צוות היוצרים ברג את וולברג חוזר לשיתוף פעולה קולנועי שלישי. אחרי "השורד האחרון" (2013) שהתרחש באפגניסטן והביא את סיפורו של חייל אמריקאי ששרד לבדו בקרב מול הטליבן ו"אסון בלב ים" (2016) שעקב אחר צוות עובדי אסדת קידוח המתמודד מול קטסטרופה שפוקדת אותם בלב ים והובילה לאחד מאסונות הטבע הגדולים בהיסטוריה, הבמאי פיטר ברג והכוכב מארק וולברג חוזרים בסרט נוסף המבוסס אף הוא על אירועים אמיתיים. הפעם מדובר בדוקודרמה העוסקת בפיגוע הרצחני שהתרחש בשנת 2013 במרתון של בוסטון ובמרדף אחר המפגעים בו לקחו חלק אנשי FBI לצד שוטרים מקומיים.
 
משהו מעניין קרה בקולנוע האמריקאי בשנה האחרונה בתחום הסרטים המבוססים על סיפוריים אמיתיים. מדובר באסופת סרטים שניסתה לבחון מחדש את המושג 'גיבור' דרך מעקב אחר גיבורים לא שגרתיים וסיפורם יוצא הדופן. בשונה ממרבית הסרטים המבוססים על סיפוריים אמיתיים, סרטים אלו הבדילו עצמם בכך שבסיום, לאחר שהדרמה הקולנועית הסתיימה, הם כללו מפגש עם האנשים האמיתיים בהם עסק הסרט ולא דרך תמונות סטילס ארכיוניות לשם השוואה, כפי שנוהגים לעשות סרטים רבים ("ארגו" למשל), אלא דרך הקרנת ראיון עם אחד מגיבורי הסרט כפי שהיה ב"הסרבן" של מל גיבסון, דרך תמונת וידאו קבוצתית של השורדים כפי שהיה ב"סאלי" של קלינט איסטווד, ועד ראיון קצרצר שצולם במיוחד עם גיבור הסרט במקום מחבואו כפי שהיה ב"סנודן" של אוליבר סטון.

כדוקו-דרמה "הגיבורים של בוסטון" אף שוזר לאורך הסרט צילומי ארכיון מהאירועים האמיתיים המעורבבים עם צילומי השחזור הקולנועי, עד כי קשה להבדיל ביניהם, כפי שעשה אוליבר סטון ב"ג'יי.אף.קיי" בשעתו, ובעיקר מבליט בסיום מפגש עם הדמויות האמיתיות מבין אנשי החוק, הממשל והשורדים אשר צולם במיוחד. אמנם חדי הזיכרון יזכרו בסצנת הסיום של "רשימת שינדלר" (1993) בה ספילברג כינס את הניצולים האמיתיים לצילום קבוצתי מול קברו של שינדלר, אך האינפלציה בשנה האחרונה של סרטים מבוססי סיפורים אמיתיים המשלבים לתוכם בסיום אלמנטים דוקומנטרים מסמנת טרנד יצירתי מעניין ואולי אף מעבר אפשרי של הדוקו-דרמה, ז'אנר שנתפס עד כה כטלוויזיוני בעיקרו, אל המסך הגדול.
 
"הגיבורים של בוסטון" עוקב, בין היתר, אחר שוטר בשם טומי (מארק וולברג) אשר הושעה מתפקידו ובמקום עבודות בילוש הוא נאלץ כעת לסייע בעבודת האבטחה של אירוע ריצת המרתון של בוסטון. סובל מכאבים ברגלו וצולע לאורך מרבית הסרט, הוא מוצא עצמו עד לפיגוע הרצחני ומנסה בכל דרך לסייע במרדף אחר הטרוריסטים. הסרט מרובה המשתתפים מציג את האירועים שקדמו לפיגוע יחד עם המרדף הדרמטי שלאחריו, כאשר מוקד הסרט משתנה, עוזב לא פעם ולפרקים ארוכים את טומי, ועוקב אחר גלריה של דמויות אשר קשורות בדרך כזאת או אחרת לפיגוע ולמרדף, החל מהקורבנות, דרך אנשי החוק והממשל השונים ועד הטרוריסטים עצמם.

סרט המבוסס על סיפור אמיתי תמיד חורג מן האמת במידה מסוימת על מנת להתאים את עצמו לפורמט הקולנועי, לרכז עבור צופיו את הסיפור ובעיקר להפכו לדרמטי ומעורר עניין. יש אומרים, למשל, כי דווקא דמותו של וולברג בסרט היא פיקטיבית לחלוטין ובעצם הורכבה מאוסף של דמויות שוטרים שלקחו חלק בפרשה וצומצמה לדמות מייצגת אחת. אך דווקא דמותו זו של וולברג, בשונה מהדמויות האמיתיות אותן שיחק בשני שיתוף הפעולה הקודמים שלו עם הבמאי פיטר ברג, היא המיותרת ביותר בסרט הנוכחי. ג'יי.קיי. סימונס ("ויפלאש") המצוין כתמיד משחק בתפקיד משנה כשוטר שהתעמת מול הטרוריסטים ודמותו מעניינת בהרבה ויכלה למלא סרט שלם, כך שחבל שלא ניתן לו יותר זמן מסך על חשבונו של וולברג. אך זו לא הבעיה המרכזית של "הגיבורים של בוסטון".

אפשר לטעון כי מאחר והסרט מתאר אירועים שהתרחשו ממש לאחרונה ודווחו בצורה נרחבת באמצעי התקשורת (כזכור, המרדף אחר הטרוריסטים ארך כארבעה ימים וכלל עוצר על חלקים נרחבים בעיר), מדובר בסרט שאין לו הרבה מה לחדש והצפייה בו מרגישה לא פעם כצפייה בסלואו-מושן באסון ידוע מראש. אך מצד שני זהו סרט שחייבים להודות כי קשה להסיר ממנו את המבט וכולל לא מעט סצנות מעניינות, כואבות ואף מותחות, החל מהרגעים הכאוטיים שלאחר הפיגוע בו שוטר מופקד לשמור במשך שעות רבות על גופתו של ילד המוטלת בזירת הרצח, דרך סצנה המתרחשת מיד לאחר הפיגוע בה אחד הטרוריסטים הולך לסופרמרקט לקנות חלב לאחייניתו ועד לסצנת הקרב האינטנסיבית בין הטרוריסטים לשוטרים באמצע רחוב שכונתי קטן המעיר פרבר מגורים מנומנם.

זהו סרט שמעורר עניין, ערוך היטב, משוחק היטב, מרשים מבחינת השחזור שהוא מבצע, אך למרות כל זאת הוא מתקשה לתקוף את הסיפור מזוויות מקורית, אחידה ומקורית ובוחר, כמו במקרה של "אסון בלב ים", לתקוף את העניין מכל הכיוונים למעין פסיפס של אירועים. אמנם כל אחד מהם מעניין כשלעצמו, אך חוסר המיקוד באופן הצגת הסיפור מביא לכך שהחוויה הרגשית הכוללת של הסרט מצטמצמת בהרבה. בוא נאמר שאם "סאלי" שעסק גם הוא בחקירת סיפור אמיתי הצטיין בבימוי מעורר השראה ותסריט מורכב ובעל תעוזה שבחן את האירועים בצורה לא לינארית ויצר סרט מעורר מחשבה, "הגיבורים של בוסטון" מתפקד לעומתו כדוקו-דרמה שגרתית ומרוסנת מאוד באופייה.
 

לצד וולברג וסימונס משחקים גם ג'ון גודמן ("ביג לובובסקי") בתפקיד מפכ"ל המשטרה, קווין בייקון ("המעקב", "אפולו 13") בתור סוכן FBI ומישל מונהן ("קיס קיס באנג באנג") בתור אשתו של וולברג בסרט.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg