ראשי » תרבות » קולנוע

ביקורת "מאחורי המספרים": שחורות בחלום לבן

"מאחורי המספרים" מצליח להתבלט בין הסרטים התקופתיים שעוסקים בהיסטוריה האפרו-אמריקאית בזכות גישה לא סטריאוטיפית לנושא, שבמרכזה הטענה שכיבוש החלל תלוי היה בפריצת דרך חברתית באמריקה הגזענית של שנות השישים // ביקורת קולנוע

 
המרוץ לכיבוש החלל שהתנהל בין ארה"ב ורוסיה שהגיע לשיאו בשנות השישים, פרנס לא מעט סרטים הוליוודיים מרתקים. הבולטים שבהם היו "הספירה לאחור" (1968) של רוברט אלטמן, "הצוות המובחר" (1983) של פיליפ קאופמן וכמובן - "אפולו 13" (1995) של רון האוורד. הסרטים הללו, אשר רובם התבססו על סיפורים אמתיים, הציגו את אנשי נאס"א, מהמנהלים, דרך המדענים ועד האסטרונאוטים, כגברים אמריקאים חריפי מחשבה, אמיצים, יצירתיים, פורצי דרך ובאופן מוחלט - לבנים. "מאחורי המספרים", המתרחש אף הוא בשנות השישים, מספר את סיפור המרוץ לכיבוש החלל מזווית שונה ומרעננת ובו זמנית מנסה להבליט פרט משמעותי מהיסטוריה אשר הושמט. זהו הוא סרט אשר בא להדגיש את תרומתן הרבה למאמץ המדעי של נשים אפרו-אמריקאיות אשר עבדו עבור נאס"א בעיצומו של המאבק לזכויות השחורים, נשים פורצות דרך אשר סיפורן המרגש היווה תחנה חשובה בדרך לכיבוש החלל.
 
"מאחורי המספרים" מספר את סיפורן של שלוש נשים – דורותי ווהן, מרי ג'קסון וקתרין ג'ונסון. הסרט מציג אותן כבר מהפתיחה כיוצאות דופן בתחומן, כאשר על כתפיהן מוטלת משימת החישוב והפיענוח של מידע מתמטי הקשור לשיגור אסטרונאוט לחלל וחזרתו הבטוחה לכדור הארץ. לצד זאת הסרט עוקב אחר היחס המפלה והמשפיל ממנו סבלו בשל צבע עורן בסביבה שהייתה אמורה להיות נאורה ומתקדמת, לצד השינוי המחשבתי והחברתי שהן עוררו בזכות כישוריהן ותרומתן למשימת חקר החלל.

"מאחורי המספרים", המועמד השנה לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, מצטרף לשורה של סרטים תקופתיים שנעשו בשנים האחרונות ואשר עסקו בהיסטוריה האפרו-אמריקאית, סרטים כמו "המשרת" (2013), "העזרה" (2011), "12 שנות עבדות" (2013) וכו'. בדומה לסרטים הללו, "מאחורי המספרים" מציב אף הוא מעין סיפור 'מעבדות-לחרות', אך בכסות אחרת ומקורית למדי. במקום העבודות הסטריאוטיפיות של עבד, משרת או עובדת משק בית, גיבורות הסיפור האפרו-אמריקאיות מכונות הפעם 'מחשבים' בזירה המדעית בה מתרחש הסרט, זאת בשל יכולותיהן האנליטיות. ההתייחסות הראשונית אליהן בסרט היא כאל חפץ אשר כל מטרתו היא למלא פונקציה טכנית מסוימת עבור המדענים הלבנים. אך ככל שהסרט מתקדם הן מצליחות לנפץ את הדימוי הזה, לשנות את היחס אליהן ולגרום לעמיתיהם הלבנים לעבודה הנגועים בגזענות ודעות קדומות לראות בהן בני אדם לכל דבר. מאחר והסרט מספר אף על המרוץ לכיבוש החלל, טענתו המעניינת ביותר היא שההישג האנושי הזה לא יכול היה להתקיים ללא פריצת דרך בתחום החברתי.
 
"מאחורי המספרים" מרתק, מרגש ומשוחק מצוין. על בימוי הסרט מופקד תיאודור מלפי אשר זהו סרטו השני כבמאי. סרטו הקודם, "וינסנט הקדוש" בכיכובו של ביל מורי, היה דרמה מצחיקה ומרגשת, קטנה ומוצלחת, אשר בהחלט הפתיעה, בעיקר בשל הליהוק המצוין. גם הפעם מתברך סרטו באוסף מרשים של שחקנים המתאימים פרפקט לדמויותיהם. אוקטביה ספנסר, זוכת האוסקר על משחקה בסרט "העזרה" מצוינת כהרגלה ומועמדת לפרס האוסקר לתפקיד המשנה על משחקה בסרט. טרג'י פי. הנסון, המוכרת מהסדרות "PERSON OF INTEREST" ו"אימפריה" מככבת בתפקיד הראשי ומרגשת במשחקה. הצלע הנשית השלישית של הסרט היא ג'אנל מונה המרשימה. היא זמרת אשר מופיעה בימים אלה גם בסרט המועמד לאוסקר "אור ירח" והיא תגלית של ממש. שורה של פרצופים מוכרים מופיעים בתפקידי משנה מוצלחים, בהם קירסטן דאנסט ("פארגו"), ג'ים פרסונס (כוכב "המפץ הגדול") ומהרשאלה עלי ("בית הקלפים"), אך מי שכמעט גונב את ההצגה הוא דווקא קווין קוסטנר.
 
מי שחזק בטריוויה קולנועית לבטח יזכור את העובדה שקוסטנר הצטיין כבר לא פעם בגילום דמויות אמיתיות מהסיקסטיז ובעיקר מתקופת הנשיא קנדי, בין אם את התובע המחוזי ג'ים גאריסון אשר חקר את רצח הנשיא ב-(JFK (1991 או את יועצו של הנשיא קנדי, קני אודונל, בזמן משבר הטילים בקובה במותחן הדרמטי "13 יום" (2000). ב"מאחורי המספרים", קוסטנר מספק את אחד מתפקידיו הטובים ביותר ושוב בסרט המתרחש בתקופת קנדי. הפעם הוא משחק בכיר בנאס"א (דמותו בסרט מהווה הפעם שילוב של מספר אנשים אמיתיים אשר עבדו בארגון באותה תקופה). באחת הסצנות המרגשות ביותר בסרט הוא שובר עם מוט ברזל, מול עיניהם המשתאות של העובדים, שלט עליו כתוב "שירותים לשחורים בלבד". מדובר בסצנת מפתח בסרט המסמנת את תחילתו של שינוי תפיסתי, מחשבתי, של שבירת מחיצות, וקוסטנר, המתמחה בגילום דמויות מחוספסות אך אינטליגנטיות, מבריק בה ומעורר השראה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg