לוחמת אצ"י: סיפור גבורה שכמעט נשכח
ז'וטה רוטנברג הייתה חברה ב"ארגון צבא יהודי", הבריחה אל הגטו נשק ומזון, לקחה חלק פעיל במרד גטו ורשה, ורק 68 שנים לאחר השואה זכתה להכרה על גבורתה
שבעה עשורים אחרי השואה ועדיין יש לנו מה ללמוד על התקופה האפלה הזו, עדיין ישנם סיפורים שלא שמענו. אפילו כאלה הקשורים במרד גטו ורשה, אחד האירועים הסמליים ביותר עבור ישראל, מדינה בראשית דרכה הנלחמת על קיומה. ערב פסח בשנת 1943 יזכר לעד כמועד פריצתו של מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים באירופה הכבושה על ידי הנאצים. מרד, אשר למרות העמידה מול הכוחות הגרמנים במשך ארבעה שבועות, סופו הטראגי הוא בשריפת הגטו כולו על ידי הגרמנים ובגירוש יהודי ורשה למחנות ההשמדה.בעוד המדינה הצעירה האדירה את סיפור הגבורה של ארגון אי"ל, שבראשו עמד מרדכי אנילביץ', ואת חלקו במרד, חלקו של ארגון אצ"י (ארגון צבאי יהודי) שמנה מאות לוחמים, מופיע במפורש בדוחות של הגנרל הגרמני שדיכא את המרד, יורגן שטרופ ומזוהה יותר עם בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית, כמעט ונשכח. ז'וטה רוטנברג, ולימים הרטמן, היא דוגמה לסיפור גבורה שכמעט אבד.
ז'וטה, ילידת קילצה בפולין, הצליחה להמלט לוורשה ושם הצטרפה לאצ"י. היא שימשה כקשרית, הבריחה אל הגטו נשק ומזון שהוחבאו בדליים, ואז כוסו בדגים. כאשר פרץ המרד, היא לחמה לצד אחיה לנשק וירתה לעבר החיילים הגרמנים מגג הבניין בכיכר מוראנובסקי. שם היא נתפסה ונשלחה למחנה מיידנק. בין אם זו פוליטיקה מפ"איניקית או ערפל המלחמה ההיא, יעבור זמן רב עד שתקבל הכרה על גבורתה. רק ב-2011 זכתה הרטמן להדליק משואה בטקס הזיכרון לשואה בקיבוץ לוחמי הגטאות.
דוגמה לסיפור גבורה שכמעט אבד. מתוך ''ונזכור את כולם''
צילום: יח''צ
הסרט "ונזכור את כולם" ששודר אמש (ערב יום השואה, ערוץ 2) משלב מספר עלילות. מלבד סיפור חייה של הקשרית והלוחמת הנאבקת על הכרה בה ובחבריה, מביא הסרט גם את סיפורו של ארגון אצ"י, ואת המאמצים להעלות את תרומתו למרד לתודעה הישראלית. כאשר הסרט לא עוסק בסגירת חשבונות בני 60 שנה ויותר, מתגלה סיפור על אישה אמיצה שעבורה המלחמה לא הסתיימה עם עלייתה ארצה, אלא 68 שנה אחרי המרד האמיץ ההוא, כאשר קיבלה את הכבוד המגיע לה כלוחמת האחרונה במרד גטו ורשה.
ז'וטה הרטמן הלכה לעולמה לפני כשנה, תזכורת לכך שהעדויות מיד ראשונה שביכולתנו לשמוע הולכות ומתמעטות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם