ביקורת "הצלצול 3": רוצים לראות דם

על אף מספר הברקות תסריטאיות, החלק השלישי בסדרת האימה המצליחה מאכזב בגלל סיווג הצפייה שלו. בלי דם, בלי סקס ובלי מראות זוועה, "הצלצול 3" הוא כבש בעור זאב // ביקורת קולנוע

דני לרנר | 26/2/2017 7:52
תגיות: קולנוע,הצלצול,הצלצול 3

''הצלצול 3'', במאי: פ. חוויאר גוטירז

מכשיר וידאו מאובק מוצא למכירה בגראז'-סייל, נח לצד ערמת קלטות VHS ישנות של שוברי קופות מן העבר. מרצה בקולג' אשר המכשיר מזכיר לו חוויות צפייה נעימות מנעוריו, מחליט לרכוש אותו. הוא מחבר אותו בבית לטלוויזיה, אך מתקשה להפעיל אותו. מתעקש לתקן אותו בעצמו, הוא פתאום מגלה בתוך המכשיר קלטת תקועה. כתוב על המדבקה שלה "צפה בי". סקרן, הוא מחזיר את הקלטת אל תוך מכשיר הווידאו. היא נבלעת לתוכו ומתחילה להתנגן. תמונה של רעש סטטי מתחילה לרצד על המסך. ואז מראות מוזרים ומצמררים מתחלפים בזה אחר זה.
 
קטעים נוספים

הקלטת מסתיימת ולפתע הטלפון בביתו של המרצה מצלצל. "שבעה ימים" לוחש לו קול נשי מסתורי והשיחה מתנתקת... כך נפתח הפרק החדש והשלישי במספר של מותג האימה "הצלצול" החוזר לעסוק בגלגוליה של קלטת האימה אשר כל הצופה בה מגלה שנותרו לו שבעה ימים בלבד לחיות לפני שדמות מסתורית על טבעית בשם סמארה תרדוף אותו עד מוות.

הפרק החדש עולה למסכים לאחר היעדרות ארוכה של 12 שנים. "הצלצול 2" אשר יצא בשנת 2005, ואשר כמו קודמו, היה מבוסס על סדרת סרטי אימה יפנית מצליחה, הרגיש בזמנו כאחרון בסדרה, בעיקר בגלל שלא היה מאוד מוצלח אבל גם בשל העובדה שהוא יצא בתקופה שבה ה-DVD שלט ועידן הווידאו וקלטות ה-VHS  הגיע רשמית לסיומו. מה שהופך את "הצלצול 3" למעניין נעוץ דווקא בנקודה הזאת, בגעגוע למותגי ומכשירי העבר הנשכחים ובתחושת הרטרו שהוא מעורר כבר על הפתיחה באמצעותם.
 
מתוך הסרט: הצלצול 3
אימה דלת קלוריות. ''הצלצול 3'' מתוך הסרט: הצלצול 3

כמה ממותגי האימה אשר ניסו בתקופה האחרונה להתקמבק לא צלחו היטב את חזרתם למסך, בין אם "מכסחי השדים" הקומי או "פרויקט המכשפה מבלייר" המצמרר. "הצלצול 3" מנסה בדיוק כמוהם לעדכן עצמו להווה, אך למרות שסיווג הצפייה של 13-PG די מגביל אותו מלספק רגעי אימה של ממש, לזכותו יאמר שיש בו כמה רעיונות תסריטאים מקוריים ומוצלחים הקשורים בעדכון והתאמת טכנולוגיית עבר להווה.

"הצלצול 3" עוקב אחר צעירה בשם ג'וליה אשר החבר שלה, הולט, הלומד בקולג' מרוחק, נעלם לה ולא עונה יותר לשיחות ממנה. מודאגת, היא יוצאת לאתרו ומגלה שהסתבך בלימודיו בפרויקט מחקר אשר יצא משליטה. מתברר שנותרו לו שעות בודדות לחיות – אלא אם כן יכין עותק של קלטת האימה המקוללת בה צפה ויצליח למצוא מישהו אחר אשר יצפה בקלטת במקומו. מתנדבת להצילו מהקללה הרובצת על ראשו, ג'וליה צופה בקלטת ומקבלת את הצלצול המאיים. מאותו רגע מראות מוזרים וסיוטיים מתחילים לרדוף אותה. בעוד השעון מתקתק ונותרו לה שבעה ימים בלבד לחיות, ג'וליה מחליטה למצוא דרך לעצור את סמארה המסתורית והרצחנית אחת ולתמיד.

מבלי לגלות לכם את ההברקות התסריטאיות של הסרט - ואכן יש כמה כאלה, נאמר רק שמה שמבאס ופוגם ב"הצלצול 3" הוא סיווג הצפייה שלו. הסרט הזה מיועד לבני נוער, ובהתאמה - אין בו דם, אין בו סקס, מראות הזוועה בו צומצמו למינימום האפשרי. הוא כל כך דל קלוריות מבחינה ז'אנרית שאפילו בני הטיפש-עשרה עשויים למצוא אותו ילדותי-מידי ובלתי מאתגר לצפייה.
 
מתוך הסרט: הצלצול 3
גם בני טיפש-עשרה ימצאו את הסרט ילדותי. ''הצלצול 3'' מתוך הסרט: הצלצול 3

כמו בסרטי האימה הקלאסיים והבטוחים של טרום שנות השישים, "הצלצול 3" נשען בעיקר על אווירה מסתורית ומאיימת. אמנם יצירת האווירה המתאימה היא כלל יסוד בסרטים מסוג זה, אך דווקא המותג הזה, העוסק בהשלכותיה המאיימות של הטכנולוגיה, בעיקר זו הקשורה בצילום ושידור של חומר מצולם, מתבקש שברוח התקופה הוא יהיה קיצוני בהרבה וחף ממגבלות כובלות. יצירת אווירה זה דבר מצוין כאשר האימה מגיעה ממקור הנסתר מן העין, אך בסרט שכזה, העוסק ביצר המציצנות ובעונש שהוא טומן בחובו למי שמעז להסתכל, הוויז'ואל הופך להיות מאוד חשוב ומרכזי ונטרולו והגבלתו רק פוגמים בשלמות היצירה ובשורש הרעיון המוביל שלה. לראיה, "רוח זדונית" של הבמאי סקוט דריקסון, אחד הסרטים המפחידים ביותר שנוצרו בשנים האחרונות, ואשר שאב לא מעט השראה ורעיונות מסרטי "הצלצול", לא התפשר, מה שעבד היטב לטובתו.

גם התסריט של "הצלצול 3" אינו חף מבעיות. האופן בו הוא נדרש לעסוק מחדש במקורותיה של סמארה, הדמות העל טבעית, מרגיש ממוחזר מידי וטרחני. מה שכן עובד יפה נעוץ בכמה מן הרעיונות התסריטאים שבהם היוצרים לקחו את הרעיון קלטת "הצלצול" והשימוש בה, רחוק יותר מאי פעם. ובהקשר הזה סצנות הקולג', כמו גם סצנת הסיום של הסרט – הן הברקה של ממש.

נעמי ווטס, כוכבת שני הפרקים הקודמים, לא חוזרת לסיבוב הנוכחי. במקומה ישנו צוות שחקנים צעיר ואנונימי יחסית המוביל את העלילה. מתילדה לוץ' מככבת בתפקיד הראשי, כשלצדה אלק סרו וג'וני גלקי. וינסנט דונופריו הוותיק סוגר את הקאסט. על הבימוי מופקד הספרדי פ. חוויאר גוטירז.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק