הכי

המכוניות הכי טובות: סופר-סופר מיני

קטגוריית גודל חדשה לגמרי, שצפויה להפוך לדומיננטית מאד השנה. אז מה בעצם מה השתנה אצל יצרניות הרכב אחרי שלושים שנה?

גיל מלמד | 25/3/2013 16:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הסופר-סופר מיני היא קטגוריית גודל חדשה לגמרי, שצפויה להפוך לדומיננטית מאד השנה. במשך
למעלה משלושים שנים היו יצרני רכב שהציעו מכוניות סופר-מיני במבנה סדאן (פיז'ו ,309 רנו 'סימבול', פיאט 'לינאה', פולקסוואגן פולו קלאסיק, יונדאי אקסנט, מאזדה 2 סדאן וכיוצ"ב) - ורובן נמכרו בדרום אירופה ובשווקים מתפתחים.

מכוניות כאלה הן למעשה "עבודה בעיניים", היות שמדובר כמעט תמיד בסך הכל בהדבקת בגאז' על מכונית סופר-מיני, שלא הגדילה את המרחב של הנהג והנוסעים. כאשר פלטפורמות מודרניות ותהליכי ייצור חדישים מאפשרים ליצרני הרכב גמישות רבה יותר מסתמנת מגמה של מתיחת פלטפורמות סופר-מיני והארכת בסיס הגלגלים שלהן, באופן שמגדיל את אורך תא הנוסעים. פיז'ו-סיטרואן כבר הגיעה לשוק עם 301 ו-C אליזה, צמד תאומות שמבוססות על פלטפורמת ה פיז'ו 207 לאחר שבסיס הגלגלים שלה הוארך ב-9 ס"מ.

יונדאי, מאזדה, קיה ושברולט נמצאות, פחות או יותר, בקטגוריה הזאת (יונדאי i25 וגרסאות הסדאן של מאזדה 2, ריו וסוניק). אלה מכוניות מרווחות יחסית, אבל אל תתנו למימדים החיצוניים ולאורך הכללי להטעות אתכם. אורך בסיס הגלגלים של מאזדה 2 הוא 249 ס"מ, וזה של שברולט סוניק ארוך ממנו ב-3 ס"מ בלבד. מצבם של הצמד i25 וריו טוב יותר, מפני שבסיס הגלגלים נמתח כבר ל-257 ס"מ והמרחב הפנימי באמת טוב יותר. אבל גם כאן עדיין מדובר בסופר-מיני משודרגות ולא במשפחתיות קטנות בגודל מספק לחמישה נוסעים.

פיז'ו-סיטרואן מתחה את הפלטפורמה של ה-207 ב-9 ס"מ, מ-254 ס"מ במקור עד ל-265 וזה כבר בסיס גלגלים שמתאים גם למשפחתית קטנה מודרנית. הבעיה של 301 וסי-אליזה היא שלמרות המתיחה המכונית עדיין משדרת תחושה מאד צפופה, ותחושת נהיגה במכונית קטנה. מי שעשתה עבודה טובה בהרבה היא סקודה ראפיד, על-ידי חיבור חלקי פלטפורמה שונים של פולו וג'טה ומתיחת בסיס הגלגלים עד ל260- ס"מ. למרות חסרון של 5 ס"מ מאד משמעותיים יחסית לפיז'ו, ולמרות שגם ראפיד היא מכונית צרה, סקודה עשתה עבודה טובה יותר בסך הכללי וראפיד משדרת תחושת נהיגה במכונית מרווחת, איכותית ומושקעת יותר.

סקודה הצ'כית גם מייצרת מכונית זהה עבור סיאט הספרדית, ולא במקרה: שתי החברות נמנות עם קבוצת פולקסווגן הגרמנית. הגירסה של סיאט תיקרא טולדו, ובהנחה שהמחירים של הצמד הזה יהיו שקולים או נמוכים מאלה של פיז'ו-סיטרואן, זהו הצמד המועדף עלינו לקטגוריית הסופר-סופר-מיני.

פיז'ו 301 וסיטרואן אליזה לוקחים בקלות את המקום השני, ובהפרש מה אחריהם ניצבות יונדאי וקיה.
אגב, גם רנו ופיאט יכולות היו להיות בקטגוריה הזאת, עם דאצ'יה לוגאן (263 ס"מ) ועם פיאט לינאה
(260 ס"מ), אבל כנראה שיש כאלה שנזכרים מאוחר.
צילום: יוסי אלוני
מאזדה. נמצאת באותה קטגוריה צילום: יוסי אלוני
קרוס אובר: מי גברה על האחרים הקוריאנים?

תמונת הראי של קטגוריית המשפחתיות הגדולות, ואחת הקטגוריות הלוהטות כעת, היא זו של ג'יפונים
שמחירם נע סביב ה-160-180 אלף ש"ח. ההגיון פשוט: מי שמשלם מכיסו סכום כסף כזה או אחר רוצה למקסם את התועלות שלו, וכאשר באותו מחיר אפשר לקנות משפחתית גדולה או ג'יפון - הג'יפון מנצח.

בינינו, אפילו במחיר זהה עדיף לרכוש מכונית משפחתית גדולה. כמה מן המתמודדות בפלח השוק הזה הן פשוט מכוניות טובות, והתנהגות כביש של ג'יפון לעולם לא תהיה טובה כמו של מכונית נוסעים. מצד שני, אי אפשר להתעלם המצורך של כולנו לבלוט בשטח, מהכמיהה לתנוחת ישיבה גבוהה ושולטת, ומהתחושה שג'יפון נותן ערך מוסף של מרחב פנימי מוגדל ויכולת (אמיתית או תיאורטית) לנהיגת שטח.

מה שמאפשר לג'יפונים מודרניים להימכר עם תג מחיר תחרותי הוא התבססותם על פלטפורמות של מכוניות נוסעים, והעובדה שסוף סוף הם מוצעים עם הנעה קדמית בלבד ולאו דווקא עם הנעה כפולה. הנעה כפולה חשובה למי שבאמת נוהג בשטח, ובשטח שדורש עבירות. רוב המשתמשים ילכלכו את הג'יפונים שלהם לכל היותר באבק שבילים, כאלה שהם כבר ממילא נהגו עליהם ב"מכונית החברה" שהיתה להם עד עתה, לכן אין סיבהלהשקיע עשרות אלפי שקלים נוספים בהנעה לכל ארבעת הגלגלים.

הבדלי המחירים בין ג'יפונים לרכב בקטגוריה זולה יותר הם לעיתים לא משמעותיים. מי שיעז למתוח את הגבולות עוד טיפה יוכל אפילו לרכוש לעצמו גרסה ידנית של ניסאן קשקאי או מיצובישי אאוטלנדר תמורת 130-145,000 ש"ח, וזה כבר מחירה של מכונית קומפקטית מאובזרת. רבים מבין רוכשי הג'יפונים לא מסתפקים בגרסאות הבסיס שעולות 161-165 אלף ש"ח, אלא מוסיפים 10-15 אלף לגרסאות איבזור יקרות יותר, אבל גם גרסאות הבסיס מציעות ערך טוב ואת כל מה שאנשים אוהבים בג'יפונים - בעיקר פוזה ותנוחת ישיבה שולטת.



השליט הלא מעורער של הקטגוריה ב-2011 היה יונדאי ix35 החדש יחסית, כלי נאה, שימושי וראוי
מאד ובוודאי גם אחד המועמדים שלנו לראשות רשימת "הכי טובים 2013". אלא שכפי שקורה בכל רחבי העולם המוטורי, התחרות הקשה ביותר של יונדאי היא עם קיה, שמציעה מוצרים דומים שמבוססים על אותן פלטפורמות ואותם מכלולים. ספורטאז' של קיה הדיח את ix35 מראשות טבלת המכירות בגלל, או בזכות, מספר סיבות, חלקם קשורות ליחסים שבין היבואנים ליצרנים ואחרות לטעמו של הקהל. למרות ששני הכלים שקולים מאד בעיניי, אני מעדיף את ספורטאז' גם בזכות המראה הרובוטריקי והמוחצן שלו, וגם בזכות תחושת הנהיגה הקשיחה והמעט יותר ספורטיבית.

צילום: יוסי אלוני
תמונת הראי של קטגוריית המשפחתיות הגדולות צילום: יוסי אלוני

הבחירה בין שני האחים האלה צריכה להיות קשורה גם במחיר האמיתי, באולם התצוגה, שלוקח בחשבון גם את תכולת האיבזור, ומבחינתי שניהם ראויים לחלוק את המקום השלישי על הפודיום שלנו. מאבק הרבה יותר קשה מתנהל על המקום הראשון בין שלושה מועמדים ששניים מהם הספיקו להיכנס כבר השנה, ועל השלישי ננהג בימים הקרובים. מלך המכירות העכשווי, שהספיק לעשות צרות לאחים הקוריאנים בפחות משנה שהוא על כבישינו, הוא מאזדה CX-5 החדש. לפני שבועות ספורים הצטרף למאבק גם טויוטה RAV-4 חדש, דור רביעי לכלי שהמציא את הז'אנר הזה, ועליו כבר הספקנו לנהוג. ממש לאחרונה נוספו גם פורד קוגה החדש והונדה ,CR-V שעליהם טרם הספקנו לנהוג.

 RAV-4, קוגה ו-CR-V לא מוצעים בינתיים עם הנעה קדמית ותיבה אוטומטית, לכן הם שייכים לחלק היקר יותר של השוק - כלים בעלי הנעה כפולה. גם קוגה (החל מ178,000- ש"ח) וגם RAV-4 (החל מ180,000- ש"ח) מוצעים במחירים אטרקטיביים יחסית, לכן מדגדג מאד לכלול אותם לכל הפחות בתחום העניין של מי שמבקש ג'יפון אופנתי. הונדה, לעומתם, מדגדגת את ה200- אלף וממילא לא שחררה כלי למבחן, לכן גם CR-V וגם קוגה יצטרכו להגיש מועמדות מחדש בשנה הבאה. לאחר נהיגה בRAV-4-, לעומת זאת, ולמרות הפרש של כמעט 20 אלף ש"ח ממאזדה ומהאחים הקוריאנים, ברור לנו שהוא יכול היה להיות מועמד מוביל בקטגוריה הזאת.

זהו כלי איכותי, מרווח, בעל יכולות שטח חביבות למדי והתנהגות כביש לא רעה בכלל. סביר מאד שהוא יהיה אמין וסחיר כמו טויוטה, ונהגים רגועים יזכו להפיק ממנו קילומטראז' מכובד יותר לכל ליטר דלק מאשר מהקוריאנים.

ובכל זאת, את המקום הראשון לוקחת מאזדה עם CX-5. ראשית, בזכות יתרון המחיר. חשוב מכך, המקום הראשון של CX-5 נרכש בזכות התנהגות כביש עדיפה, תחושת איכות טובה, תמחור סביר, צריכת דלק נמוכה יותר, ומינימום ויתור על תכונותיה הדינמיות של מכונית נוסעים, ודאי יחסית לקוריאנים, אבל גם יחסית לטויוטה. שורה תחתונה: מאזדה CX-5 ראשון, טויוטה RAV-4 כפול ההנעה שני, וגרסאות ההנעה הקדמית של קיה ספורטאז' ויונדאי IX35 במקום השלישי והמכובד.

צילום: יח''צ
קיה ריו צילום: יח''צ
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה