גמר "הכוכב הבא": סיום צולע לעונה טובה
העונה הרביעית של "הכוכב הבא לאירוויזיון" תיזכר כאחת הטובות בתולדותיה, אך הסתיימה בזיופים של אסי עזר ורותם סלע. טיפים לעונה הבאה: תשאירו אותה קצרה אבל לא מדי, תשאירו את סטטיק ובן-אל תבורי אבל תעמידו אותם במקום ואל תקראו לתכנית תשיעית "אירוע גמר", זה סתם מביך
"הכוכב הבא" (ובגלגולה הקודם, "כוכב נולד") היא קצת כמו ביבי – המבקרים נהנים לחבוט בה ועדיין היא כאן כבר 14 עונות. היא אמנם שינתה גלגולים, שמות, עטיפות, מנחים ושופטים, אבל הבסיס, העיקרון שעומד מאחוריה והסגנון הכללי נותרו כשהיו – לטוב ולרע. דווקא בגלל שהיא זוכה לא פעם לביקורות קוטלות, צריך לומר שהעונה הרביעית של "הכוכב הבא לאירוויזיון" שהסתיימה אמש (ב') הייתה עונה טובה עם ליהוקים מצוינים. או כמו שאומרים שם: עונה פרש, אש, קל ובצל (נראה אם תבחינו מה לא באמת נשלף מהלקסיקון של סטטיק ובן-אל תבורי).
זייפו ואפילו לא הצחיקו. אסי עזר ורותם סלע
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
זה התחיל בהחלטה לקצר את העונה לכדי תשעה פרקים בלבד, החלטה שהייתה למעשה כורח מציאות של התנגשות בין לו"ז בחירת המועמד לבין לוח השידורים העמוס של קשת. אלא שהצעד הוכיח את עצמו - לא עוד פרקים על פרקים של ביצועים לא נגמרים, משל הייתה זאת שנת 2003 והעם כולו מחכה לניצנים. הזמנים השתנו וקצב הוא שם המשחק. העונה הייתה מהודקת, האודישנים המצוינים הגיעו למסך ואלה שלא פשוט נחסכו מאיתנו.
ניתן רק לקוות שגם העונות הבאות יהיו כאלה. עם זאת, המעבר לגרסה המקוצרת התבצע בצורה לא ממש אלגנטית, כשלאחר חמישה פרקי אודישנים גילינו לפתע ש-13 מתמודדים הולכים הביתה מבלי שנזכה לראות אותם מבצעים אפילו עוד נאמבר אחד. וכיצד גילינו זאת? באמצעות קטע מעבר קצר של דקה בערך. אז בשביל מה העברתם אותם ואותנו את האודישנים והמתח סביב הרמת המסך? בשביל מה התחברנו לדמויות? כדאי שבעונה הבאה, במידה ותהיה אף היא כה קצרה, יימצא פתרון הגיוני יותר, שישמור על המשכיות. אחרי הכל, מה הופך ריאליטי לריאליטי אם לא אהדה גוברת לפייבוריטים שנשארו על פני אלה שעזבו בהדרגה?
גימיק, אבל מוצלח. סטטיק ובן אל תבורי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עוד שניים שצריך לומר עליהם מילה טובה הם סטטיק ובן-אל תבורי. אם בתחילה העונה היה נראה שמדובר בגימיק חולף, הרי שהפרקים הבאים הוכיחו שאכן מדובר בגימיק, אבל גימיק לא רע – אווירת הפאן, הלוקים ההזויים וכמובן מטבעות הלשון המשעשעים הוסיפו צבע מעניין וצעיר לשולחן. אמנם לרגעים היה נדמה שהשניים, שמבינים את המשבצת שלהם, מנסים לרכב עליה קצת יותר מדי (סטטיק לשופטים: "אנחנו צריכים לדבר אתכם בארמית"), אבל תמיד נמצא מי שישמח להחזיר אותם לקרקע (סקעת: "סטטיק ובן-אל, אתם לא בני 12 ואנחנו לא בני 50") ולהוסיף שמח לשולחן השופטים.
והיה גם את הגמר עצמו שהזכיר שהפקת "הכוכב הבא" עדיין לא התרגלה לקונספט המקוצר. שמונה התכניות שקדמו לה, לא באמת מצדיקות להעניק לתכנית התשיעית טייטל מפוצץ כמו "אירוע הגמר". קטע הפתיחה של הגמר כלל קליפ מושקע וויזואלית ומחרוזת שירים בסגנון מחזמר, בביצוע המנחים אסי עזר ורותם סלע. החריזה והכתיבה היו אמורים לחפות על העובדה שהשניים מזייפים מהנשמה, אבל לרוע המזל הטקסים פשוט לא היו מצחיקים, כך שנותרנו עם הזיופים. מה לעשות, לא כולם ג'יימס קורדן. בהמשך, רגע לפני הופעה של כל מתמודד, הוקרן קליפ סיכום קצר בקריינותו. האם שלושה שירים שבוצעו בעונה באמת מצדיקים סיכום? מהו סיכום בעצם? האם גם לביקורת הזאת מגיע סיכום? למה לא, בעצם.
יביא את הדוז פואה? אימרי זיו בגמר ''הכוכב הבא לאירוויזיון''
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לסיכום, אימרי זיו, שנבחר לייצג את ישראל באירוויזיון 2017 שייערך בקייב, הוא פרפורמר מוצלח ומסקרן, ויהיה מעניין לעקוב אחרי השיר שייבחר לו (רק לי היה נראה שדיאנה גולבי עמדה להתעלף מחשש שייבחרו בה? אה, הייתה חולה. טוב, נו). "הכוכב הבא לאירוויזיון" סיפקה את אחת העונות היתר טובות בתולדותיה, אבל קינחה בגמר לא משהו, וזה אפילו מבלי לדבר על האורך המוגזם, אליו כבר התרגלנו ב"אירועי גמר". נסלח להם אם זה ייגמר בדוז פואה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם