ראשי » תרבות » טלוויזיה

כסף קטלני: ביקורת "מיליארדרים"

גם בעונתה השנייה, "מיליארדים" מציגה דו–קרב גלדיאטורים מודרני ומפואר, שמתודלק על ידי היצרים האנושיים הבסיסיים ביותר

אהבה, כסף, שליטה. קחו כל מלחמה שעולה בדעתכם, מהעת העתיקה ועד ימינו, ותגלו שזה תמיד הסיפור. כי על שלושה דברים העולם עומד, וזה כל האדם: כמיהה לאהבה, תאווה לכסף, תשוקה לשליטה. "מיליארדים", הסדרה המדוברת מבית "שואוטיים" שחונכת כעת עונה שנייה, הצליחה לזקק את שלושת הגורמים הללו לכדי דו־קרב יצרי במיוחד, שהסתיים בעונה הקודמת ללא הכרעה, אבל עם הרבה נזק לשני הצדדים.
 
העונה השנייה נפתחת במקום שבו הסתיימה הקודמת: צ'אק רודס, התובע הכללי של מחוז דרום ניו־יורק, הוא עורך־דין מהוגן (כביכול) ושומר חוק (לכאורה), שמנהל מזה שנים קרב משפטי עקוב מדם נגד הנמסיס של חייו - בובי "אקס" אקסלרוד, מנהלה המבריק של קרן גידור מצליחה, שמתנהלת במרחב האפור שבין מסחר הגון לשחיתות. התמונה מסתבכת עוד יותר כשמתברר כשוונדי, אשתו של רודס, עובדת כפסיכולוגית הבית בקרן של אקס. הפוזיציה הרגישה הזאת חושפת אותה לסודותיהם הכמוסים ביותר של הבוס ושל עובדיו, ולמעשיהם הכשרים והכשרים פחות.

למרות ניסיונותיהם של בני הזוג רודס לשמור על הפרדה מוחלטת בין החיים הזוגיים לבין אלו המקצועיים, ברור מההתחלה שמדובר במשימה בלתי אפשרית. ואמנם, לאורך העונה הראשונה החומה הסינית בביתם של השניים הולכת ומתפוררת, והפרטי והמקצועי הולכים ומתערבבים עד לפיצוץ הבלתי נמנע - שגורם לוונדי להיפרד מצ'אק מצד אחד, ולעזוב בטריקת דלת את העבודה אצל אקס מצד שני. אם בעונה הראשונה שימשה ונדי כבלם שמנע מהקרב בין התובע לבין איש הפיננסים להפוך ליצרי מדי מתוך רצון של שני הצדדים לשמור על האישה שהם אוהבים ומכבדים, נראה שעזיבתה של ונדי בעונה הנוכחית רק תלבה את האש ביתר שאת, תתיר את כל המעצורים ותגרום לסיבוב השני להיות מכוער ופרוע הרבה יותר. אהבה, כסף ושליטה כבר אמרנו?

רודס ואקסלרוד הם לכאורה הפכים מוחלטים: הראשון שמנמן ומהוגן, לבוש תמידית בחליפות בטעם של פעם, איש החוק והסדר האולטימטיבי. השני ספורטיבי וכריזמטי, עשיר כקורח אבל מתלבש בפשטות של ג'ינס וטישרט, מקפיד לשמור על אניגמטיות ולעולם אינו חושף כל מה שעובר לו בראש. אלא שלמעשה - ותחילתה של העונה השנייה מבהיר זאת בצורה חדה מתמיד - שניהם דומים, דומים מאוד. כי למרות שכל אחד מהם מבטא זאת בדרכו הייחודית, שניהם משוכנעים שהם־הם אלו שמנהלים את העולם, משל היו אלים כל־יכולים בעולם של בני תמותה. אצל רודס זוהי האמונה, שהיא לא פעם מיתממת וצבועה משהו, שהוא נציגו של המוסר עלי אדמות. האצטלה המוסרית ושמירת החוק המוגזמת נותרים מנת חלקו גם כשהוא מחוץ למשרד, למשל בטיול בסנטרל פארק שבו הוא נתקל בנוכל שמרמה אותו במשחק שחמט ורודס מעמיד אותו במקום עם נאום שמלמד בעיקר על שגעון הגדלות שלו עצמו.

אצל אקס, סינדרום האלוהות נובע קודם כול מיכולת החשיבה המדהימה, שגורמת לו להאמין שהוא נמצא תמיד צעד אחד לפני כולם ולכן איש לא יוכל לו. בפתיחת העונה, האמונה הזאת באה לידי ביטוי בשיחת ההטפה שהוא עורך לעובדיו, שבה הוא מוצג כנביא שרואה את התמונה המלאה, לעומת עדת העובדים־מאמינים העיוורת, שצועדת אל האבדון מבלי לדעת זאת. אבל שיגעון האלוהות האמיתי של אקס נובע, בפשטות, מכמויות הכסף האינסופיות שברשותו. כי במובנים מסוימים, בתרבות שבה הוא פועל הכסף הוא באמת מפתח לשליטה מוחלטת בעולם. בסצנה יפה במיוחד בפרק הפתיחה, אקס יושב באצטדיון ענק וריק בשעת לילה מאוחרת, כשלפתע חולפת על פניו כרכרת מירוצים רתומה לסוס. "הוא מגיע לכאן כל יום להתאמן", אומר אקס לעורך הדין שלו שיושב לצדו, אך זה מזהה שמדובר בשקר ולוחץ את אקס לגלות את האמת. "אתה צודק, הוא כאן כי רציתי שהוא יהיה כאן", הוא אומר בטון רב־משמעות, שמלמד שהכסף שיחק כאן תפקיד וסייע לאקס לעצב את התפאורה עד אחרון הפרטים, כולל הניצבים. משהו בשילוב בין אצטדיון עצום לבין סוסים נעים במעגלים הופך את אקס בסצנה הזאת למעין קיסר רומי בן זמננו, שבאבחת אגודל מורם כלפי מעלה או פונה מטה יכול להחליט מי לחיים ומי למוות.

ומה שברור הוא, שקרב הגלדיאטורים העתיד להתנהל לאורך העונה הקרובה עדיין רחוק מסיום. נותר רק לחכות ולראות כיצד יתארגן מחדש משולש האהבה־שנאה שבין צ'אק, אקס וונדי, והאם היוצרים ישכילו לתת נפח אמיתי לדמויות המשנה, שבעונה הראשונה נותרו בצלם הכריזמטי של שלושת הגיבורים, ונראה שכעת הגיע הזמן להוציא אותן לאור.

"מיליארדים", שלישי, 22:00, yesOh
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg