ראשי » תרבות » מוזיקה

הפט שופ בויז בישראל: מופע למיטיבי לכת

בהופעתו החמישית בישראל הגיש ההרכב הבריטי פלייליסט מגוון ומעניין לצד וידאו ארט יפהפה על מסך ענק ומרשים, תאורה מרהיבה ולייזרים מהפנטים. אבל למה דווקא בפארק הירקון?

בלי חנופה לקהל או מתחם VIP, אבל עם פלייליסט מצוין למיטיבי הלכת ומסך ענק ומרשים מאחוריהם, כבשו הפט שופ בויז (נייל טננט וכריס לואו) את פארק הירקון אמש (מוצ"ש). ה"כיבוש" אמנם היה סמלי, כיוון שבהופעה נכחו 7,000 איש בלבד בעוד פארק הירקון מסוגל להכיל למעלה מ-50 אלף איש, ובכל זאת ההרכב הצליח להוכיח בהופעתו החמישית בישראל שכוחו עדיין במותניו.
 
באדיבות הבלוג של יובל אראל

ההופעה החלה בשעה 21:15, לאחר שדי.ג'יי שגיא קריב ודי.ג'יי תומר מייזנר הרקידו את הקהל בשעות שקדמו לאירוע. סוג של מופע חימום אם תרצו, או מיני-פסטיבל גאווה, כפי שהציגה הפקת את האירוע תחת הכותרת DANCE IN THE PARK (מפיקים: קונצרטו, בלוסטון לייב ניישן, האומן 17, פורבר ואיתן סלימי). הקהל מצדו טפטף אט-אט ולקראת השעה תשע עוד ניתן היה לראות אנשים רבים עומדים בקופות ובכניסה.
  
ההרכב פתח את הופעתו עם Inner Sanctum מהאלבום האחרון ו-Opportunities מהאלבום הראשון, שני שירים שאפשר לומר בזהירות שאינם מהלהיטים הגדולים של הפט שופ בויז – סוג של החלטה אמיצה, תלוי איך מסתכלים על זה. הפט שופ בויז צועדים עם הקהל הישראלי למרחקים ארוכים (2000, 2009, 2013) ולא חוששים גם לאתגר אותו. הקהל, מצדו, דווקא גילה עניין שהלך וגבר עם קריאת ה"שלום תל אביב" המסורתית ועם The pop kids ו-In the night שהגיעו מיד אחריה וחיממו את האווירה.

Love is a Bourgeois Construct המשיך את הגל והקהל, שנראה בוגר ומאופק ברובו, העלה הילוך הגבה לכדי תשואות רמות. New York City Boy שהגיע אחריו כבר גרם לאנשים להניף ידיים באוויר.
 
לשם שינוי, ים הפלאפונים המרחפים מעל ראשי האנשים, השתלב לא רע עם התאורה הנוצצת – מסך וידאו ענק שפרוש מאחורי חברי ההרכב ומרצד בדוגמאות ססגוניות ומרתקות שאחראיות לחלק גדול מהפאן שבמופע ובין היתר חצו את הבמה בצבעים אדום וכחול, הציגו עיגול ענק ומואר ועוד שלל צורות מורכבות, שאולי הזכירו שומר מסך משנות ה-90, אבל נראו סופר מגניבות על גבי המסך העצום והמרשים בשלל צבעים.

The dictator decides ו-Inside A Dream התאפיינו באווירה מעט פסיכדלית שתרם לה גם המסך הענק, ו-Love etc שבמובן מסוים מסמל את הקאמבק של השניים בעשור האחרון. כשעה לאחר תחילת המופע הגיע West End Girls, הלהיט הראשון של ההרכב הבריטי אי פעם, וזכה לתשואות רמות. אם החצי הראשון של המופע התאפיין ברמת עניין שבאה והלכה, חציו השני כבר היה יציב יותר ברמת העניין שהציג.

האווירה שוב נרגעה מעט עם Home and dry, בו הצטרפו לחברי ההרכב כמה זמרי ליווי, אך השמיים שהוארו בעשרות קרני לייזר גרמו לקהל להסיט לרגע ראש לאחור בהשתאות. לצד מופע התאורה והלייזרים המרשים, הפט שופ בויז המשיכו לאתגר את הקהל עם כמה שירים פחות מוכרים מהרפרטואר העשיר שלהם, עד שההופעה התקרבה לסופה ואיתה הגיעו כמובן גם הלהיטים. It's A Sin הרים את הקהל באוויר. ההרכב ירד מהבהמ וחזר להדרן שקט עם  Domino Dancingו-Always On My Mind, ששלחו את הקהל הביתה בדיוק בשעה 23:00, שעה העוצר להשמעת מוזיקה בפארק הירקון.
 
הפט שופ בויז נתנו הופעה מרתקת, מקצועית וכזו שמכבדת מאוד את קהל מיטיבי הלכת של ההרכב, אך אל מול פארק כמעט ריק. ההופעה האחרונה של הפט שופ בויז בישראל נערכה לפני ארבע שנים בהיכל נוקיה ואליה הגיעו על פי ההערכות כ-5,000 איש. ההרכב נמצא כבר אחרי שנות הזוהר שלו ושני האלבומים האחרונים שלו (Electric ו-Super) לא הגדילו את כמות המעריצים שלהם בארץ או בעולם. האם לא נכון יותר היה לערוך את ההופעה במקום צנוע יותר ולחסוך מהקהל את ההליכה הארוכה?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg