ארגז החול
שיתוף פעולה בין המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ומוזיאון ישראל הניב תערוכה היוצרת מטאפורה למקום שמתהווים בו רעיונות באמצעות חיפוש, בחינה והשתהות
"ארגז החול" הזה הוא מטאפורה למקום שמתהווים בו רעיונות באמצעות חיפוש, בחינה והשתהות. התערוכה "ארגז החול" מציגה במוזיאון ישראל עבודות נבחרות של סטודנטים ובוגרים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, תוך שימת דגש על תהליכי העבודה שבבסיסם וביניהן, פרויקטים שנעשו בסמינר ים המלח ועבודות של כמה מבוגרי המחלקה המשקפות תהליכי עבודה ארוכים ומורכבים יותר. "מרבית העבודות החלו בסיטואציה של 'ארגז החול' והתפתחו לכדי מיומנות חומרית, צורנית, טכנולוגית ולעיתים עד לכדי פיתוחה של שפה או קרפט חדש", אומרים אוצרי התערוכה, המתקיימת במוזיאון ישראל בירושלים.

תחילתו של פרויקט בהכנה מאורגנת שנבנתה סביב שני ימי עיון. הראשון ביניהם התקיים בבצלאל בנושא "מזכרות", נושאו השנתי של אירוע ים המלח, במסגרתו התקיימו הרצאות על הישרדותן של צורות ומשמעותה של עדות חומרית מאנתרופולוגים ומעצבים תעשייתיים. בהמשך נערך במוזיאון ישראל יום עיון וסיור בנושא חומר וחומריות, במהלכו נערכו סיורים מודרכים על ידי אוצרי המוזיאון, והסטודנטים נחשפו למגוון רחב של חפצים מחומרים שונים, מתקופות שונות ומאזורים שונים בעולם.
מיד לאחר מכן ירדה המחלקה לעיצוב תעשייתי לסמינר בן שלושה ימים בים המלח. הסטודנטים יצרו במסגרת זו מגוון סדנאות שמשקפות את העיסוק בעבודות כפיים וטכניקות מסורתיות ונשענות על חומרי הגלם שבאזור. בין הסדנאות שנערכו על ידי אנשי מקצוע בתחום: הכנת כלים מכלי צור, בנייה בבוץ, גילוף בעץ, הרמת נחושת, חריטה בעץ, ניפוח ופיסול בזכוכית, נפחות, סריגת בדים, קליעה, קאמרה אובסקורה ורבות נוספות.
התוצאות מעוררות את הדמיון. כך למשל, נעה הימלפרב מציגה את מוזו (Muzoo). לדבריה, "מאז ומעולם שיחקו ילדים באדמה. כיום, ילדי העולם המערבי כמעט שאינם באים במגע עם חומר זה. מצאתי כי למשחק באדמה יתרונות רבים הכוללים פיתוח יכולות מוטוריות, חשיפה למחזוריות החומר הטבעי, חיזוק החיבור לסביבה ועוד. Muzoo הן חיות משחק עשויות אדמה בעלות תוספים המאפיינים ומעשירים את הדמויות. בבסיסן שלד פלסטי המאפשר תיקון או בנייה חוזרת של הדמות בהתייחס לקו המתאר שלו ושומר על מבנה הדמות בזמן בלייה. על גבי גופן היצוק אדמה חבוקות תוספות פלסטיות גמישות וצבעוניות". כחלק ממחזור חייהן של בובות הMuzoo , הן הופכות מצעצוע לאדמה, מתפוררות, ניתנות לשבירה מכוונת והשלמה אינטואיטיבית בחומר זמין.

אורי זוננשיין מציג את "קליפות סולסקין": "העבודה היא תוצר של מחקר חומרי שערכתי. החלטתי שאני מצטרף לחיפוש שמשתתפים בו רבים בעולם, למציאת חומרים חדשים שאינם מזיקים והינם בני קיימא. במסגרת החיפוש הזה הגדרתי שאני מחפש חומר מקומי, מתכלה, ושימושי. את החומר מצאתי בקליפות הדרים. הגעתי למצב שאחרי עיבוד פשוט ניתן להפיק מקליפות הדרים חומר קל משקל, קשיח, מתכלה, עמיד במים ובעל ניחוח צבע ומרקם נעימים - המזכירים לנו מהיכן הגיע החומר ולאן הוא הולך. בחרתי לעסוק בכלי אוכל מתכלים.
עדי זפרן וייסלר מציג את "פלעצטיק", פרויקט השואף לבדוק את נקודת ההשקה בין האורגני הגולמי - לתעשייתי. "תוך כדי בחינת התהליך התעשייתי של יציקת פלסטיק ב-rotational molding גיליתי את הפוטנציאל של שילוב אלמנטים אורגניים פראיים בתהליך וכך נוצרה ההזדמנות ליצירת one of סדרתי. ניסיתי להגיע לתהליך ייצור בו נקודת המפגש בין הטבעי לסינתטי נוצרת מתוך תהליך הרוטציה ולא מצריכה חיבורים קרים או התאמות מורכבות. מתוך התהליך נוצרת שפה אסתטית חדש שמורכבת מצורות בסיס וחומר פראי".

אורי יקותיאל מציג את "בזלת | מחקר ועיצוב". עבורו, LightStone הוא "חומר בזלתי חדש אותו פיתחתי במסגרת פרויקט הגמר שלי. פרויקט זה החל מתוך רצון לבחון את פוטנציאל הבזלת כחומר גלם, וכנקודת מוצא לעיצוב. במהלך המחקר בחנתי את יכולתי לשנות את מצב הצבירה של חומר זה (בעזרת חימום והוספת חומרים) בכדי לנסות וליצור תרכובות חדשות. ה-LightStone הינו חומר מוקצף דמוי בזלת בעל מופע אסתטי ייחודי, וניתן להתפחה בתבנית.
רחלי בוקסנבוים מספרת כי בפרויקט שלה יצרה חיבור בין חומר רך (בד) לבין חומר קשה (קרמיקה) המנציח את תכונות הבד ומשמר אותן. "הקרמיקה מקבלת את הטקסטורה של הבד, את מראה התפרים ונראית כמעין בד מוקשח. הכלים שימושיים ויש בהם ממד של הפתעה. העבודה כללה התנסויות בגזרות שונות ובבדים שונים כאשר צורת הכלי נקבעת ע"י הגזרה אך מושפעת מאוד מן הבד ומשתנה מכלי לכלי".
קובי סיבוני מציג את "חלקים מהים", פרויקט המורכב משילוב של שני אלמנטים. "הראשון הוא זיכרון ילדות – מאז שהייתי ילד קטן, אהבתי לאסוף חלקי פלסטיק ומתכת קטנים שמצאתי בחוף הים או ברחוב. השני הוא טכניקת כיפוף חוטי ברזל. מזה כמה שנים שאני עוסק בטכניקה של כיפוף חוטי ברזל באמצעות פלאייר. פרויקט זה משלב את שני האלמנטים הללו יחדיו ליצירת אובייקטים חדשים. בחלק מהאובייקטים החוטים מהווים את הדבק שמחבר את החלקים זה לזה. באובייקטים אחרים, החוטים הם העיקר ועומדים בפני עצמם".
