על קו התפר

הקדרית עירית אבא הפנימה אל תוך עבודותיה תרבות קדרית הנעה בין תרבויות עתיקות לבין שיח אסתטי מודרניסטי

nrg מעריב | 25/2/2013 12:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בקיץ 2009, כתבה עליה האוצרת מאירה יגיד-חיימוביץ ממוזיאון תל אביב לאמנות "כמעט בהיחבא מעיני הציבור, הקדרית עירית אבא, ילידת 1953, פועלת כבר שלושה עשורים. היא בוגרת המחלקה לעיצוב קראמי בבצלאל, ומלמדת בה מאמצע שנות השמונים. עירית אבא הפנימה לתוך עבודתה תרבות קדרית רחבה, הנעה בין תרבויות עתיקות - ביניהן התרבות הסינית והאיראנית - לבין שיח אסתטי מודרניסטי שהתעצב בבריטניה ובארצות הברית בשנות הארבעים והחמישים".
עוד הוסיפה האוצרת כי מאז שהציגה לראשונה גוף עבודות מפורצלן בתערוכת יחיד בגלריה "פריסקופ" בשנת 2001, גוף עבודה שהזיגוג נעשה בו כחלק אינטגראלי ולא כמעטה עליון, חוקרת אבא באינטנסיביות את גבולות החומר תוך שהיא משכללת כווירטואוזית את עבודת הפורצלן על גלגל האבניים.

צילום: יח''צ
עבודות אבניים של עירית אבא צילום: יח''צ

לפני מספר שנים החלה עירית אבא לממש את פנטזיית שבירת האיסורים של ה"עשה" ו"אל תעשה", של הקנון התקני של הקדרות. בתחילה צירפה שני חומרים השונים באופן מהותי – חומר ופורצלן. כך היא ייצרה גוף עבודה מפורצלן בטכניקה ייחודית שפיתחה. גוף עבודה זה הוצג בתערוכה "גלגל. נקודה" במוזיאון תל אביב, לצד מבחר עבודות נוספות שלה.
בתערוכתה "פריחה Flora" בגלריה פריסקופ, שלפה עירית אבא מהזיכרון את ה"ואזה ההונגרית" מבית סבתה, שהכילה כלים חגיגיים על מפיות עבודת יד. במקרה זה, "הוואזה הופשטה מהשימוש הפונקציונלי והומשגה נושאית ודקורטיבית, והיא מהווה מקור השראה ליצירת וריאציות אמנותיות חופשיות ואישיות לנושא האהוב עליה במיוחד", אמרה עליה האוצרת שרי פארן. "עירית אבא מלהטת בין קבוצות ואזות כלהטוטן המהלך על גבי חבל מתוח. בתקופה זו של חייה, הווירטואוזיות והניסיון מאפשרים לה להתנסות במתיחת גבולות ובשבירת מוסכמות לגבי שימוש בחומרים בלתי אפשריים מבחינת השוני בהתכווצויות החומר בשריפה. חומרים אציליים כפורצלן לבן וטהור מתחברים עם חומרים גסים שמכילים שמות (גרגירים גסים שחורים) ונחשבים מבחינה מסורתית לחומרים נמוכים.

שי הלוי
עבודות של עירית אבא שי הלוי

היא מנצלת את הניגודים בין הלבן והשחור לבין המרקמים השונים ליצירת עניין קומפוזיוציוני.
קבוצת כלים לבנים מפורצלן בעבודת אבניים שפני השטח שלהם עוטר בחריטות דקורטיביות גיאומטריות המתבססות על זיכרונות של שרבוטים מהילדות (היא נהגה להרבות לשרבט בילדותה) שעברו המשגה דקורטיבית גם מתוך כדים יווניים ואפריקאיים. הכדים הללו מכונסים בוויטרינה והם מהווים מאין ארכיון של מקורות השראה וציטוטים". ניכר כי ההליכה שלה על קו התפר הדק בין האפשרי ללא אפשרי, הופכת את יצירתה של עירית אבא למפתיעה, מסקרנת, מאתגרת.

שי הלוי
עבודות של עירית אבא שי הלוי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים