ראשי » תרבות » קולנוע

ביקורת סרט: כשהצנזורה הסינית הגיעה להוליווד

במקום לשמר את הסגנון האופייני לו, הבמאי הסיני המוערך ז'אנג יימו ("הדרך הביתה") ביים את סרטו החדש "החומה הגדולה" כך שישמע ויראה הכי קרוב להוליווד. התוצאה היא קשקושון אקשן-מפלצות ילדותי וסתמי, מפוצל אישיות וחסר אופי // ביקורת קולנוע

 
שכירי חרב אירופים רכובים על סוסים ממהרים לברוח מכנופיית רוכבים מסתורית ועקשנית הדולקת בעקבותיהם - סצנת פתיחה הנראית כאילו נלקחה מתוך המערבון הקלאסי "קיד וקסידי", רק שהלוקיישן אינו המערב הפרוע אלא המזרח הפרוע, זה של ערבות סין, אי שם בשנת אלף פלוס-מינוס לספירה. בעוד הלילה יורד, שכירי החרב עוצרים ומקימים מחנה. בחסות החשכה משהו תוקף אותם, אך אלו אינם אנשי הכנופיה שדלקה אחריהם אלא משהו אחר, מאיים ורצחני בהרבה. ללא ספק – פתיחה מבטיחה לסרט הרפתקאות עמוס אקשן ואפקטים, אך למרות ההבטחה הגדולה, ולמרות שמופיעים בו כוכבים הוליוודים לצד כוכבים הונג קונגים בינלאומיים ומפקד עליו במאי סיני מוכשר ביותר, ההמשך מקיים הרבה פחות.
 
ז'אנג יימו הוא אחד מבכירי הבימאים הסיניים. הקריירה שלו מאוד מעניינת ומגוונת. סרטיו נעים בין דרמות משפחתיות קטנות ואמנותיות על החיים בסין, כמו למשל "הדרך הביתה" (1999) ו"הפנסים האדומים" (1991), לבין סרטי ראווה גדולים ועמוסי אקשן כמו למשל "מחול הפגיונות" (2004) או "גיבור" (2002). "החומה הגדולה" מחזיר את יימו אל סרטי הראווה שלו, אך במקום לשמר את הסגנון ואת הזהות המיוחדת והמקומית של סרטיו, נראה כי המטרה של סרטו החדש היא בראש ובראשונה להראות ולהישמע כמה שיותר הוליוודי. מאחר שזה אינו סרט הוליוודי, התוצאה היא סרט חסר זהות או תחכום, אשר במקרה הטוב ניתן לומר עליו כי הוא אוסף מרהיב של קלישאות קולנועיות הנורות אל המסך בקצב רצחני.
 
מאט דיימון, כוכב סרטי "ג'ייסון בורן", מככב בתפקיד הראשי בתור ויליאם, שכיר חרב אמיץ, המגיע יחד עם שותפו לסין על מנת להשיג אבקה שחורה ממנה ניתן להפיק חומר נפץ. מוצא עצמו נרדף עד החומה הסינית, הוא מוצא בה מחסה אצל הצבא הסיני המופקד עליה ומגלה שהאויב אשר התקיף אותו ואשר הסיניים חוששים מפניו, כלל אינו אנושי, כי אם מפלצות דמויות לטאות ענק המתקיפות את המדינה. במהרה ויליאם מצטרף לשורות הצבא הסיני, מנהל רומן אנמי עם גנרלית נאה ומרשימה ועוזר לה להגן על סין מפני הלטאות החייזריות.
 
מבלי לגלות את ההתפתחויות הלא מאוד מפתיעות בעלילה, מדובר בסרט הרפתקאות ילדותי למדי, מסוג הסרטים שאפשר לקחת אליו ילדים ללא חשש. אין יותר מידי אלימות, אלא רק כזאת המופנית נגד מפלצות, אין בו כמעט דם, אין בו מראות זוועה, אין בו אפילו נשיקה. מדובר בסרט אקשן-הרפתקאות-מפלצות סתמי למדי, ואם זה מסמן ניסיון של סין להשתלט על השוק ההוליוודי, אזי מדובר בניסיון מאכזב מאוד. בנוסף, מעניין יותר היה לראותו נעשה ללא הליהוק המוזר של מאט דיימון.
 
אם ראיתם בעבר סרטים של ז'אנג יימו, יהיה לכם קשה מאוד להאמין שהבמאי הסיני המוכשר של "הדרך הביתה" (הסרט האהוב עלי ביותר שלו) ביים את קשקושון האקשן-מפלצות הזה. בדרך כלל סרטיו של יימו כוללים רגעים בלתי נשכחים של פיוט ויזואלי. "החומה הסינית" חף מרגעים כאלו. למרות נוכחותם של כוכבים הוליוודיים כמו דיימון ווילם דפו לצד כוכבים סיניים כמו אנדי לאו, זה לחלוטין מסוג הסרטים שנשכחים מרגע שעולות כתוביות הסיום. הדמויות בו לא מערבות, סצנות האקשן צפויות וסטנדרטיות ואפילו האפקטים לא מאוד מרשימים. החומה לא כזאת גדולה כמו שהובטח בכותרת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg