ראשי » תרבות » טלוויזיה

גיוס נשים: משחקי הכס בדרך למהפכה פמיניסטית

דווקא משחקי הכס, שנודעה לשמצה ביחס ברוטלי ומבזה כלפי מרבית הדמויות הנשיות בסדרה, עשתה פניית פרסה בעונה השביעית

העונה החדשה של משחקי הכס מגיעה אלינו אחרי אחד הבילד־אפים הארוכים והמותחים ביותר שנראו כאן בשנים האחרונות לכל סדרה שהיא, בטח כשמדובר בעונה השביעית שלה. הציפייה המותחת ממילא רק הפכה יותר ויותר מורטת עצבים עם כל פיסת פריים שההפקה שחררה בקפידה.

מטיזרים קטנטנים עם עיני קרח כחולות שבישרו על מועד עליית העונה, דרך טריילרים אניגמטיים אך מושקעים, וכלה בפרסום האחרון שהופץ רק יממה לפני שידור הפרק הראשון וכלל חמש דקות מסחררות של סיכום שש העונות הקודמות. תרמו לקרנבל גם אינספור כתבות פרשניות מקדימות שעסקו בנושאים אקוטיים כמו "הצד המדעי של משחקי הכס" או "איזה גיבור ראשי שבחיים לא היינו מנחשים ימות הפעם?" זה עבד עד כדי כך ששמעתי על לא מעט הקרנות חגיגיות של הפרק הראשון ששודר כאן במקביל לשידורו בארה"ב, בשעה הבלתי סבירה בעליל, ארבע (!) לפנות בוקר.

 

כמובן שהחשש הגדול ביותר הוא שכל הציפייה הזו תציב רף כל כך גבוה שלא ניתן יהיה לעמוד בו, במיוחד לאור העובדה שאנשים שקמים כל כך מוקדם נוטים להיות ממורמרים וכעוסים גם ככה. ובכן, למרבה המזל אפשר לומר שלפחות הפרק הראשון לא אכזב.

אי אפשר שלא להחמיא ליוצרים על ההחלטה לפתוח את הסדרה בקליפ "בפרקים הקודמים" מושקע במיוחד (ובכלל, משחקי הכס היא במיטבה ברגע שעורכים החוצה את הדיאלוגים האיטיים והמשמימים ומשאירים רק את הקרבות, הבגידות והתלבושות המרהיבות). אבל החלק הטוב עוד לפנינו, כי מיד לאחר שהתחממנו הגיעה אחת מסצנות הפתיחה הטובות ביותר שנראו בסדרה. בלי לספלייר יותר מדי (יש בכלל מישהו שעדיין לא ראה?) אפשר לומר שמשפחת פריי, המפיקה הידועה לשמצה של החתונה האדומה, התוודעתה היטב לזיכרון הקטלני של הצפון וששובה של אריה סטרק לשבע הממלכות עשה לה וגם לנו רק טוב.

שאר הפרק, וככל הנראה גם העונה כולה, עוסק במתח בין אלו שממשיכים להיאחז בקרנות כס הברזל של ווסטרוז לבין אלו שראו את המהלכים הלבנים ויודעים שהמלחמה האמיתית עדיין בפתח. סרסיי לניסטר, קצרת הראייה הגדולה מכולם, מובילה כמובן את הקו השמרני.

   

כולם, אבל כולם, הם עדיין האויבים הבוגדניים שלה. או יותר נכון האויבות. כן, דווקא משחקי הכס, שנודעה לשמצה ביחס ברוטלי ומבזה כלפי מרבית הדמויות הנשיות בסדרה, עשתה פניית פרסה כך שרוב הדמויות החזקות בעונה השביעית הן נשים. מלבד סרסיי יש לנו את דאינריז במזרח, אולנה טיירל במערב, סאנסה סטארק בצפון ואלריה סאנד ונחשיות החול בדרום. נכון שבצפון ג'ון סנואו הוא רשמית המלך, אבל גם הוא הצטרף לגל הפמיניסטי והורה לילדות ולנשים להתחיל להתאמן לקרב כי "לא נצליח להגן על החומה עם חצי מהאוכלוסייה". צרפו לכל זה את העובדה שהצבא היחיד שמובל כרגע אך ורק על ידי גברים הוא בעצם צבא הרוע האולטימטיבי של המהלכים הלבנים כחולי העיניים, וקיבלתם חתיכת מהפכה.


אגב, באופן חריג למדי הפרק היה חף מעירום בוטה ומיותר. האם מדובר בהמשך של אותה מגמה וסימן לבאות? ייתכן. מצד שני, לא ראינו גם יותר מדי זוועות מדממות וכרותות איברים בפרק אבל אנחנו כבר יודעים לפי הטריילרים, שקרבות קשים אכן צפויים לנו בעונה הנוכחית כך שאין לדעת ואולי השלווה היחסית של הפרק מטעה.

ואם כבר מדברים על זוועות, מתברר שהספרייה האגדית שסאם טיירל כל כך ציפה לה היא לא בדיוק הארוורד. בתור שוליה צעיר הוא מחויב בביצוע כל המטלות הדוחות בעיר המייסטרים הקשישים, והופך לסוג של אח סיעודי. הסצנה החריגה (גם בצורת העריכה) שמתעדת את החלפת סירי הלילה הסיזיפית, שטיפתם ולאחר מכן את הגשת האוכל בסירים יותר מדי דומים, אולי לא מעוררת תיאבון במיוחד אבל בעיניי, היא בלי ספק אחת הטובות בפרק כי יש בה את המרכיב הזה שכל כך חסר לפעמים במשחקי הכס, בייחוד בפרקים שבהם טיריון לא פוצה פה - אירוניה. נקווה לראות עוד ממנה בהמשך העונה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg