ראשי » תרבות » מוזיקה

"בכלל לא הבנתי שאני כותב את האלבום הזה": נעם רותם משתף קטעים נדירים

"עזרה בדרך" נחשב לאלבום מפתח בקריירה של נעם רותם. לרגל עשור לצאתו, משתף האמן המוערך בשני סיפורים מרגשים ושתי סקיצות נדירות שליוו את הפקת האלבום

בשנת 2007 יצא האלבום "עזרה בדרך" של נעם רותם, שלעד יהווה ציון דרך משמעותי בקריירה שלו, אולי המשמעותי ביותר. לא רק שהוגדר כ"אלבום השנה" על ידי רוב מבקרי המוזיקה, מדובר היה באלבום אישי, חשוף וכואב, שניער מעל האמן את השאריות האחרונות של להקת "קרח 9", והעמיד אותו כאמן סולו מוביל בתחום הרוק הישראלי.
 
לרגל חגיגות העשור ליציאת האלבום, יעלה רותם הופעה חד-פעמית מיוחדת במסגרת פסטיבל הפסנתר (9.11.17, מוזיאון ת"א), יחד עם מפיק האלבום אסף תלמודי, בה יארח אסף אמדורסקי, שידוע כראשון שעמד על איכויותיו של "עזרה בדרך". באותה הזדמנות תצא גם מהדורת תקליט מיוחדת ומוגבלת של האלבום, שתכלול בונוסים שיראו אור לראשונה.

שניים מהקטעים הנדירים שמצא רותם במהלך איסוף החומרים למהדורה המיוחדת, הוא משתף כאן לראשונה לצד הסיפורים המרגשים שנלוו להפקתם.
 

לקראת מופע העשור, וההוצאה מחדש על תקליט ויניל, הקשבתי מחדש לכל השירים, ולרגע הייתה לי הרגשה כאילו שהם נכתבו בנשימה אחת. אבל האמת היא שבזמן שזה קרה בכלל לא הבנתי שאני כותב את האלבום הזה.

אמרתי לעצמי, טוב, עכשיו יש את השירים האלה, שכולם מסתובבים סביב אותה הנקודה, ועוד מעט יבואו גם שירים אחרים... אבל השירים האלה המשיכו להגיע, והבנתי שאם אני באמת רוצה להפוך אותם לאלבום שלם, אני צריך להיות מדויק. הרגשתי שאני צריך ללמוד לשיר בצורה אחרת.

הייתי צריך לעשות דרך, והיו חברים שעזרו בדרך.

אסף תלמודי הציע שנתחיל להופיע ביחד, ואוהד קוסקי, שמנגן איתי מההתחלה ב"קרח תשע", הצטרף אלינו. הופענו במקומות קטנים מאוד, בחינם, לרוב מול קהל שאפשר לספור על אצבעות שתי ידיים.

אני זוכר את ההופעה הראשונה בפאב מעל רחוב קינג ג'ורג'. הרגשתי שהקהל מקשיב אלי אחרת, שיש איזו שותפות גורל, כאילו נחתם שם הסכם סודי בינינו.

"כמו רוח" הוא השיר הראשון שנכתב לאלבום, וזו ההקלטה הראשונה שלו שעשינו בבית הישן של תלמודי. לפזמון יש לחן אחר מזה שהוקלט באלבום.
 

גם אלדד גואטה היה שם מהרגע הראשון. היינו נפגשים אצלו פעם בשבוע, ורק מהפחד שהוא יתקע בי את המבט הזה שלו, הייתי מחלץ מעצמי שיר חדש לכל פגישה, והוא בסבלנות אינסופית היה יושב איתי מילה-מילה, אקורד אקורד, לא מוותר על כלום. שירים כמו "קול פנימי", ו"לפעמים זה קשה" חייבים לו את חייהם.

באיזשהו סיבוב גורל מבאס, כמה חודשים אחרי שהתחלנו לעבוד, חלו גם מירי בן יוסף, אשת יחסי הציבור האגדית, וגם אמא של זוגתו של אלדד בסרטן, ופתאום מצאנו את עצמנו מחליפים חוויות ובדיחות שחורות של בתי חולים.

אלדד הכיר לי את האלבום של להקת ווילקו ובילי בראג, שכתבו לחנים חדשים לטקסטים של אגדת הפולק וודי גאטרי:

"אחד לאחד פרחים נובלים בגן שלנו,
אחד לאחד עלים נושרים מן העצים,
אחת לאחת, יקירתי, תקוות נמוגו,
אחת לאחת כמו השלג שהפשיר".

בסופו של דבר התרגום שעשיתי לשיר הזה לא נכנס לאלבום, וזאת הסקיצה שנשארה.
 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg