"משחקי הכס" 7: עוד כמה פרסומות ומתחילים
תחילת העונה השביעית והכה מצופה של "משחקי הכס" משולה לתחילת סמסטר חדש לתואר רב תחומי – הרבה מאד מבואות, מעט מאד אקשן. לפחות אריה סטארק סיימה את ההתמחות שלה כמתנקשת. שנתחיל?
מילה אחת מוציאה דאינריז מהפה במהלך כל הפרק הראשון: "שנתחיל"? אם אתם חייבים לקבל כבר עכשיו תשובה לשאלה, אז להתחיל, לא ממש התחלנו, יותר לכיוון של כמעט. עוד כמה פרסומות ומתחילים.מעט מאד קרה בפרק הראשון של העונה השביעית. רוב ההתרחשויות מתכנסות לדקות הפתיחה של הפרק, בהן אריה מציגה את מה שהיא הפכה להיות – מתנקשת מיומנת, שמסוגלת לחסל בית שלם בפעולה אחת. פתיחת הפרק מפתיעה: לא ממש ברור מתי מתרחשת הסצנה – לפני, או אחרי שוולדר פריי נרצח (בפרק האחרון של העונה הקודמת). ככל שהסצנה מתקדמת ברור יותר ויותר מה קורה, ומה עתיד להתרחש, כשאת הנאום הנקמה של אריה היה אפשר לכתוב עוד לפני שהוא יצא לה מהפה.
שש עונות חיכינו שאריה תממש את הפוטנציאל שלה. סבלנו את הנדודים שלה עם סנדור קלגיין, ואת תקופת החניכה שלה כילדה שאין לה שם. לכאורה סיפור החניכה שלה הסתיים ברגע בו היא יכלה להפוך למי שאין לה זהות – ובחרה בזהות שלה כאריה סטארק. מדובר בבחירה עם משמעות והשלכות. מן הצד האחד, מעניין איך יגיב האל חסר הפנים כשיגלה שאריה משתמשת בטכניקות שלו למסע החיסולים הפרטי שלה. מן הצד השני, לאריה יש עכשיו את הכלים להשלים את רשימת החיסולים שלה. להזכירכם, חמישה אנשים היו ברשימה: שנים חוסלו בעונות הקודמות; כלב הצייד, יצא מן הרשימה בעונה שעברה בגין התנהגות טובה. ולמעשה, נכון לעכשיו, נותרו לאריה רק שתי מטרות: סרסיי וההר.
יותר מידי נאומים מרגשים נפלו על הצופה בפרק הראשון – הנאום של אריה היה הראשון, ומיד אחריו הגיע הנאום שנושא ג'ון מול אנשי הצפון. כמה זמן יעבור עד שהם ינסו להרוג אותו? לפי תקדימי העבר – לא יותר מידי. בין כך או כך, בראן, היורש החוקי של ווינטרפל, מתקדם לכיוונו של ג'ון בצעדי ענק. כלומר, בקצב של בראן זה ייקח לפחות עונה. סיכוי סביר שעד אז מלך הלילה יחצה את החומה ביחד עם שלושת הענקים שלו.
ועד שהענקים המתים יגיעו (שלושה ענקים מתים נגד שלושה דרקונים חיים, כן?) - ג'ון מכונן סדר כלכלי, חברתי ומגדרי חדש. סדרי העולם משתנים – את הדיון על שירת נשים כבר סיימו ממזמן בצפון, ועכשיו דנים בשיבוץ נשים בתפקידי לחימה. אם את ההיפוך המגדרי (אישה שמחזיקה חנית) עוד היה אפשר לסבול, את ההיפוך החברתי אף אחד לא ראה מגיע: פעם על החומה שמרו אנשים שהיו חלק ממסדר צבאי, שממנו משחרר רק המוות.
לא רק זה – רוב העבודה שלהם הייתה להגן על החומה מהאנשים החופשיים - אלה שאין להם מלך, ושעושים מה שבא להם, מתי שבא להם, ועכשיו, האנשים החופשיים הפכו להיות אלה שמגנים על החומה. אין ספק – טירוף מערכות. שמישהו יירה בג'ון הזה חץ, או ידקור אותו בגב, ונגמור עם השטויות האלה.
ועכשיו, כמה מילים על אמונה, ועל אלוהים. במשחקי הכס יש הכל: אנשים שסוגדים לעצים; אנשים ששורפים עצים ואז סוגדים לאש שבוקעת מהם; יש אנשים שמאמינים בריבוי אלים - שבעה במספר; יש כאלה שמאמינים שהאל טבע בים ואז חזר לחיים; ויש כאלה שאומרים שלאל שלהם אין פנים. ועכשיו ברצינות, למה אין אתאיסטים ב"משחקי הכס"? זה כל כך מוגזם לבקש אתאיסט אחד לרפואה?
בעונות הקודמות כלב הציד מילא את התפקיד הזה, והיה אפשר לקוות שהוא ימשיך ויחזיק באמונתו האתאיסטית גם העונה. בכל זאת, האנשים איתם הוא מסתובב מאמינים באל האש, והאש גרמה לכלב הצייד לצלקת המקסימה שיש לו בצד ימין. והנה, גם כאן, דברים משתנים. לשנייה היה עוד אפשר לקוות שקלגיין יעצור באמצע הנבואה שניבטה אליו מן האש במילים: "מטומטמים, אין כאן שום דבר, יכולתי לספר לכם מה שאני רוצה ואתם הייתם מאמינים לי". אבל לא, זה כבר לא יקרה.
כדי להשלים את תהליך השינוי, כלב הציד קובר את האב והבת שלמותם הוא אחראי. פעולה שאין לה שום תכלית חוץ מאשר לקיחת אחריות על חטאי העבר. ברמה הסמלית, כלב הציד קובר עמוק בתוך האדמה את עצמו, את כלב הצייד הציני והריאליסטי. חבל, אנחנו עוד נתגעגע אליו.
אפשר לומר שהדמויות השונות רוצות להשתנות, כאילו הן אשכרה למדו משהו בעונה האחרונה. ליאנה מורמונט, הילדה הקשוחה מאי הדובים, רוצה להיות אריה כשהיא תהייה גדולה (היא כבר מסדרת את השיער כמוה), סאנסה רוצה להיות סארסיי, וג'ון רוצה להיות נד (או רוב – מה שיבוא קודם). כך או אחרת, ג'ון זוכה בחסינות, ועובר לשלב הבא, כבר עכשיו הוא יותר מוצלח מג'ופרי - ואם סאנסה אומרת לו את זה, כנראה שהיא יודעת.
מזוג קרובי משפחה אחד, שעדיין לא מימש את המתח המיני - לזוג אחים אחר. סרסיי וג'יימי נמצאים במקום רגיש במערכת היחסים ביניהם: הילדים כולם מתו, החברים נעלמו, הם שקועים בחובות, לדבר הם כבר לא מדברים, וגם הסקס לא מה שהיה (או יותר נכון - פעם לפחות היה).
ואתם יודעים איך זה במערכות יחסים שמתקלקלות: סרסיי מאשימה את ג'יימי ב"הכל", והוא מאשים אותה בהתאבדות של טומן. היא אומרת שהיא חזקה ושולטת – והוא מזכיר לה שהיא שולטת בפחות מחצי ממה שהיה. ללא ספק, מערכת יחסים על מדרון חלקלק. כאן אולי היה מקום לפנות ליעוץ זוגי, אבל עוד לפני שזה קורה, מגיע יורון גרייג'וי עם מונולוג שלקוח ישירות מטריינספוטינג – כולל העמידה העקומה, עם הנטייה לצד ימין – במהלכו הוא משתמש יותר מידי פעמים בשורש ר.צ.ח.
די ברור שיורון הולך להחליף את רמזי, שהחליף את ג'ופרי – בתפקיד האיש הרע. די ברור שיורון ימצא את מותו בנסיבות שחורגות מגדר הטבע, ודי ברור שג'יימי הולך לנעוץ בסרסיי את מבט ה"אני מאוכזב, ציפיתי ממך להרבה יותר", מספר תלת ספרתי של פעמים העונה. הדבר הטוב היחידי שאפשר לומר על מה שקורה במעלה המלך, הוא שההר תיקן את החורים בשריון, וכולם מקווים שהדבר קרה בזכות ספטה אונלה – בכל זאת, גם היא צריכה למצוא דרך להעביר את הזמן עד לפעם הבאה שנזכה לראות אותה.
אם ג'יימי מנסה להסביר לסרסיי שהמפתח להישרדות הוא המזון שנמצא אצל משפחת טיירל, הרי שסרסיי משוכנעת שהמפתח להישרדות הוא לרצוח את כולם (מי אמר יורון ולא קיבל?), ואילו ג'ון משוכנע שהמפתח להישרדות הוא זכוכית דרקון. במפתיע, בין שקילת כבד לניקוי צרכים, סאם מגלה שיש זכוכית דרקון בדראגונסטון. ואתם יודעים מה עוד נמצא בדראגונסטון? דאניריז הבלתי נשרפת מנתצת השלשלאות וכו' וכו' - שני דברים שג'ון צריך, על סלע נטוש אחד.
שעממו אותנו יותר מדי, ולכן לא נספר עליהם יותר מדי: סאם, גילי והתינוק; היד של ג'ורה מורמונט; בריאן ובייליש רבים על תשומת הלב של סאנסה; פוד; ערימת חיילים שוברי שתיקה מצבא לאניסטר, שבראשם אד שירן. כאילו המסכנים הללו לא סבלו מספיק.
בלטה בחסרונה: ספטה אונלה. (שֶיְיְייְְם!).
לסיכום: שנתחיל?
אקו"ם