נחשף: התקליטים האבודים של ששת הימים
במסגרת אירועי חול המועד סוכות יתקיים ביד לוי אשכול והמוזיאון לתולדות ירושלים אירוע בסימן "50 שנים לאיחוד ירושלים – מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות במלחמה". באירוע ייחשפו שירים בערבית שנכתבו לכבוד הניצחון ההיסטורי במלחמת ששת הימים. האזינו לשני שירים מהתערוכה
יד לוי אשכול והמוזיאון לתולדות ירושלים יקיימו בחול המועד סוכות אירוע בסימן "50 שנים לאיחוד ירושלים – מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות במלחמה". במסגרת האירוע תתקיים הרצאה מרתקת החושפת לראשונה צד נשכח של ההיסטוריה הישראלית: האלבומים המוזיקליים הייחודיים בשפה הערבית משנת 67, אודות ניצחון המלחמה.לפי ערן ליטווין, אוצר תערוכת "זמר בודד הוא הלב" של מוזיאון אשדוד, לאחר מלחמת ששת הימים, הפיקה חברת "קוליפון", שהייתה החברה היחידה שהקליטה מוזיקאים שבאו ממרוקו, מצרים, עירק, יוון, טוניס ועוד באותם ימי שלטון מפא"י, תקליטי ניצחון בערבית והוציאה אותם לאור לאחר שכל חברות התקליטים שפעלו בארץ לא חשבו זאת לנכון.
"מיד אחרי מלחמת ששת הימים הזדרזו חברות התקליטים והוצאות הספרים להפיק אלבומים וספרים שהיללו את הניצחון ההיסטורי", סיפר ליטווין. "'ירושלים של זהב', שנכתב זמן קצר לפני המלחמה, הוא המפורסם מבין הפזמונים הרבים שבוצעו על-ידי זמרות וזמרים מהשורה הראשונה של הזרם המרכזי. מוזיקאים מזרחים לא נשארו אדישים לניצחון, וגם 'קוליפון' הפיקה כמה עשרות תקליטונים, שעטיפותיהם עוצבו בשילוב של דיוקנאות גנרלים, כלי נשק ותמונות המקומות הקדושים.
"עטיפת אלבום האוסף 'שירי מלחמת הקודש יוני 1967' היא אחת הדוגמאות לשפה גרפית כזו, שיצרה מיתולוגיה חזותית מיליטריסטית של ישראל המודרנית. ואולם, בשונה מתקליטונים שיצאו בחברות הממוסדות, היבול שהפיקה 'קוליפון' כלל לא-פעם גם כותרות בערבית שנכתבה באותיות עבריות. שירים כמו 'בלאד אל-חורייה' ('העיר המשוחררת') של מנגו בוארון, 'ירושלים היא בילדנה' ('ירושלים היא עירנו') של סופה כחלון או 'יא-רבי תרחמהום' ('הו אלי, רחם עליהם') של סלימן אלמגריבי הם רק כמה דוגמאות לשילוב העברי-ערבי המוזר. מכל מקום, שירי הזמרים המזרחים לא הושמעו ברדיו, כפי הנראה משום שלא הושרו בעברית אלא בשפת המוצא של יוצריהם, בעיקר ערבית-מרוקאית".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם