ראשי » תרבות » מוזיקה

ללמוד לשיר מחדש: הזכייה האמיתית של ספיר סבן

היא התחילה לשיר לפני שלמדה לדבר, אבל בעיה בריאותית כמעט שיתקה את שאיפתה לכבוש את הבמות. הזכייה ב"דה וויס" אמנם הפכה את החלום למציאות, אבל ספיר סבן לרגע לא שכחה מהיכן באה, עדיין גרה עם ההורים ונהנית לשמור על אחיה הקטן באותה המידה בה היא מאושרת לשחרר את הסינגל החדש שלה

הזכייה בעונה הרביעית של "דה וויס" לא סינוורה אותה, אלא דווקא גרמה לה לשעוט קדימה  ולהתמיד בעבודה הקשה. ספיר סבן מוציאה סינגל חדש מתוך אלבום ראשון שייצא בקרוב, וכל הפרסום ואהבת הקהל רק גורמים לה לזכור שהיא הילדה הטובה מיהוד שקיבלה הזדמנות להגשים את חלום חייה. לצד החתירה העקשנית להפוך את החלום למציאות, היא לא שוכחת להודות למשפחה ולמנטור שלומי שבת שמלווה אותה בכל צעד.

תפסנו את ספיר לשיחה, שעה קלה לפני שנכנסה לאולפן במסגרת הקלטות אלבום הבכורה שלה. הסינגל "לא חוזרת" שכתב אלעד טרבלסי והלחין אסף צרויה, יצא השבוע. "אני מחוברת לשיר ולטקסט והחיבור הזה מאוד חשוב לי בכל שיר שלי", מספרת סבן על תהליך בחירת השירים ועל הסינגל הראשון שייצג את אלבומה החדש, וההתרגשות מבוטאת בקולה. "אני מאוד מאמינה בבשורה המוזיקלית שהשיר מביא איתו. אני סוף סוף מגשימה את מה שתמיד חלמתי לעשות.
 
"אפשר להגיד ששרתי עוד לפני שדיברתי. יש אפילו תיעוד של זה", היא צוחקת. "יש סרטונים שאבא שלי צילם אותי בת כמה חודשים, מזמזמת לעצמי, הרבה לפני שלב הדיבור. המוזיקה תמיד הייתה שם מבחינתי. תמיד שרתי בטקסים של בית הספר ובגיל עשר וחצי זכיתי בתחרות 'כוכב נולד' של בקעת אונו".

אז בתיכון היית בטח המפורסמת של השכבה.

"בתיכון הייתי הכי חננה... לא בילויים ולא יציאות. כל מה שעניין אותי זה מוזיקה. תמיד התנגנה מוזיקה בבית ואני תמיד שרתי. בצבא התקבלתי ללהקה צבאית והיה ממש כיף, כמעט עד סוף השרות".

מה השתבש בסוף השרות?

"נוצרו לי יבלות על מיתרי הקול וכמעט ולא יכולתי לדבר, בטח שלא לשיר".

מפחיד, בטח למי שחולמת להיות זמרת.

"ממש מפחיד. הייתי במצב שתכף אני מאבדת את הקול. לא הצלחתי לשיר משפט אחד רצוף. הרופאים המליצו או לשתוק או לנתח. נעמה לוי, המורה לפיתוח קול, אמרה לי לא לנתח אלא פשוט להתחיל לעבוד על הקול כאילו מהתחלה. היא לימדה אותי להשתמש בקול מחדש".
 
ואז יכולת בעצם להמשיך מהנקודה בה הפסקת? כמו כל מי שסיים להקה צבאית?

"לא בדיוק. הביטחון העצמי שלי ממש ירד. כל מי שהיה איתי בלהקה כבר התקדם ואני די נתקעתי בתקופה הזאת. העתיד שתמיד חלמתי עליו נהיה פתאום ממש לא ברור. גם כשהחזרנו את הקול למצב טוב, פחדתי שאשיר ופתאום הוא שוב יישמע מחוספס מדי או שהוא פשוט לא יהיה טוב מספיק".

מה גרם לך לאזור אומץ בכל זאת ולנסות להתקבל לתוכנית "דה וויס"?

"הייתי בנקודה שבה לא היה לי מה להפסיד. יש לי חלום מאז שאני זוכרת את עצמי והבנתי שאם אתקבל זאת הזדמנות לפתח קריירה כמו שתמיד רציתי".
 

עברת את האודישן והסוף ידוע. במבט לאחור, מה הרווח הכי גדול שלך מהתכנית?

"למדתי על עצמי הרבה מאוד. התחשלתי. התכנית החזירה לי את הביטחון העצמי, אבל הזכייה הכי גדולה מבחינתי זה שלומי שבת, שהוא מנטור לחיים מבחינתי. הוא אדם שכולו לב והוא ממש אבא שני בשבילי. הוא מלווה אותי בהכל. כל שיר, משלב הסקיצה ועד העיבודים וכמובן ההופעות. אין לי מילים להודות לו. זכיתי בענק".

והפרסום הפתאומי הזה לא מפחיד? זה לא שינה אותך?

"קודם כל בתוכנית מלווים אותנו ומלמדים אותנו להתמודד עם המעבר הזה ממצב של אנונימיות לפרסום. אני בן אדם מאוד פרטי וההורים, המשפחה, זה עמוד התווך שלי. אני עדיין גרה איתם ביהוד. אוהבת לחזור מהקלטות או הופעה ולשטוף כלים או לשמור על האח הקטן. זה גורם לי לשמור על היציבות. להישאר עם שתי רגליים על הקרקע. אנחנו מתרגשים מהדברים הקטנים וחיים חיים רגילים וזה שומר על שפיות".
 

ואיך מתמודדים עם אהבת הקהל מצד אחד ועם כל הטוקבקים מצד שני?

"אמן הוא כלום בלי הקהל שלו. אני משתדלת לענות לכולם כמה שיותר מהר. אני בן אדם פרטי אבל חשוב לי לשמור על קשר עם מי שכותב לי ואני לומדת ממש לעבוד בזה. מבחינת טוקבקים וביקורת מאוד חששתי בהתחלה מהביקורות, אבל הבנתי איך לקחת כל ביקורת ולהפוך אותה לביקורת בונה".

בתחילת הקיץ הופעת עם שיר שנכתב למצעד הגאווה.

"קיבלנו פנייה מהליין הגאה 'האריסה' לשיר למצעד הגאווה 2017 וכמובן שישר נעניתי בחיוב. הייתי ממש גאה להשתתף בזה. השיר 'אני לא אשמה' נגע בדברים עמוקים יותר, שפחות מדברים עליהם בקהילה, לא רק המסיבות והבלאגן. אחרי הכל, כל אחד חווה בדידות. לקחתי את זה למקום האישי שלי, כשאני חוזרת מהופעות עם כל האנרגיה הזאת ורק רוצה שמישהו יחבק, יעטוף. כל אחד חווה את זה".
 
לפני כשבוע חגגה ספיר יום הולדת 23, אבל השיחה עמה לא מעידה כלל על גילה הצעיר. את הבגרות הניכרת בקולה היא לא תולה רק בהשתתפות בריאליטי. "מה שעברתי בשנה האחרונה בהחלט מבגר, אבל חשוב לי להדגיש שאני מגיעה ממשפחה שומרת מסורת. מה שמנחה אותי זה אמונה ואהבה להורים ואני מודה על כל המתנות שקיבלתי בחיים ולא שוכחת מי אני לשנייה".

עכשיו, כשהסינגל הראשון בחוץ, מה השאיפות שלך להמשך הדרך?

"ליצור, להופיע ותמיד לשיר. להמשיך לשמח ולרגש אנשים, עד כמה שאפשר".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg