סל תרבות עם משה להב
משה להב, בן ,52 נשוי ואב לשלושה, גר בגבעתיים. אמן זמר עברי עומד בראש ערבי "הטיש הגדול"
זיכרון ילדות תרבותי. הופעת יחיד של מתי כספי בבית העם (ז'ראר בכר) בירושלים, מופע שטלטל אותי. הייתי אז בן 13 ויצאתי מוקסם - הנגינה המדויקת, עומק השירים, הביצוע ועצם היותו של מתי ממש לבד על הבמה הלמו בי וזרעו בי את ניצני הרעיון להופיע באופן כזה.
משה להב
צילום: אריק סולטן
יוצר שאתה אוהב במיוחד. יוצרים רבים אהובים עליי ויש כאלו שנוגעים בי בגלל ניואנס או שניים. בכל זאת, אזכיר את מי ש"תפסו" אותי לאורך שנים רבות: מתי כספי, סשה ארגוב, נתן אלתרמן.
דמות שמעניקה לך השראה. בצעירותי נמשכתי מאד אל הבוהמה ודן בן־אמוץ, על שלל רעיונותיו, שפך עליי אור של השראה. ברוח זו פתחתי בזמנו בירושלים את "בית המרזח של כלבא שבוע" שהיה מקום צבעוני, גדוש רוח ורעיונות. לימים מקור ההשראה הוחלף בשמעון פרס (כנראה שיש לי משהו עם החבר'ה מבן שמן).
עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה. עם מי שאני באמת רוצה לשבת - אני גם יושב. ובכל זאת פספסתי שני אריקים: איינשטיין ולביא.
ספר שקראת פעמיים. ספרים רבים אני קורא פעמיים - פעם ראשונה בלב פועם ונרגש (ככל שהספר מאפשר זאת) ובפעם השנייה באופן מתון, כדי להכיל את הספר אל תוכי ולעכל אותו כמו שאני צריך. שניים כאלה בשלוף - "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי ו"זכרונות אחרי מותי" של יאיר לפיד.
מה מצחיק אותך? מתיחות. הומור בו "מעלים" את האדם למעלה גבוה וכאשר הוא במצב אופורי ומבושם מכל הטוב אליו הגיע - הוא מונחת בבת אחת אל מציאות קודרת.
אני יודע שזה מרושע, אבל זה קורע אותי מצחוק.
עם מה אתה נרדם? יומי הפך לאחרונה לארוך ומלא מדי כך שאל המיטה אני מגיע על גחוני. בשנה האחרונה אני נרדם עם מעט פייסבוק ומתעורר עם הרבה עיתון.
בילוי משותף עם המשפחה. שיחה היא הבילוי המועדף עבורנו. ניתוח העניינים וכניסה לפרטים בתוספת תקרובת נעימה היא "הדבר", לכן בתי קפה זו האכסניה על פי רוב. גם הופעות וכדורגל מקבלים אצלנו כבוד גדול.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? אין קבוצה כזו במשפחתי הקרובה, אני משוחח בטלפון עם ילדיי ככל שנפשי חפצה ומעביר מסרים קצרים מול כל אחד לחוד לפי צורך. עם אשתי אני עובד וחי יחד סביב השעון ואין צורך בשימוש מעין זה. בכלל, קבוצות ווטסאפ חברתיות מכבידות עליי - כולם מפרגנים לכולם בתמונות ובמלל אין סופי, ואני שאיני יכול שלא לקרוא הכול - טובע בים הדביק הזה ומרגיש מאוד לא נעים לעזוב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg