הפריטנדרס בישראל: רוקנרול חם, אמיתי וכובש
הופעתם השנייה של כריסי היינד והפריטנדרס בישראל אופיינה בשילוב של כל מרכיבי הלהקה מזה ארבעה עשורים: הבלדות המרגשות מפעם, להיטים מקריירת הסולו של הזמרת ושירים חדשים. הקהל הישראלי הגיב בהתאם לפופולריות השירים שנוגנו, וצפצף על האיסור לתעד את הרגע
כריסי היינד והפריטנדרס, היכל מנורה מבטחים, 23.9.17
היינד היא הצלע העקבית היחידה בלהקה שחוגגת עוד מעט 40 שנה להקמתה. להרכב הנוכחי, עמו היא מסתובבת בעולם בשנה האחרונה הצטרף מרטין צ'יימברס, המתופף המקורי של הלהקה שאותו העיפה היינד בעבר מן ההרכב. חברי הלהקה הנוספים הם ג'יימס וולבורן על הגיטרה וניק ווילקינסון על הבס. המוזיקאי קרווין אליס הצטרף לטור על הקלידים.
בהופעה קומפקטית ומהודקת היטב הצליחה הלהקה להגיש ארוחת טעימות של מוזיקה הנפרשת על 40 שנה. בעוד שברור שהיינד היא הבוסית, מדובר בחבורה רצינית של מוזיקאים שבאו לעבוד יחד איתה. כן, היו להיטים שלא הושמעו, כמו Don't get me wrong, אבל הבחירה לאזן בין להיטים וחומרים מוכרים פחות השתלמה ויצרה הופעה שלא נשמעת כמו דיסק האוסף שתקוע לכם ברכב מאז 1996.
היינד פלרטטה ללא הרף עם חבריה ללהקה על הבמה וכמובן עם הקהל. על הבמה היא עלתה לבושה בחולצה של העמותה למען בעלי החיים אנונימוס, שקוראת להפסקת המשלוחים החיים של עגלים מחו"ל. זו לא רק הצהרה אופנתית - בזמן שהותה הקצרה בארץ הספיקה היינד להשתתף בהפגנה שנערכה ביום שישי בדיוק למטרה זו. היא הזכירה את העמותה מעל הבמה וציינה שישראל היא מדינה מובילה בתחום זכויות בעלי החיים ולכן היא אוהבת אותנו, אבל היא גם לא היססה לתת בראש כשצריך, כמו להזכיר לקהל שלה שהוא זקן.
צפו: כריסי היינד מפגינה בתל אביב
ההופעה התחילה באיחור כשחלק מהקהל עדיין נכנס פנימה. לא לגמרי מפתיע, בהתחשב בכך שההופעה התחילה באופן רשמי בשמונה וחצי, במוצאי חג ארוך במיוחד. היינד נכנסה לבמה אוחזת בדגל ישראל והקהל, גם זה שהתיישב בזמן, קם להריע. מיד החל להתנגן שיר הנושא של האלבום האחרון של הלהקה, Alone בביצוע מלא אנרגיה. זהו גם שמו של הטור הנוכחי, שהביא את הלהקה אלינו לפני סיבוב הופעות ארוך באנגליה. האלבום שהוקלט בשנה שעברה בשיתוף עם דן אורבך מהבלאק קיז אולי פחות מוכר לקהל הישראלי, שמזהה את הלהקה עם בלדות הרוק שעדיין אפשר לשמוע בגלגלצ, אבל זהו אלבום מוצלח מאד ומומלץ למי שרוצה עוד מהקול והמוזיקה של היינד.
החלק הראשון של ההופעה כלל שירים מוכרים פחות, יותר רוק-פאנק. דווקא בביצועים הקצביים (ויש לציין - קצרים) הקהל ישב בסבלנות. זה השתנה כשהקצב התחלף בשיר Hymn to her המוכר יותר, בלדה שהיא שיר הלל לנשיות מהאלבום Get Close. אחריו הגיע אחד השירים היותר יפים מהאלבום החדש, Let's get lost שהצליח להקסים את הקהל על אף היותו מוכר פחות. שני להיטים נוספים הלהיבו את הקהל, Back on the chain gang ומיד לאחריו I'll stand by you. היינד נתנה את כל מה שיש לה בשיר הזה, והביצוע המרגש גרר מחיאות כפיים ארוכות.
בפני להקה עם רקורד ארוך ומרשים של להיטים גדולים לצד שירים מוערכים יותר אבל מוכרים פחות מהסוג שראינו לא מעט לאחרונה בארץ, יש דילמה תמידית כשזה נוגע להרכבת רשימת השירים להופעה. במקרה של הפריטנדרס נראה שהיה ניסיון לשלב את הלהיטים הגדולים יחד עם החומרים המוקדמים הפחות מוכרים, שירים חדשים ושירים מקריירת הסולו של היינד. התוצאה היתה מעין פשרה בין כל אלו, כששירים רבים לא היו מוכרים למי שאינו מעריץ שרוף של הלהקה. המעבר בין הבלדות המוכרות לחומרים האחרים הורגש מאד בתגובות הקהל, אבל גם מי שבא לשמוע את I'll stand by you קיבל הופעה מבוצעת היטב.
הקאבר Stop your sobbing, במקור של הקינקס, היה ביצוע שהראה, אם בכלל היה צורך להוכיח את זה בשלב זה של ההופעה, שהיכולות הווקליות של היינד נותרו כשהיו. אחריו הגישו לנו עוד קאבר, הפעם של מוריסי - Everyday is like Sunday. להיטי הלהקה עצמה לא חזרו עד ההדרן, אז בלט ביצוע מופתי ל-Thumbelina, שיר מהאלבום השלישי של הלהקה, ביצוע שהיה גם תזכורת לעובדה שאכן מדובר בלהקה ולא במופע של אישה אחת, כאשר שג'יימס וולבורן קיבל קצת זמן להראות את היכולות שלו על הגיטרה. החלק הזה של ההופעה הסתיים בעוד שיר ותיק אבל פחות מוכר, Mystery achievment. עוד כלל ההדרן את השירים I go to sleep, ולאחריו Middle of the road. השיר שחתם את ההופעה היה Special, והקהל שוחרר הביתה עם שירים שכולם מכירים.
אנקדוטה לסיום: את הנכנסים לאולם קיבלו הודעות מאיימות שאסרו על צילומים בזמן ההופעה באמצעות הפלאפון ועודדו את הקהל לחוות את הרגע. הודעה ברוח זה גם הופיעה על הכרטיסים. הקהל עצמו הצליח להתאפק עד הלהיט הגדול הראשון, ואז כל הפלאפונים נשלפו כדי לתעד את הרגע. האיום שליווה את האזהרות על הפסקת המופע במקרה של צילומים לא מורשים לא התגשם, והנסיון לחנך את הקהל הישראלי, שלא יכול ליהנות מהרגע מבלי לשלוח צילום שלו לכל אנשי הקשר בווטסאפ, גם אם עבר זה מכבר את גיל 40, לא צלח.
אקו"ם