ולחתול יש שפם? הסיפור המרתק של סחרוף ובנאי
לא כל יום אנחנו זוכים לאלבום עם משמעות שחוצה את גבולות התמלוגים מגלגל"צ. בנאי וסחרוף, שני מוזיקאים שכל אלבום חדש שלהם מלווה בציפיות רבות, הפתיעו בחוויה שמזכירה ביקור במוזיאון. התוצאה, גם אם לא נגישה לכולם, היא נכס חשוב לתרבות הישראלית
היא הופיעה כמו הרוח, אהוד בנאי וברי סחרוף
התוצאה? מסע בין שירים נדירים שמספקים חוויה שורשית ייחודית ומענגת. אבל, וזה אבל גדול, כל זה מתקבל אחרי שנחשפים לסיפור שבעטיפת "היא הופיעה כמו הרוח", הסיפור ש"עושה סדר" בכל מה שמתרחש מהרגע שלוחצים על הפּליי.
לפני שקוראים את הספרון המצורף לאלבום, שלמעשה חושף את המשמעות מאחורי השירים, האלבום עלול להישמע כמו תאונה קלה. מה גם שמדובר במלכי הרוק הישראלי ועל כן הציפייה היא ענקית. גם, נוטה להאמין, קצבית ואנרגטית. אלבום חדש של סחרוף ובנאי? אפשר לצפות לשירים שבועטים חזק, לקצב, לאנרגיה, לפחות כמו שהדג נחש ודודו טסה מספקים לנו לאחרונה. אבל כאמור – לא זה המצב. ובדיעבד - טוב שכך.
מדובר במלכי הרוק הישראלי ועל כן הציפייה היא ענקית. אהוד בנאי וברי סחרוף
צילום: רויטל טופיול
לא כל יום, לא כל שנה, ולמעשה אולי פעמים בודדת בכל עשור, המוזיקה הישראלית מכבדת את עצמה באלבום עם משמעות עמוקה שחוצה את גבולות התמלוגים מגלגל"צ. נכון, השירים לא שגרתיים בנוף של 2017 ולכן גם קשה לעכל אותם. יותר מזה, כבר בשיר השלישי ניתן לחוש שעמום וריחוק בעקבות לחנים עממיים מחזוריים ומילים מעולמות תוכן לא ברורים: "לובן חלב ואודם שושן אחת זו תהיה לי אומללת מכולן" ("שלוש הן בנות הפלא") או: "ורד בר לאור ירח אם אין אורח אין לו ריח" ("יום שני עלות השחר").
אבל אחרי הקריאה, חוויית ההאזנה לאלבום מתהפכת. פתאום ניתן למצוא סיפורים רומנטיים שמוכרים לכל ואפילו בדיחות שעוברות מאם לבת. כך למשל השיר "שלוש הן בנות הפלא" מתגלה כגרסה יהודית-ספרדית לבת המלך שלא הלכה בדרך הישר ונכלאה במגדל מבודד (או אם תרצו: הסיפור על בת שלמה מהתנ"ך). והשיר "יום שני עלות השחר" מתגלה כבדיחה ישנה של אישה המחביאה את המאהב שלה בארון, וכשבעלה חוזר לבית והיא טוענת שהרעש מהארון זה חתול - הוא שואל אותה: "ולחתול יש שפם?". החוויה העתיקה הופכת רלוונטית להיום.
שירים נדירים שמספקים חוויה שורשית ייחודית ומענגת. ''היא הופיעה כמו הרוח''
עטיפת האלבום
כשמילות השיר מתבהרות ומתגלים סיפורי עם יפהפיים שעוברים מדור לדור - גם המנגינות מקבלות משמעות אחרת - כזאת שהולמת את האווירה. אחרי קריאת הספרון, שמגלה גם שהאלבום טומן בחובו שלושה ז'אנרים מוזיקליים ישנים, אפשר להבין מדוע ישנה תחושה של חוסר אחידות במוזיקה וקל לקבל זאת בסקרנות בריאה, הלא לכל עלילה סגנון משלה.
אמנם מבחינת המוזיקה, לפחות לאוזן המודרנית, האלבום מעט מעייף (מי שמעוניין לבדוק איך השירים עובדים בלייב, תהיה לו הזדמנות נדירה לעשות זאת ב-14.3 בלייב זאפה ראשל"צ). מה שנשאר בראש ובלב גם אחרי מספר האזנות הם שיר הנושא הפותח את האלבום ששומר על אנרגיות גבוהות ביחס ליתר השירים ו"רוח יפה" - שיר פשוט ביופיו ויפה בפשטותו. אך מעבר לכך, האלבום משרת מטרה חשובה של תיעוד, שימור וחידוש שירי הלדינו. שמיעתו בשילוב הקריאה מעשירים את המאזין בידע תרבותי חשוב, אך גם מהנה.
תדמיינו תערוכת אמנות של מיצגים, ציורים, צלילים ומילים כתובות, שמשמרת תרבות יהודית נוסטלגית תוך נגיעה רטרוספקטיבית בחייהם של שניים מהמוזיקאים החשובים בתולדות ישראל, וקבלו את "היא הופיעה כמו הרוח". זה לא אלבום אופייני למעריצים וגם לא אלבום שייזכר כאלבום מופת לעומת יצירות רבות אחרות של השניים, ובכל זאת מדובר הן בנכס חשוב לתרבות הישראלית והן אות כבוד לסחרוף ובנאי, שלאו דווקא עושים את המצופה מהם, וזה גם לא עניין של מה בכך.
אקו"ם