
"אני אישה רעה": המסר הכי חזק שתשמעו ביום האישה 2017
לרגל יום האישה הבינלאומי ביצעה איה כורם, בשיתוף פעולה עם תשעה ארגוני נשים, את "אני אישה רעה", קטע ספוקן וורד בהשראת הנאום המפורסם של נינה דונובן ואשלי ג'אד. אל תחמיצו
יום האישה 2017: "אני אישה רעה" הוא שיתוף פעולה של הזמרת והיוצרת איה כורם עם תשעה ארגוני נשים. בסרטון מדקלמת כורם קטע ספוקן וורד נוקב שכתבה ותרגמה בהשראת השיר I’m a Nasty Woman, שנכתב על ידי נינה דונובן בת ה-19 ובוצע על ידי השחקנית אשלי ג׳אד במצעד הנשים בוושינגטון, עת הושבע דונלד טראמפ. הקטע המתורגם פונה לאדם הצופה באופן ישיר ונוקב ומעלה את כל מטרות יום האישה הבינלאומי באופן חד ונטול כל התייפייפות.
את השיר האמריקאי שנחקק בדפי ההיסטוריה, התאימה כורם לישראל עם התייחסות למקרי התקיפה המרובים בצה״ל ובמשטרה, השתקת והטרדת המתלוננות, נבחרי הציבור שהטרידו ומטרידים, הענישה המגוחכת על עבירות מין, פערי השכר בתחומי התעסוקה והעבודה, פערי הייצוג בתקשורת ובתרבות וכמובן - סוגיית האלימות נגד נשים ורצח נשים.
הארגונים החתומים על הפרויקט: איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, שדולת הנשים בישראל, לילה טוב, איתך, המכללה, נשים לגופן, קרן דפנה, רוח נשית והעמותה להעצמה כלכלית. גיוס וריכוז הארגונים: גלית דשא, בימוי וצילום: יניב פסקל עריכה: ליאור אלגזי, הפקה: חיה גלאור, איפור: בת שבע קורנפלד.
אני אישה רעה.
כשכל שיחה מתחילה ונגמרת באם אני יפה או מכוערת.
כשמדברים על מה שלבשתי ועל כל קילו שירד או שעלה,
במקום על מה שאמרתי, ובלי להקשיב למילה.
כשנכנסים לי לדברים, כשאומרים לי לחייך,
אני אישה רעה ואיך לא?
אם יש לי דעה על כל מה שהוא לא תינוקות ולחיים מתוקות,
ואיך תראי צעירה בעשר שנים
ואיך מורידים כתמי דם מסדינים
רעה כשאני מתעקשת,
רעה אם אני לא מתביישת,
רעה כשאני דורשת, במקום לעפעף ולבקש,
רעה כשאני מתפשטת ועוד יותר כשאני מתלבשת,
יש מי שיאמר רעה כבר מגיל ארבע או חמש.
אבל אני לא רעה כמו גזענות, הונאה, אלימות, ניגוד עניינים, הומופוביה,
תקיפה מינית, שנאת נשים, בורות מרצון, כמו אפליה,
אני לא רעה כמו לגרור מישהי בכוח לשיחים,
רק בגלל שיש לי מסיבת רווקים
לא רעה כמו לקצר את העונש,
לא רעה כמו לרשום הערה,
לא רעה כמו לקרוא לאונס ״בעילה אסורה - בהסכמה״.
לא רעה כמו לדחוף את הלשון,
לא רעה כמו להפשיט על שולחן הלשכה,
לא רעה כמו להושיב על הברכיים,
לא כמו לשלם עבור שתיקה
אני לא רעה כמו מי שמסית, משקר ומבאיש,
ששורף תינוקות, שמכה, מאיים ומכיש,
מי שמשפיל, מנצל, שגונב ומכחיש
אבל אני אישה רעה מאוד,
אחרת למה לקלל ולאחל לי מוות ורצח ואונס,
איפה שגם ההורים שלי רואים,
אני בטח אישה רעה מאוד,
אני כנראה אישה נוראית.
אני אישה קולנית, פולניה, צעקנית, הורמונלית, בכיינית ומרירה.
רעה ומכוערת בדיוק כמו הנשים שלפני,
אלה שנתנו לי זכות בחירה.
כמו המאבק לשוויון בשכר,
אתם מבינים, גם כשאנחנו סוף סוף מצליחות,
המשכורות שלנו נחתכות
בסכינים, מוטות ברזל, באקדחים, בפטישים
64 אגורות לכל שקל של גבר,
אפילו פחות אם זה גבר לבן,
תורידי שלושים ושלושה אחוזים, אם את אישה ערביה
תורידי ארבעים ושישה אחוזים, אם את אישה אתיופית
תורידי מאה אחוז אם את מתה.
אני יודעת, זה לא קל להסתכל על הפריווילגיות שלכם,
על זכויות היתר שלכם,
אתם אולי מפחדים מהאמת,
אבל אני מה יש לי להפסיד?
בעיר שלי, במדינה שלי, אני לא יכולה לראות,
העיניים שלי דבוקות לקצות האצבעות
כדי שלא תבלבל חלילה קשר עין עם הזין
חצי מהחיים אני מורידה את החיוך,
כדי שלא תחשוב שאני רוצה להוריד לך את המכנסיים.
ואני לא מפחדת להיות רעה,
כי אני רעה כמו ויקי, כמו דפני, כמו דנה, עדינה,
כמו כמו שולה, גאולה, כמו מאי פאטל, כמו מלכה,
כמו אסתר המלכה, כמו מרים הנביאה,
רעה רעה רעה.
ורק רציתי להזכיר שאנחנו יותר חזקות
מהחומות שבניתם ושתבנו עוד מסביבנו,
שכבר דפקו לנו מכות,
וסליחה על הביטוי, אני רק מצטטת את מנהיג העולם החופשי,
״הפוסי״ שלנו, לא נמצא שם בשביל ההנאה שלכם האישית.
הוא קיים בשביל ללדת דור חדש של נשים מכוערות, מגעילות, וולגריות, גאות,
יהודיות, מוסלמיות, נוצריות,
דור חדש של נשים רעות.