ראשי » תרבות » מוזיקה

70 ליהונתן גפן: מסיבה לאגדה מחוץ לקונצנזוס

תאהבו אותו או לא, תסכימו עם דעותיו או לא, אבל יהונתן גפן הוא אחד הפזמונאים הכי הגדולים שלנו. כמה חודשים לפני חגיגות ה-70 של המדינה, ארגן עבורו בנו אביב מסיבת יום הולדת ענקית במסגרת פסטיבל ראשון לציון. רשימת האמנים שלקחו בה חלק לא הייתה מביישת גם את חגיגות העצמאות של ישראל

זה לא סוד. יהונתן גפן כבר מזמן לא בקונצנזוס. הוא הרגיז המון אנשים בראיונות שלו, והרגיז המון אנשים בטורים שלו, והוא יורד על ביבי, ואיזה מופרע אחד אפילו דאג לעשות אצלו ביקור בית כדי להבהיר לו מה הוא חושב עליו. אין מה לדבר, ממש לא בקונצנזוס.
 
אבל אני רוצה להאמין - וכן, זו אולי אמונה נאיבית במיוחד בימינו - שגם אנשים שמתעבים את דעותיו וחושבים שהוא סמולן וחשישניק ואבא של משתמט ובן דוד של אסי דיין, יודעים להכיר בעובדה שיהונתן גפן הוא אולי גדול הפזמונאים החיים בינינו, שהעמיד כמות כמעט בלתי נתפסת של שירים ששום פלייליסט של יום האהבה/ יום הזיכרון/ סוף שבוע רגוע או סתם יום חול אינו שלם בלעדיהם. ובלי להרגיש, כמו שקורה לפעמים לאנשים שנולדים ב-1947, יהונתן גפן כבר בן 70. במסגרת פסטיבל ראשון לציון, עיר היין (בחירת לוקיישן מעניינת למופע מחווה לאלכוהוליסט נגמל) הכינו לו מסיבת יום הולדת לא רעה בכלל.

אחרי קליפ פתיחה שבמסגרתו מיטב האמנים והעיתונאים, מאילנה דיין וערן צור ועד אמנון אברמוביץ' והנשיא ריבלין, שהקריאו כמה שורות יהונתן גפניות שהם אוהבים במיוחד, התחיל מצעד האמנים: נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה – אם בכלל – ראיתם את שלום חנוך ("אבשלום"), מתי כספי ("מקום לדאגה"), יהודה פוליקר ("פחות אבל כואב"), יוני רכטר ("הילדה הכי יפה בגן") וקורין אלאל ("שיר לשירה") על במה אחת. כולם עשו כמצוותה של אגס קימל והגיעו עד לראשון כדי לשיר שיר אחד, גג שניים, לכבודו של חתן השמחה.
 
ברור שאי אפשר לחשוב אפילו על אירוע כזה בלי להזמין את דני ליטני, ששר את "לכל הרוחות" (התרגום העברי של גפן ל"Blowin' in the Wind"), וכמובן את דיוויד ברוזה, שכהרגלו הופך את כל ביצוע של "יהיה טוב" לסיפור של 17 דקות, אבל עדיין שר מצוין ומנגן גיטרה כאילו עשה עסקה עם השטן. גם הילדים, שירה ואביב (שניהל אמנותית את האירוע ורתם לכבודו את להקת "התעויוט" שלו, שעשתה עבודה יוצאת מן הכלל), תרמו את שלהם עם ביצוע חמוד וצובט ל"אבא סיפור".
 
אבל מי שעבד הכי קשה במסיבה של עצמו היה יהונתן גפן: ילד יום ההולדת, עם החן הבלתי נדלה והדיקציה שאי אפשר לטעות בה, דקלם בין הופעות האמנים כמה וכמה מקטעיו המוכרים יותר ופחות; חלקם, כמו "היונה הלבנה כבר זקנה" ו"גמרתי להכין את כל השיעורים", לא איבדו כלום מהרלבנטיות שלהם גם היום.

החגיגה אמנם הייתה גדולה ורבת משתתפים, אבל לא חפה מבעיות. רשימת השירים הייתה קצת שמרנית, ואפשר היה לתת טיפה יותר ייצוג ל"הכבש השישה עשר" ו"האישה שאיתי", לבטח שניים מהאלבומים היותר אהובים ומוצלחים שגפן היה שותף להם. גם יש להודות שלא עם כל האמנים הנפלאים שלקחו חלק באירוע השנים היטיבו (נאמר רק שמתוך אושיק לוי, שם טוב לוי ויעל לוי, רק אחד עדיין נשמע מעולה).
 
אבל אחרי הכל, נדמה שכל מי שהגיע אמש ללייב פארק בראשון לציון קיבל את מבוקשו, ואין ספק שמדובר היה בחגיגת יומולדת ראויה לאיש תרבות מוביל כגפן, קונצנזוס או לא. אז מזל טוב יהונתן, שתמשיך להיות "שנון במחלוקת" (הקרדיט למתי כספי), ונתראה ביום ההולדת ה-80. יהיה טוב.
 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg