פרק 5: במורד הדרקון מתחלקת מועקה
ההשערות לגבי איכות העונה השביעית של "משחקי הכס" היו מוקדמות מדי, כך הבהיר ללא כל ספק הפרק החמישי בעונה הקצרה ממילא, שיותר מכל היה איטי ומעיק. הדמות הכי מעניינת בפרק הייתה סאם, וזה אומר דרשני
שאלות גדולות הציג הפרק החמישי בפני הצופה, כשבראשן הסוגיה המוסרית והחברתית הקשה מכל. הכוונה היא, כמובן, לסוגיית גניבת ספרים מן הספרייה.נאמר זאת גלויות, אין אדם שלא שכח בטעות להחזיר ספר ששייך לספרייה, וכן, גם ספריית בית הספר נחשבת. אם אתם שייכים לקבוצת ה"שכחתי, טעות, אני מתנצל", דעו לכם שהשורות הבאות לא מתייחסות אליכם. אני מתייחס כאן לאלה שקמו בוקר אחד, נכנסו לספרייה מתוך ידיעה ברורה שהם עומדים לצאת ממנה עם ספר שלא שייך להם, ולהשאיר אותו אצלם לזמן בלתי מוגבל, ללא רשות כמובן.
הגיע הזמן לומר זאת בגלוי, ובצורה ברורה - אם אתם שייכים לקבוצה הקטנה והאיכותית הזו של גנבי ספרים, ידידי, דעו לכם שאתם אלים! שהספר שייך לכם בזכות! ושכל אלה שעושים לכם פרצופים הם סתם יפי נפש חסרי אופי שכלל לא ראויים לתשומת ליבכם.
נכון, אתם עשויים להיראות קצת כמו סאם, או גרוע מזה – כמו כותב שורות אלו – אבל הספרייה נבנתה עבורכם. אתכם היא משרתת – אתם בניה, והיא אמא שלכם. אם בחרתם לגשת אליה ולקחת מממנה ספר, הרי שהספר הזה שייך לכם בדין. טוב עשיתם שגאלתם אותו מהשממה והבדידות בה הוא התקיים לפני שבאתם. ואין שום צורך להרגיש לא נעים ביחס לדבר.
זהו. תם פרק "סאם עשה משהו מעניין לשם שינוי", אפשר לעבור לעניינים פחות רציניים, כמו דרקונים יורקי אש, גילויי עריות וזומבים מפלצתיים עם עיניים כחולות.
הפרק החמישי בעונה השביעית של "משחקי הכס" הורכב כולו משאלות גדולות, כמו מהי הדרך הנכונה לפעול כשאדם מגלה שהבחורה עמה שכב נכנסה להריון לא רצוי (ראיתם איך ג'יימי מתנהג? – בדיוק ככה). שאלות כלכליות, כמו מה מקובל להביא למסיבה לכבוד ילד חדש: האם אפשר להסתפק בצ'ק לפקודת סרסיי, או שצריך לחשוב על מתנה אמיתית עם משמעות סמלית (קונדום, גלולות, ראש של מישהו)? שאלות שמעמתות את החדש עם הישן: האם לורד בייליש יצליח לרמות כל כך בקלות את אריה (וזה אחרי סדנת קריאת שפת הגוף שהיא עברה בבראבוס)? ומי יהיה הראשון למות בתכנית הריאליטי VIP של ג'ון (רמז, אם יש שם מישהו שאתם לא סגורים על איך קוראים לו, או מה הוא עשה עד עכשיו בסדרה - אז הוא הראשון)?
אבל כל מה שנכתב למעלה, הן רק מילים שנועדו להתחמק מהבעיה הגדולה שיצר הפרק לצופה. היה זה פרק איטי ומעיק. האיטיות הייתה כמעט צפויה על רקע הטירוף שהתרחש בפרק הקודם, אבל המועקה היא כבר משהו אחר לגמרי. פתיחת הפרק עם שריפת דיקון והאבא שלו, גרמה לחוסר נוחות: עד שכבר הבנו איך קוראים לו, ולמה אנחנו מחבבים אותו, הנה הלך הילד.
אבל לכתו בטרם עת של דיקון היתה רק סימפטום לחוסר הנוחות האמיתי שהפרק הציג. הכוונה היא לשינוי שמתהווה בדמותה של דאינריז. זה דבר אחד לרמוז שדאינריז תהפוך לרעה המוחלטת – ממש כמו אבא שלה, אבל זה דבר אחר לגמרי לראות את זה קורה על המסך. גם התמונה של טיריון צועד בתחילת הפרק בתוך מה שנשאר משדה הקרב, הייתה בעיקר מעיקה. היא לא הפגינה תוגה או שמחת ניצחון, אלא סתם ריק מעושן, חסר תכלית ומיותר. לא נעים לגלות שהאמת הגדולה בגללה אנחנו יוצאים להילחם מובילה בסוף אל מוות חסר תכלית וריח גופות חרוכות.
ולעניינים משמחים יותר. בעוד שסרסיי ודאינריז ממשיכות בשלהן, הגברים בסדרה עשו מאמצים כנים להסתדר אחד עם השני. גונדרי חזר מתהום השכחה, כשהוא מצויד בפטיש גדול, סטייל הפטיש של תור, ובחצי דקת מסך הפך להיות ה-BFF של ג'ון סנואו. טיריון הצליח לפגוש את ג'יימי במעלה מלך כאילו שלא מדובר בפעולה שהיא בלתי אפשרית לחלוטין במקרה הטוב. ג'ון הסתכל לדרוגון ברטוב של העין, נגע בו – ועדיין נשאר עם מבט מטומטם על הפרצוף. ג'ורה הגיע בדיוק בזמן כדי לחרב לג'ון את התכניות הרומנטיות עם דאינריז, ואז מיהר ללכת ממנה.
אם אלו היו המפגשים מן הסוג השישי שהפרק סיפק, הרי שהוא גם סיפק לנו גם את המנה המדודה של רומנטיקה שמתנפצת אל הסלעים – בין ג'ון לדאינריז. אז כן, נחמד לראות שג'ון מסתדר עם התינוקות של מכופפת הברכיים (באנגלית זה נשמע יותר טוב), וזה באמת היה נחמד לראות את דאינריז מתבוננת על המפגש מלמעלה. אבל בסופו של דבר, הדרך היבשושית בה השניים נפרדו זה מזה בסוף הפרק כבר השאירה אותנו ללא מילים, ולכן, פשוט נשתוק.
ונעבור לתיאוריות קונספירציה, או - לך תוכיח שאתה לא שוכב עם אחותך. במשך שנים אנשים אמרו שטיריון רצח את ג'ופרי, ועכשיו – כשברור שזה לא קרה, סרסיי עדיין לא מוכנה להשתכנע. במקביל, מתחילה להתבשל קונספירציה חדשה, והיא שסאם הוא סוכן של דאינריז.חכו ותראו מה יקרה כשיתברר שבזכות דאינריז, סאם הפך להיות היורש הבלעדי של האחוזה המשפחתית, וזה בלי להזכיר שמדובר בקלפטומן סדרתי של כלי נשק וספרים. הדמות הכי מעניינת בפרק כבר אמרנו? (חאלס, אפילו אנחנו לא באמת מאמינים לזה, סתם מנסים למצוא נקודה אחת של נחמה).
איחולי מזל טוב: לדאינריז, שסוף סוף הבינה איך לשפר את גמישות הברכיים של האנשים מסביבה - פשוט שורפים אותם, אחרי זה הם מתכופפים בלי בעיה. לסרסיי, כי אומרים שהריון עושה טוב לעור הפנים - בפרק הבא יגיע יורון, וכולם מבינים לאן זה הולך. לג'יימי, מזל טוב לרגל... - טוב, עכשיו באמת הגזמנו, מספיק.
דברים שריגשו אותנו פחות: לדרוגון, שמחלים במהירות שיא מפציעה קטלנית בשריר התלת ראשי. ג'יימי, שניצל בדרך נס ואפילו הצליח לחזור הביתה בשלום. בראן, שמשחק פריזבי עורבים עם מלך הלילה. סאנסה, שקולטת שהיא תקועה עם שני קוראי מחשבות. ואחרון חביב, הגילוי שג'ון הוא לא ממזר (כפיים לגילי – כנראה שיש סיבה לזה שמשלמים לה משכורת).
לסיכום: עוד שני פרקים ועונה קצרה, אבל מי סופר?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם