ראשי » תרבות » טלוויזיה

המלחמה האחרונה של קטי: מסע לקבר ריק

סרטו של דוד אופק עוקב אחר משפחת חלל צה"ל, שדיווחים סותרים בנוגע למותו הביאה את בני המשפחה למאבקים בלתי פוסקים ברשויות, על מנת לדעת מה עלה בגורל בנם ואחיהם

לפני שלוש שנים בדיוק התפרסם סיפורה של משפחת חלל צה"ל שהחליטה לפתוח את קברו של בן המשפחה שנפל במלחמת יום הכיפורים ונקבר בחלקה הצבאית בהר הרצל. אחרי שנים של בתי משפט ודיונים, המשפחה בחרה בצעד קיצוני כל כך כדי לאמת את זהות החייל הקבור שם, וגילתה כי הקבר ריק. פתיחת הקבר בסתר הייתה  פעולה של חוסר ברירה מצד המשפחה, חודש לאחר שבג"ץ דחה את בקשתם לפתוח את הקבר ושם סוף לנתיב החוקי לבירור גורלו של הבן והאח אותו שכלו. בסרט התיעודי של דוד אופק "המלחמה האחרונה של קטי" מלווה המצלמה את קטי, האחות השכולה, ממסדרונות בית המשפט ועד בית הקברות, כדי לנסות ולהבין מה הניע אותה לצעד כל כך דרסטי.
 
באוקטובר 1973, ערב פרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה אחיה של קטי, ציון טייב, אלחוטאי בבסיס סודי על החרמון. יום לאחר תחילת הקרבות נפל הבסיס לידי הצבא הסורי. לאחר שהסתיימה המלחמה, המשפחה קיבלה ידיעות סותרות על גורלו החייל. אמרו להם כי הוא נעדר, אולי נפל בשבי, ולאחר מכן הוכרז כחלל צה"ל. המשפחה התקשתה לקבל את הבשורה. את מסעה של קטי לחקר האמת ליוו תחושה קשה של טיוח וצוואה לא כתובה שקיבלה מאביה, שלא עמד בכאב ונטל את חייו. האם ציון נהרג בקרבות באותו יום בו תקפו אותם הסורים? האם נפל בשבי, וזה אכן הוא בסרטון של השבויים שהגיע לידי צה"ל? ואולי בכלל אפשר להתלות בניצוץ קטן של תקווה שהוא עדיין בחיים?

המסע הארוך של קטי מלווה ברגעים לא קלים, למשל זה שבו מבהיר לה בנה בעדינות וברגישות שהוא לא ימשיך במסע הזה, ושהנטל לגילוי האמת על גורלו של האח מוטל על כתפיה בלבד ויסתיים כאשר היא לא תוכל להמשיך בו. זה לא מונע ממנה לנהל את החפירה הלא-חוקית בענייניות רבה. אחרי עבודת בילוש היא מבינה מתי הזמן הטוב ביותר לבצע פעולה כזו ללא הפרעה. הקלות, אגב, שבה המשפחה, הפועלים וצוות הצילום מסתובבים באופן חופשי וחופרים בבית העלמין מדאיגה מאד.
 
קל, ואפילו קל מדי לפטור את הסיפור הזה ב"שיגעון" ובקושי להתגבר על הכאב הנורא וחוסר הוודאות המלווה את השכול. מוסדות כמו צה"ל ומשרד הביטחון הרוויחו ביושר את חוסר האמון של המשפחה. בין לבין מגיחה גם האמת הקשה והאכזרית של המלחמה, שלא משאירה אחריה רשימות מסודרות וגופות חללים שקל לזהות. בין אם מדובר ברשלנות או אפילו טיוח של הצבא ומשרד הביטחון ובין אם יש כאן ירי לעבר השליח, צלקותיהם הנראות והבלתי נראות של קטי ובני דורה מעידות על מלחמה שלא נגמרת כבר 44 שנה.

"המלחמה האחרונה של קטי", yes דוקו
 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg