ראשי » תרבות » טלוויזיה

שם ברדוגו נגד שרון גל: האם האח הגדול שמאלני?

עדן ואנדל מתקרבים זה לזה בצעדי צב, אביחי נהנה משתי מחזרות ודן לא יודע אם הוא חושק בלב או בגוף של אורנה, מה שבטוח – היא מעוניינת ברגל. אבל הרומן הלוהט ביותר בבית האח הגדול הוא כנראה בין שם לעורך. אחרת איך תסבירו שחלק מהפרק האחרון הרגיש כמו פרומו ל"ארץ נהדרת"?

משימת ההתעלמות הייתה יכולה להיות דבר יפה ומעניין, אם רק היו בה דברים יותר מעניינים מאשר מכונה שזורקת כדורים, הומלס שמבקש קפה או רקדנית על מוט. נדמה שהעונה האחרונה משרה אווירה של "אין לנו כוח לחשוב יותר, אז נשים בבית כיסאות ענק. זה בטוח יהיה מרתק". לעומת זאת, הדוגמנים על המסלול והזקנות בשכשוכית העלו את השאלה המתבקשת – למה הם לא נכנסו כדיירים? יש סיכוי שהייתה יוצאת עונה נהדרת.

ואם כבר מדברים על המשימה, בואו נדבר רגע על הפסילות. ברור לכולנו שהיו כ-46 אלף פסילות, אבל כנראה שכשהאח הגדול רוצה לפנק, גם שני שאומרת "חריף מאוד" כשאנסטסיה נכנסת וגם שם שמזכיר "אם יכניסו חבר כנסת", לא יצליחו להגיע ל-50 פסילות. רק שהותו של חיים בחדר האח, כשהוא מסתכל על הביצים, מסרב לשבת, צוחק, מדבר אל המצית ואומר "אוי" כשבע פעמים בדקה הייתה אמורה לעבור את רף הפסילות המינימלי, אבל כנראה שכשיש חומר לפרקים, מריבות על תקציב פחות רלוונטיות.
 
אחרי שהבנו שמשימת ההתעלמות מהדיירים החדשים הייתה מיותרת כמו השאלה אם אנדל מאוהב בעדן, והפיצוצים המופלאים נדחו ביומיים, חייבים לשאול אם שני באמת הגיעה לאח רק בשביל החוויה ולא בשביל הזכייה. היא בטח תיארה לעצמה שלא הרבה אנשים ימשיכו לשלוח לה סמסים אחרי ההתבטאות "מגן על רוצחים" בנוגע לשרון, כך שיש להניח שלא אכפת לה אם יעיפו אותה. לגבי שם זו אידיאולוגיה, אבל ההרגשה היא ששני משתרכת אחריו בעיקר כי היא שמחה לא להיות לבד כמו שהייתה בשבועות האחרונים. הגעת הדיירים החדשים גרמה לאיחוד המצופה בין הדיירים הישנים, ושני, מאושרת כל כך שוב להשתייך, נצפתה צוחקת בקול רם מדי, נלהבת מדי ולעולם לא צועדת לבדה – תמיד בחברת שם או עדן.
 
הרומן בין עדן לאנדל מעלה פיהוקים. באמת. הרי ברור ששניכם הוכנסתם לפה כדי להתאהב זה בזו, וחזי, שסיכל את תוכניות ההפקה, הודח מזמן. אז קדימה, בואו תעבדו לפי התסריט, כי כבר הייתם אמורים להיות באמצע סשן מזמוזים לפני כמה שבועות ולא להסתפק בליטוף צוואר. בשביל מה אנחנו משלמים לכם, תגידו?

מעיין מבואסת מתעודת הזהות של ג'ודי, אבל אביחי מחייך באושר – מעולם לא נראו ימים טובים יותר לישראל מאלו שבהם רבו שתי בנות על ליבו. הוא לא באמת מתייחס לכעסה של מעיין, כמו שלא לוקחים ברצינות כעס ילדותי של בן ארבע. היא עצבנית ונובחת עליו, והוא בתגובה צוחק ומנסה לחבק אותה. זו לא פעם ראשונה שמעיין נוזפת באביחי בכעס והוא מגיב בניסיון ללטף ובחיוך של "תירגעי, וומן", וזה, כנראה, מה שמעצבן אותה יותר מכל: העובדה שלאביחי לא באמת אכפת שהיא כועסת, והוא בעצם די מרוצה לקבל ממנה יחס, בניגוד לאדישות ול"אביחי תפסיק" הרגילים שלה. אביחי לעולם לא ירצה את ג'ודי כמו שהוא רוצה את מעיין, כי היא לא האישה הקטנה והשותקת שרוצה להישען עליו, ואם היא תתעצבן עליו, הוא לעולם לא יוכל לחייך אליה ולהגיד לה "די מאמי, חיים שלי".
 
דן פוצח בנאום "אני רוצה את הלב שלך" עבור אורנה, ואביחי מרגיש מאוד בנוח לצפות במחזה ממרחק חצי מטר, לצחוק במקומות הלא נכונים ולמחוא כפיים בסוף. אפשר קצת להבין אותו, כי באמת לא ברור מהנאום הזה אם דן רוצה את הלב של אורנה או את הגוף שלה. אורנה מצדה שוב מנצלת את שולחן השבת לנגיעות רגליות, כי מה הסיכוי שבבית מלא מצלמות מישהו ישים לזה לב?

קיימת הרגשה קשה שמישהו בעריכת התוכנית (מי? מי?!) מנסה להוציא בוויכוחים את שם ברדוגו חמוד ואת שרון גל מגעיל. קצת חיתוכים ודילוגים במקומות הנכונים וזה נהיה כל כך פשוט. מה זה, הכנה לעונה החדשה של "ארץ נהדרת"?

בשבוע הבא: שרון אומר לשם "למה קראת לו רוצח", אבל אחרי עריכה זה נהפך ל"אני אותך רוצח". עומר קם בבוקר וכולם מתאספים סביבו בהלם ושואלים מי הוא ואיך הוא נכנס לבית. אנדל שואל את אנסטסיה אם זה נכון שמטבוחה טובה לעור הפנים.

"אורנה מה קורה פה, ההורמונים!" (עדן לאורנה. לא, את!).

"אני לא אעזוב אותך" (אורנה למעיין. הבטחה או איום?).

"יש פה ריח של גוויה" (שם לדיירים. המריח הוא המסריח).

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg