ראשי » תרבות » קולנוע

לוגאן וולברין נגד דונלד טראמפ: המאבק בנשיא מעלה הילוך

פרט לעובדה שהסרט חותם את הטרילוגיה המצוינת של סרטי 'וולברין' באופן פנטסטי ושמדובר באחד מסרטי גיבורי העל הטובים בכל הזמנים, ההתייחסות לנושא המהגרים העומד במרכזו, מעניק ל"לוגאן" את תואר הסרט ההוליוודי הראשון הפותח חזית ביקורתית מול טראמפ // ביקורת קולנוע

 
בית קברות. הוא עומד שם במעיל גשם לצד הלימוזינה החבוטה שלו, ממתין בסבלנות שההלוויה תסתיים והוא יסיע את הקליינטים שלו חזרה הביתה. זאת עבודה והוא צריך אותה. הוא מבוגר יותר משראינו, התנהלותו כבדה ואיטית והוא נראה טרוד ועייף מאי פעם. לפתע אישה פונה אליו, אומרת שהיא יודעת מיהו, שהיא יודעת שהוא לוגן – הוולברין. כל כך הרבה שנים וקמטים עברו מאז שכינו אותו ככה. הוא מופתע שעלו עליו ומכחיש, מתנער ממנה למרות שהיא נראית נואשת. היא אומרת שהיא זקוקה לעזרתו, מתחננת שיעזור לה להעביר מישהי למקום מבטחים, שהיא תשלם לו שלושים אלף דולר. למרות שהכסף די מפתה אותו, הוא אומר שהוא לא מעוניין. אבל בתוך תוכו הוא יודע, כמו שגם אנחנו יודעים, שהוא טיפוס נואש בדיוק כמוה והוא ייקח את הג'וב הזה, הוא חייב... כך נפתח לו הפרק המסכם, המרתק ביותר והאפל ביותר של טרילוגיית 'וולברין' – מהטרילוגיות הטובות ביותר של ז'אנר גיבורי העל.
 
זו הפעם התשיעית שבה יו ג'קמן עוטה על ידיו את ציפורני הפלדה ומשחק את דמותו של גיבור העל 'וולברין', הדמות הפופולארית ביותר מבין סרטי ה"אקס מן" ואשר זכתה לספין אוף ראוי משלה. 'וולברין' הציב גיבור קשוח, ציני, מיוסר ודכאוני אשר מצא עצמו לא פעם נקלע למסכת מזימות ותככים תוך שהוא מתמודד מול טראומות מעברו שאינן מניחות לו. מה שהבדיל את סרטי 'וולברין' מאילו של "אקס מן" היה הטון האפל בהרבה והקריצות הקולנועיות לפילם נואר (הפרק האמצעי תפקד כמעין גרסת גיבורי העל של "צ'יינה טאון" הקלאסי). בדומה לסרטי ה"אקס מן", גם 'וולברין' התייחס בעלילותיו, בין אם ישירות או בדרכים עקיפות, לנושאים חברתיים ופוליטיים. הפלטפורמה של גיבורי העל, כידוע, אפשרה לא פעם לעסוק בנושאים טעונים, כאשר הפעם הנושא אליו מתייחס הסרט נוגע למהגרים, ניצולם ורדיפתם, מה שהופך אותו לסרט ההוליוודי הראשון הפותח חזית ביקורתית מול נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
 
אך "לוגן – וולברין" המסכם את הטרילוגיה, לוקח את האלמנטים אשר אפיינו אותו מההתחלה ומעלה אותם שלב. מעודד כנראה מההצלחה הרבה של "דדפול" הוא מצטייד בסיווג R ובהחלט מנצל אותו היטב, מה שמאפשר לו לשרטט את עולמו של לוגאן בצורה בוגרת, מורכבת, ריאליסטית יותר ומסויטת בהרבה. למרות שיש בסרט דמות של ילדה בתפקיד ראשי, בשונה מרוב סרטי גיבורי העל זה אינו סרט הפונה לבני הטיפש-עשרה אלא דווקא אל חובבי הז'אנר הבוגרים יותר המחפשים פנטזיה מאתגרת בהרבה. גיבוריו של הסרט הפעם זקנים, מקומטים, עלובים ומכורים לסמים. העולם בו הם חיים הוא ציני, בלתי מתפשר וחסר רחמים. האלימות הדי נקייה שאפיינה לרוב את סרטי הז'אנר הופכת כאן לחייתית, מדממת ואכזרית מאוד. הסיום שלו לא רק מפתיע ושובר שגרה, אלא אפילו מרגש. כל זאת עוזר להפוך את "לוגאן" לא רק לסרט יוצא דופן, אלא לאחד הטובים והמספקים ביותר שנעשו אי פעם בז'אנר הזה, סרט אשר עומד בקנה אחד עם סרטים מכוננים כמו "האביר האפל" ו"ספיידרמן 2".
 
העלילה הפעם מתרחשת בעתיד הלא רחוק, בסוף שנות העשרים של המאה הנוכחית, תקופה שבה מוטנטים חדשים כבר לא נולדים ולוגאן הוא בין האחרונים שנותרו. הוא גר בחווה מוזנחת ומרוחקת, חולק אותה עם מוטנט המטפל בפרופ' אקסוויר בן ה-90 המצוי בהסגר וזקוק לטיפול תרופתי קבוע המונע ממנו מלהפוך לנשק קטלני. זקוק לכסף על מנת לקנות תרופות וסמים, לוגאן נענה לבקשתה של אותה אישה מקסיקנית שפגשנו בפתיחה. בתמורה לתשלום הוא נדרש לעזור לילדה מוטנטית נמלטת בשם לורה להגיע למקום מבטחים. מתברר אף שהיא מאוד דומה ללוגאן, ניחנת גם היא בציפורני פלדה – מעין וולברינית קטנה ועצבנית אש בדיוק כמוהו. מאותו רגע לוגאן, פרופ' אקס ולורה מוצאים עצמם נרדפים ע"י שכירי חרב ונמלטים, יוצאים בעל כורחם למסע מדמם אשר עומד לקרב ביניהם ולעמת אותם סופית מול הטראומות מעברם.

זהו שיתוף הפעולה הוולבריני השני בין הכוכב יו ג'קמן והבמאי ג'יימס מנגולד, אשר לקח את מושכות הבימוי מגאווין הוד אשר אחראי לפרק הראשון בספין אוף. זה היה מנגולד אשר חיזק את האלמטנים הפילם-נואריים של הטרילוגיה והעניק לה שפע של קריצות קולנועיות. הפעם אחת הסצנות המרכזיות בסרט מתרחשת בבית מלון, בחדר אותו חולקים שלושת גיבורי הסרט במהלך מנוסתם. בעוד לוגאן קורא חוברות קומיקס של "אקס מן" ומתרשם מההגזמות הפרועות כדבריו שנעשו על חשבון מעללי העבר של החבורה, פרופ' אקס צופה יחד עם לורה בטלוויזיה. בדיוק מוקרן שם המערבון הקלאסי "שיין" (1953) של ג'ורג' סטיבנס. זוהי סצנה קטנה ומבריקה אשר מרמזת על האופן בו בנויה העלילה הפעם – כמערבון עתידני.
 

מנגולד הוא במאי מיומן ביותר, מעין האוורד הוקס מודרני, אשר בין סרטיו המגוונים נמנים הביוגרפיה המוזיקלית הכובשת והמרגשת "הולך בדרכי", המערבון המרתק "3:10 ליומה", סרט הפשע הניאו-נוארי "קופלנד" והדרמה הפסיכולוגית המצוינת "נערה בהפרעה". הוא אף עבד בעבר עם יו ג'קמן בפנטזיה הקומית-רומנטית הנשכחת "קייט וליאופולד". אפשר לראות ב"לוגאן" יצירה המשלבת בתוכה קריצות לכל הסרטים מעברו – יצירה רבת פנים, מעין מיקס של ז'אנרים אשר מצליח להיות בו זמנית גם סרט גיבורי על, גם פילם נואר, גם מערבון, ולקינוח, אפילו דרמה משפחתית מרגשת – צלחת קולנועית די גדושה ומאתגרת אשר מנגולד, באופן מרשים ווירטואוזי למדי, עושה ממנה מטעמים.
 
לצד ג'קמן מופיעים פטריק סטיוארט החוזר לשחק את פרופ' צ'רלס אקסווייר. התגלית דפני קין, אשר זהו סרטה הראשון, משחקת את דמותה של לורה. הקומיקאי המבריק סטיבן מרצ'נט מופיע בתפקיד לא שגרתי בתור מוטנט לבקן. ריצ'ארד אי גרנט המצוין משחק את ד"ר רייס, המרושע הראשי. אריק לה סאל, אשר עקבותיו נעלמו מאז שהופיע בתפקיד קבוע בסדרה ER, מופיע כאן בתפקיד משנה. בויד הולברוק ("מרדף לילי") משחק את מנהיג שכירי החרב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg