ראשי » תרבות » קולנוע

ביקורת "ספליט": הקאמבק הענק של במאי "החוש השישי"

כבר משוט הפתיחה מובן לצופה כי מ. נייט שאמלאן חזר לעצמו, אחרי שורת פלופים איומים. ג'יימס מקאבוי מגלם בסרט לא פחות משמונה דמויות בצורה מעוררת צמרמורת, ועל אף עודף פטפטת, "ספליט" עושה חשק לסרט המשך // ביקורת קולנוע

 
"ספליט" נפתח בויז'ואל מעניין. אנחנו צופים בקבוצת טינאייג'ריות קולניות בעיצומו של אירוע חברתי, אך הן מטושטשות ברקע. נערה אחת בולטת ונמצאת בפוקוס בקדמת המסך. היא יושבת, מהורהרת, נראית בודדה ומנותקת בגופה ובמחשבותיה מכל השאר. זוהי קומפוזיציה מעניינת אשר באה - לא רק לסמן את גיבורת הסיפור המופרדת מכל השאר, אלא אף רומזת על הרעיון המרכזי בו עוסק הסרט, על הקשר המתקיים בינה לבין שאר "חברותיה". העיצוב של השוט הזה, שבו דמות מרכזית אחת נמצאת בפוקוס ומאחוריה ברקע ישנן דמויות שונות המנסות למשוך את תשומת לבנו ובעיקר נראות כאילו קשורות ישירות למחשבותיה, רומז כבר מהפתיחה על הרעיון העומד במרכז הסרט – הרעיון של פיצול אישיות, של דמויות רבות ושונות לחלוטין באופיין אשר יכולות להתקיים בו זמנית בתוך גוף בודד. האופן בו מכוון אותנו יוצר הסרט לבחון את הקומפוזיציה מבקש קריאה שכזאת. בכלל, יוצר אשר מצליח להעביר ללא דיאלוג ובאמצעים ויזואליים את הנושא בו עוסק הסרט שלו הוא, לכל הפחות, יוצר מעניין.
 
מ. נייט שאמלאן, היוצר שמאחורי סרט המתח המצליח "החוש השישי" (1999) שהיה בעל אחד הסיומים המפתיעים ביותר בתולדות הקולנוע, קצת איבד בשנים האחרונות את הטאץ' הקולנועי שלו. אחרי שורה של מותחנים מעניינים כמו "בלתי שביר" (2000), "סיינס" (2002) ו"הכפר" (2004), אשר סימנו אותו כאחד מיוצרי סרטי המתח המרתקים והמקוריים של דורו, האיכות של סרטיו ירדה והוא מצא עצמו חתום על שורה ארוכה של פלופים איומים, החל מ"נערה במים" (2006), דרך "איירבנדר: כשף האוויר האחרון" (2010) ועד "העולם אחרי" (2013). סרטו האחרון "הביקור" (2015) החזיר את שאמלאן למחוזות המתח אשר אפיינו את סרטיו הראשונים, כמו גם החזרה לסרטים קטנים ומתוחכמים יותר מבחינה הפקתית. סרטו החדש ממשיך את המגמה הזאת אשר מטרתה להחזיר את הבמאי אל מקורותיו, אל הסיפורים הקטנים והמפתיעים אשר אפיינו את ראשית הקריירה שלו.
 
"ספליט" עוקב אחר נערה בשם קייסי, אשר אחר צהרים אחד נחטפת יחד עם שתיים מחברותיה. במהרה השלוש מתעוררות ומגלות שהן כלואות בחדר אטום ומי שחטף אותן הוא טיפוס מעורער בשם קווין (ג'יימס מקאבוי) הסובל מפיצול אישיות קשה. דמויות רבות מתחלפות בתוכו, כאשר בכל פעם אחת אחרת תופסת פיקוד על גופו. זוהי רק נקודת הפתיחה לסיוט שעומד לפקוד את קייסי וחברותיה, בעוד קווין ופיצוליו הרבים ממתינים לפיצול חדש, ה-24 במספר, אשר עומד לצוץ ולהשתלט על גופו.

על אף התיאור הזה, "ספליט" אינו בדיוק סרט אימה טיפוסי אלא יותר בכיוון של מותחן פסיכולוגי. התסריט אמנם נשען על התבנית העלילתית המוכרת של נערה רבת תושייה הנחטפת על ידי פסיכופת ומחפשת דרך להשתחרר מציפורניו, אך כאן הדגש המרכזי אינו על האקשן והאימה אלא על הדמויות ועל מה שמתחולל במוחן הקודח ובנפשן הפצועה. ג'יימס מקאבוי ("מבוקש", "כפרה") מככב בתור החוטף בעל פיצול האישיות. הוא מגלם בסרט לא פחות משמונה דמויות ועושה זאת בצורה מעוררת צמרמורת. אחד השוטים המרכזיים בסרט הנע ממנו אל הבבואה שלו המשתקפת במראה ובחזרה אליו מציגה את יכולות המשחק וההשתנות שלו בצורה אפקטיבית.
 
עבודת הבימוי של שאמלאן מוצלחת למדי. אמנם הסרט קצת ארוך מדי ואולי מפוטפט יתר על המידה, אך יש בו לא מעט מעלות ורגעים קולנועיים מעניינים ומטרידים. רוב הסרט מתרחש בחללים סגורים, קלסטרופוביים, בתוך חדרים אטומים ומסדרונות תת קרקעיים ארוכים ומפותלים היוצרים תחושת מחנק. אניה טיילור ג'וי המהפנטת מסרט האימה המצמרר THE WITCH משנת 2015, משחקת את הנערה החטופה ומצוינת בתפקידה. דבר נוסף מעניין אשר שאמלאן עושה בכל הקשור לדמותה ממשיך את רעיון הפיצול שבסרט ונוגע ברמזים שהוא שותל באשר לאפשרות שגם גיבורת הסיפור סובלת ממצב דומה, כמו זה של החוטף, אך דבר זה פתוח לפרשנות. לא פעם הסרט גולש לפלשבקים אל עברה הטראומטי, אל ההסבר שמפגש מול מפלצות אדם אינו חדש עבורה וכנראה עיצב את אישיותה המופנמת, המסוגרת, ומאחר שהסרט מציג שלוש נערות חטופות אך מתמקד בעיקר באחת מהן, הרעיון שיש כאן בעצם יותר מדמות מפוצלות אחת הוא בהחלט אפשרות ונקודה למחשבה שהופכת את הסרט לפאזל מעניין.
 
על הדברים המפתיעים ביותר בסרט לא נוכל להרחיב על מנת לא לספוילר, אך אפשר לומר ששאמלאן, שזכור בעיקר בזכות סצנות הסיום המפתיעות של סרטיו, מסמן סוג של קאמבק עבורו גם במובן הזה, שכן הפעם הוא לא שוכח להותיר את צופיו מופתעים בסיום. מבלי לגלות דבר מסצנת הסיום, נאמר רק שהיא בהחלט מפתיעה ויותר מכך אף משמשת כפרומו מגניב ומוצלח לסרט המשך מסקרן אשר בתקווה יהפוך במהרה להיות סרטו הבא. מאחר ש"ספליט" מצליח מאוד בקופות בארה"ב, בהחלט יש מצב שזה יקרה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg